האריזה אומרת PLA, ‏Food Safe ו־FDA: מה זה אומר על גליל הפילמנט?

על גלילי פילמנט מופיעות לעיתים שורות מרשימות של אותיות, מספרים וסמלים: PLA, ‏Food Safe, ‏FDA compliant ולעיתים גם ציור קטן של כוס ומזלג.

המראה הזה מרגיע. נדמה שמישהו כבר בדק את החומר, אישר אותו והשאיר לנו רק לבחור קובץ וללחוץ על הדפסה.

אבל מה בעצם נבדק?

האם הסימון מתייחס לחומר שממנו יוצר הפילמנט, לגליל המסוים שקנינו או לחפץ שנדפיס ממנו? האם הוא מתאים לכל סוג מזון, לכל טמפרטורה ולשימוש חוזר? והאם מישהו בדק בכלל כף או חותכן שיצאו ממדפסת כמו זו שנמצאת אצלנו בבית הספר?

אמ;לק - TL;DR

1. הסימונים נראים כמו הבטחה אחת, אך כל אחד עונה על שאלה אחרת.

2. אז PLA הוא משפחת חומרים, לא אישור למגע עם מזון.

3. צבעים ותוספים הופכים כל פילמנט למוצר מסוים.

4. הצהרת Food Safe חייב להגיע עם תנאי שימוש: איזה מזון, כמה זמן ובאיזו טמפרטורה.

5. הפילמנט הוא חומר גלם; החפץ המודפס הוא מוצר שאנחנו ייצרנו.

אז PLA, ‏Food Safe ו־FDA: מה זה אומר על גליל הפילמנט?

כדי להבין את הסימונים לא צריך להפוך למומחים בתקינה. צריך להבין שכל סימון עונה על שאלה אחרת.

אפשר לחשוב על תווית הפילמנט כמו על התווית שבתוך חולצה. שורה אחת מספרת ממה היא עשויה, וסמלים אחרים מסבירים כיצד מותר לכבס ולייבש אותה. העובדה שהחולצה עשויה כותנה אינה אומרת שהיא מתאימה לכל שימוש, והוראת כביסה ב־30 מעלות אינה הופכת אותה לבגד מגן.

כך גם בפילמנט: PLA מתאר את משפחת חומר הבסיס. Food Safe אמור להתייחס לשימוש מסוים. הצהרת יצרן עשויה לחול רק על מוצר מסוים ובתנאים מוגדרים. הבלבול מתחיל כאשר אנחנו מחברים את כל הסימונים בראש להבטחה אחת גדולה: החומר הזה בטוח.

כי PLA הוא משפחת חומרים, לא אישור שימוש

אחד החומרים הנפוצים במדפסות תלת־ממד ביתיות ובמרחבים מייקרים הוא PLA. הוא לא יקר, נוח יחסית להדפסה, זמין במגוון צבעים ולעיתים משווק כחומר שמקורו בצמחים.

חומרי המוצא שלו אכן יכולים להגיע מסוכרים ומעמילנים צמחיים. אבל מקור צמחי אינו הופך את הפילמנט למזון, לחומר טבעי במובן היומיומי או למוצר המתאים אוטומטית למגע עם אוכל.

כחומר גלם PLA הוא לא חומר בעל נוסחה קבועה. הפילמנט שעל המדף הוא מוצר מסחרי שאליו עשויים להתווסף פיגמנטים וחומרים המשפיעים על הצבע, הברק, הזרימה, החוזק ונוחות ההדפסה.

לכן גם אם PLA מסוים נבדק למגע עם מזון, אי אפשר להסיק מכך שכל גליל PLA, בכל צבע ומכל יצרן, מתאים לאותו שימוש. PLA שקוף ו־PLA אדום אינם בהכרח אותו חומר עם מצב רוח שונה.

מה פירוש Food Safe?

לבדו, מעט מאוד. אבל הוא אינו סוף דיון אלא תחילתה של סדרת שאלות:

• עם איזה מזון מותר לחומר לבוא במגע?

• באיזו טמפרטורה?

• למשך כמה זמן?

• בשימוש חד־פעמי או חוזר?

• האם מדובר באחסון, בחיתוך או בהגשה?

• האם נבדק חומר הגלם או מוצר שיוצר ממנו?

