קהל יעד:  כיתות ג'-ד' | זמן מומלץ:  2-3 שעות (מפגש כפול של חקירה, בנייה וגילוי) תחום תוכן:  מדע וטכנולוגיה - עולם מעשה ידי אדם: חומרים, תכונותיהם, ושימושיהם. תקציר: בפרויקט ״ נייר משנה צורה״ התלמידים יחקרו כיצד שינוי צורה פיזיקלי של דף נייר (חומר דו-ממדי גמיש וחלש) הופך אותו למבנה תלת-ממדי קשיח בעל כושר נשיאה. הפרויקט מתמקד בטכניקות של קיפול, גלגול ופיתוח מחברים הנדסיים  (Slots & Tabs) ליצירת מבנה יציב ללא דבק, תוך הבנת עקרונות הנדסיים של פיזור מאמצים. העוגן הקוריקולרי מבוסס

לפני כמה חודשים נתבקשתי להעביר סדנת מייקרים בהשתלמות מורים. הבקשה הייתה סטנדרטית: פתרון בעיות, בנייה, עבודה עם חומרים. אף אחד לא ביקש ממני לשלב בינה מלאכותית למראת שזו הייתה מהות ההשתלמות. אני החלטתי ללכת עד הסוף. לא כתוספת נחמדה, אלא כציר המרכזי של הסדנה וקראתי לה: קרטון, פרומפטים וניואנסים . הניסוי: מיצוי עד זוב במקום לתת להם לבנות "מה שבא להם", זרקתי אותם למים עם בעיות אמיתיות ומורכבות. אבל התנאי היה נוקשה: כל שלב חייב לעבור דרך בינה מלאכותית.  לא כחיפוש מהיר בגוגל, אלא כש

קהל יעד:  כיתות ג'-ו' | זמן מומלץ:  3-4 שעות תחום תוכן:  מדעי החומר (תכונות והפרדת תערובות). תקציר:  התלמידים יתכננו ויבנו אב-טיפוס למתקן מיון פסולת אוטומטי. פרויקט הממיינת החכמה דורש מהם לחקור ולנצל תכונות פיזיקליות שונות של חומרים (מגנטיות, משקל סגולי/צפיפות, גודל, התנגדות לאוויר) כדי להפריד תערובת של פסולת מוצקה למכלים נפרדים, במינימום התערבות ידנית. העוגן הקוריקולרי: מבוסס תוכנית הלימודים במדעים לגילאי יסודי מדעי החומר:  חומרים: תכונות ושימושים, תערובות חומרים ודרכים להפ

איש חכם (לא סיני) אמר לי פעם: "אם אתה עומד עם ידיים בכיסים, כנראה באת ליהנות מהשמש. מי שרוצה לעזור - הידיים שלו עובדות". האיש הזה היה סבא שלי. אני הייתי בן 8 ונעמדתי לצידו באיזה קיץ חם בגינת הבית. הוא צדק לחלוטין - כדי ליצור בגינה, צריך ללכלך את הידיים. אבל מה שנכון לגינה, לא תמיד נכון לכיתת הלימוד. במערכת החינוך היום נוצר היפוך תפקידים: המורים הם אלו ש"עובדים בגינה" - גוזרים, מדביקים, מתקנים באגים ומסבירים - והתלמידים? הם אלו ש"נהנים מהשמש" וצופים מהצד בלמידה של המורה שלהם.

נושא לימוד:  אמנות חזותית / הנדסת מנגנונים | שכבה:  ט'-יב' | היקף:  ארוך (פרויקט גמר - 6 - 10 מפגשים) עוגן קוריקולרי הנדסה ומדע בשירות האמנות הפרויקט אמנות קינטית - תיאטרון של חומר ותנועה הופך את היוצרות בחינוך הטכנולוגי : היצירה האמנותית אינה "קישוט" שמודבק בסוף על תוצר הנדסי, אלא היא-היא לב הפרויקט. תחומי המדע וההנדסה נלמדים ומופעלים כאן מתוך צורך אותנטי של האמן להפיח חיים, תנועה ואמינות בסיפור שלו: אמנות חזותית ועיצוב (החזון והנרטיב):  הפרויקט מציב במרכז את הביטוי האישי וה

לחיות במאדים הוא פרויקט אקו-סיסטם קלאסי של למידה מבוססת פתרון בעיות (PBL) אז ברוכים הבאים למושבה האנושית הראשונה על מאדים. זהו אינו פרויקט חד-פעמי, אלא "עולם מתמשך" המזמן ללומדים שרשרת של אתגרים קיומיים, טכנולוגיים וסביבתיים. איך זה עובד בכיתה? (שגרת העבודה) מבנה הלמידה זהה בכל משימה, רק תוכן האתגר משתנה. כל משבר מחולק ל-4 שלבים: קריאת חירום:  קבלת "בריף" שמגדיר את האתגר החדש במושבה - כולל גישה למרכז מידע*. חדר מצב (חקר ותכנון):  איסוף נתונים ושרטוט רעיונות לפתרון בעזרת יומן