חותכן שנוגע כמה דקות בבצק קר אינו עומד באותם תנאים כמו כף שנכנסת למרק חם. קופסה למזון יבש אינה זהה לכלי המחזיק מזון שומני או חומצי במשך כמה ימים. כלי חדש אינו זהה לכלי שנשטף, נשרט ונעשה בו שימוש חוזר.

לכן, התאמה למגע עם מזון אינה תכונה כללית של חומר. היא התאמה של מוצר מסוים לשימוש מסוים ובתנאים מסוימים.

מי בדק ומה נבדק?

הצהרת היצרן יכולה להתבסס על בדיקה של חומרי הגלם, של צבע מסוים, של דוגמה שיוצרה בתהליך מוגדר או של מעבר חומרים בתנאים מסוימים של זמן וטמפרטורה. כל אלה יכולים להיות בדיקות רציניות, אך הן עונות רק על השאלה שנבדקה.

בדיקה של חומר גלם אינה בהכרח בדיקה של כף מודפסת. בדיקה של פילמנט בצבע טבעי אינה בהכרח בדיקה של כל הצבעים. בדיקה של מגע קצר בטמפרטורת החדר אינה אישור אוטומטי למזון חם או לשימוש חוזר.

לכן לא די לראות את המילים FDA compliant או Food Safe בעמוד המכירה. צריך לחפש מסמך שמסביר לאיזה מוצר ההצהרה מתייחסת, מה נבדק ומהן מגבלות השימוש.

בין הגליל לחפץ יש עוד שלב: ההדפסה

הפילמנט שמסתובב לאיטו בצד המדפסת הוא חומר גלם. הכף, החותכן או הקופסה שיוצאים מהמדפסת הם מוצר חדש שאנחנו ייצרנו.

בדרך החומר התחמם, עבר דרך מערכת ההזנה והדיזה והונח בשכבות. המדפסת, חומרים שהודפסו בה קודם, טמפרטורת ההדפסה, מבנה השכבות והגימור של החפץ משפיעים גם הם על התוצאה.

לכן הצהרה על הפילמנט אינה תמיד הצהרה על החפץ המודפס. צריך לבדוק אם היצרן מתייחס רק לחומר שעל הגליל, או גם לחלק לאחר ההדפסה ולתנאי השימוש בו.

גם לפני השטח יש השפעה. קווי שכבות, חריצים וסדקים קטנים עלולים להקשות על ניקוי יסודי, במיוחד לאחר שימוש חוזר ושחיקה. ציפוי או ליטוש עשויים לשפר את המשטח, אבל אז צריך לבדוק גם את התאמת חומר הגימור ואת עמידותו לאורך זמן.

אין פירוש הדבר שהדפסה תלת־ממדית מסוכנת. פירוש הדבר שהגליל הוא רק תחילת התהליך, ואת שאר ההחלטות אנחנו מקבלים, הפילמנט מגיע עם מסמכים; החפץ המודפס מגיע עם ההחלטות שלנו.

חמש שאלות לפני שמדפיסים כלי למזון

לפני שמסתמכים על סימון או על הצהרה בעמוד המוצר, כדאי לבדוק:

1. האם ההצהרה מתייחסת לפילמנט ולצבע המדויקים שקנינו?

2. האם מפורטים סוג המזון, הטמפרטורה ומשך המגע?

3. האם מדובר בשימוש חד־פעמי או חוזר?

4. האם נבדק חומר הגלם, דוגמה מעובדת או חפץ מודפס?

5. האם קיים מסמך של היצרן או המעבדה, ולא רק משפט שיווקי?

כאשר המידע אינו ברור, אפשר עדיין להשתמש בהדפסה כאבטיפוס, כמודל או כתבנית לייצור החפץ הסופי מחומר מתאים. זו אינה נסיגה מהרעיון המייקרי. יצירה אחראית אינה מסתיימת כשהחפץ יורד ממשטח ההדפסה. היא כוללת גם את ההחלטה אם החומר, התהליך והתוצאה מתאימים לשימוש שתכננו, האמירה הזו לא נוגעת רג למגע עם מזון אלה לכול שימוש שעבורו הדלקנו מדפסת.

וכן לא כל מה שנראה כמו כף צריך להגיע למרק.