נושא לימוד:  כוחות, תנועה ומערכות טכנולוגיות | שכבה:  ח'-ט' | היקף:  בינוני (3-4 שיעורים) חיבור לתוכנית הלימודים (מדע וטכנולוגיה - חט"ב) הפרויקט פער לוגיסטי - שינוע ללא מגע, מתרגם את מושגי הליבה בתוכנית להתנסות STEAM מעשית, ומכסה 3 צירי אורך מרכזיים: מדעים (כוחות ותנועה / אנרגיה):  התלמידים לא רק משננים חוקים, אלא מיישמים אותם פיזית. המשימה מחייבת התמודדות מעשית עם חיכוך, כבידה, המרות אנרגיה ומרכז כובד (Center of Mass) כדי למנוע את קריסת המטען. טכנולוגיה (מערכות טכנולוגיות וד

כולנו מכירים את הטקס: עומדים מול הלוח ומכריזים "חברים, תזרקו הכל, אין רעיונות לא טובים". על הנייר זה נשמע מזמין, אבל בפועל אנחנו יצורים שיפוטיים. התלמיד בקצה הכיתה מפעיל צנזורה עצמית ("זה רעיון טיפשי", "יצחקו עלי"), והתוצאה היא לרוב שטף של רעיונות בנאליים ו"בטוחים" שנועדו רק לצאת ידי חובה. ללא יצירת מרחב בטוח אמיתי, הלוח אולי יתמלא, אבל סיעור מוחות לא יהיה לנו כאן. סיעור מוחות הוא כלי נהדר לפיצוח אתגר, יכולים לעלות דרכו רעיונות לא שגרתיים כאשר מבינים את החולשות שלו והכוחות של

קהל יעד:  כיתות ג' - ד' | זמן מומלץ:  3-4 שעות אקדמיות תחום תוכן:  עולם מעשה ידי אדם (טכנולוגיה) | מיקוד:  פתרון בעיות והערכת חלופות. תקציר: באתגר הקומה השלישית התלמידים יתמודדו עם בעיית שינוע לגובה. במקום לקבל הוראה לבנות מנוף, הם יחקרו דרכים שונות להעלאת משא (שיפוע, משיכה ישירה, סיבוב) ויבנו אב-טיפוס למערכת הלוגיסטית האופטימלית לדעתם, תוך התחשבות ביעילות מכנית. עוגן קוריקולרי על פי תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה : טכנולוגיה כמענה לצרכים:  זיהוי בעיה, הצעת פתרונות טכנולוגי

נושא לימוד:  תהליך התיכון, הנדסה לאחור ועיצוב מוצר | שכבה:  חטיבת ביניים - תיכון | היקף:  ארוך (12-15 מפגשים / סמסטר) עוגן קוריקולרי מתוך תוכנית הלימודים למדע וטכנולוגיה חט"ב הפרויקט האקרים של נגישות, מכסה צירוף של מיומנויות ונושאי חובה מתוך הסילבוס הלאומי: טכנולוגיה - עולם מעשה ידי אדם (שזור ז'-ט', בדגש על ט'): מהות הטכנולוגיה ותהליך התיכון:  מענה לצרכים אנושיים ופתרון בעיות. יישום מלא של שלבי תהליך התיכון: זיהוי צורך, חקר ובדיקת חלופות (כולל מצב קיים בשוק), בחירת פתרון, בני

קהל יעד:  כיתות ב'-ג' | זמן מומלץ:  4 שעות (2 מפגשים כפולים) | תחום תוכן:  מדעי החומר - כימיה (חומרים, תכונותיהם ושימושים בהם) וטכנולוגיה. תקציר: באתגר הציפה התלמידים יחקרו את עקרון הציפה והקשר שבין תכונות החומר לבין תפקוד המוצר. במשימה הנדסית, הם יתכננו ויבנו "כלי ציפה" מחומרים יומיומיים שיצטרך לשאת משקל מרבי מבלי לשקוע, תוך יישום שלבי תהליך התיכון הטכנולוגי. 1.עוגן קוריקולרי מבוסס תוכנית הלימודים מדעי החומר (כימיה):  זיהוי חומרים לפי תכונותיהם (קשיחות, חוזק, מסיסות במים, אט

תחום תוכן:  מדעי החומר (כוחות ותנועה, תכונות חומרים) + טכנולוגיה (תהליך התיכון ההנדסי). קהל יעד:  כיתות ד'-ו' | זמן מומלץ : 3-4 שעות. תקציר:   מבוסס על תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה. התלמידים יישמו עקרונות פיזיקליים של כוח הכבידה , התנגדות אוויר  (חיכוך) ו בלימת זעזועים  כדי לפתור אתגר הנדסי: תכנון ובניית "רכב חזרה" מחומרים רכים וקשיחים שיגן על ביצה ("מטילדה") משבירה בנפילה חופשית. העוגן הקוריקולרי מתוך תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה מדעי החומר (כוחות ותנועה):  השפעת כוחות