איש חכם (לא סיני) אמר לי פעם: "אם אתה עומד עם ידיים בכיסים, כנראה באת ליהנות מהשמש. מי שרוצה לעזור - הידיים שלו עובדות". האיש הזה היה סבא שלי. אני הייתי בן 8 ונעמדתי לצידו באיזה קיץ חם בגינת הבית. הוא צדק לחלוטין - כדי ליצור בגינה, צריך ללכלך את הידיים. אבל מה שנכון לגינה, לא תמיד נכון לכיתת הלימוד. במערכת החינוך היום נוצר היפוך תפקידים: המורים הם אלו ש"עובדים בגינה" - גוזרים, מדביקים, מתקנים באגים ומסבירים - והתלמידים? הם אלו ש"נהנים מהשמש" וצופים מהצד בלמידה של המורה שלהם.

נושא לימוד: אמנות חזותית / הנדסת מנגנונים | שכבה: ט'-יב' | היקף: ארוך (פרויקט גמר - 6 - 10 מפגשים) עוגן קוריקולרי הנדסה ומדע בשירות האמנות הפרויקט אמנות קינטית - תיאטרון של חומר ותנועה הופך את היוצרות בחינוך הטכנולוגי: היצירה האמנותית אינה "קישוט" שמודבק בסוף על תוצר הנדסי, אלא היא-היא לב הפרויקט. תחומי המדע וההנדסה נלמדים ומופעלים כאן מתוך צורך אותנטי של האמן להפיח חיים, תנועה ואמינות בסיפור שלו: אמנות חזותית ועיצוב (החזון והנרטיב): הפרויקט מציב במרכז את הביטוי האישי והנרטיב

לחיות במאדים הוא פרויקט אקו-סיסטם קלאסי של למידה מבוססת פתרון בעיות (PBL) אז ברוכים הבאים למושבה האנושית הראשונה על מאדים. זהו אינו פרויקט חד-פעמי, אלא "עולם מתמשך" המזמן ללומדים שרשרת של אתגרים קיומיים, טכנולוגיים וסביבתיים. איך זה עובד בכיתה? (שגרת העבודה) מבנה הלמידה זהה בכל משימה, רק תוכן האתגר משתנה. כל משבר מחולק ל-4 שלבים: קריאת חירום: קבלת "בריף" שמגדיר את האתגר החדש במושבה - כולל גישה למרכז מידע*. חדר מצב (חקר ותכנון): איסוף נתונים ושרטוט רעיונות לפתרון בעזרת יומן מה

נושא לימוד: כוחות, תנועה ומערכות טכנולוגיות | שכבה: ח'-ט' | היקף: בינוני (3-4 שיעורים) חיבור לתוכנית הלימודים (מדע וטכנולוגיה - חט"ב) הפרויקט פער לוגיסטי - שינוע ללא מגע, מתרגם את מושגי הליבה בתוכנית להתנסות STEAM מעשית, ומכסה 3 צירי אורך מרכזיים: מדעים (כוחות ותנועה / אנרגיה): התלמידים לא רק משננים חוקים, אלא מיישמים אותם פיזית. המשימה מחייבת התמודדות מעשית עם חיכוך, כבידה, המרות אנרגיה ומרכז כובד (Center of Mass) כדי למנוע את קריסת המטען. טכנולוגיה (מערכות טכנולוגיות ודיגיט

כולנו מכירים את הטקס: עומדים מול הלוח ומכריזים "חברים, תזרקו הכל, אין רעיונות לא טובים". על הנייר זה נשמע מזמין, אבל בפועל אנחנו יצורים שיפוטיים. התלמיד בקצה הכיתה מפעיל צנזורה עצמית ("זה רעיון טיפשי", "יצחקו עלי"), והתוצאה היא לרוב שטף של רעיונות בנאליים ו"בטוחים" שנועדו רק לצאת ידי חובה. ללא יצירת מרחב בטוח אמיתי, הלוח אולי יתמלא, אבל סיעור מוחות לא יהיה לנו כאן. סיעור מוחות הוא כלי נהדר לפיצוח אתגר, יכולים לעלות דרכו רעיונות לא שגרתיים כאשר מבינים את החולשות שלו והכוחות של

קהל יעד: כיתות ג' - ד' | זמן מומלץ: 3-4 שעות אקדמיות תחום תוכן: עולם מעשה ידי אדם (טכנולוגיה) | מיקוד: פתרון בעיות והערכת חלופות. תקציר: באתגר הקומה השלישית התלמידים יתמודדו עם בעיית שינוע לגובה. במקום לקבל הוראה לבנות מנוף, הם יחקרו דרכים שונות להעלאת משא (שיפוע, משיכה ישירה, סיבוב) ויבנו אב-טיפוס למערכת הלוגיסטית האופטימלית לדעתם, תוך התחשבות ביעילות מכנית. עוגן קוריקולרי על פי תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה : טכנולוגיה כמענה לצרכים: זיהוי בעיה, הצעת פתרונות טכנולוגיים שו

נושא לימוד: תהליך התיכון, הנדסה לאחור ועיצוב מוצר | שכבה: חטיבת ביניים - תיכון | היקף: ארוך (12-15 מפגשים / סמסטר) עוגן קוריקולרי מתוך תוכנית הלימודים למדע וטכנולוגיה חט"ב הפרויקט האקרים של נגישות, מכסה צירוף של מיומנויות ונושאי חובה מתוך הסילבוס הלאומי: טכנולוגיה - עולם מעשה ידי אדם (שזור ז'-ט', בדגש על ט'): מהות הטכנולוגיה ותהליך התיכון: מענה לצרכים אנושיים ופתרון בעיות. יישום מלא של שלבי תהליך התיכון: זיהוי צורך, חקר ובדיקת חלופות (כולל מצב קיים בשוק), בחירת פתרון, בניית א

קהל יעד: כיתות ב'-ג' | זמן מומלץ: 4 שעות (2 מפגשים כפולים) | תחום תוכן: מדעי החומר - כימיה (חומרים, תכונותיהם ושימושים בהם) וטכנולוגיה. תקציר: באתגר הציפה התלמידים יחקרו את עקרון הציפה והקשר שבין תכונות החומר לבין תפקוד המוצר. במשימה הנדסית, הם יתכננו ויבנו "כלי ציפה" מחומרים יומיומיים שיצטרך לשאת משקל מרבי מבלי לשקוע, תוך יישום שלבי תהליך התיכון הטכנולוגי. 1.עוגן קוריקולרי מבוסס תוכנית הלימודים מדעי החומר (כימיה): זיהוי חומרים לפי תכונותיהם (קשיחות, חוזק, מסיסות במים, אטימות

תחום תוכן: מדעי החומר (כוחות ותנועה, תכונות חומרים) + טכנולוגיה (תהליך התיכון ההנדסי). קהל יעד: כיתות ד'-ו' | זמן מומלץ: 3-4 שעות. תקציר: מבוסס על תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה. התלמידים יישמו עקרונות פיזיקליים של כוח הכבידה, התנגדות אוויר (חיכוך) ובלימת זעזועים כדי לפתור אתגר הנדסי: תכנון ובניית "רכב חזרה" מחומרים רכים וקשיחים שיגן על ביצה ("מטילדה") משבירה בנפילה חופשית. העוגן הקוריקולרי מתוך תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה מדעי החומר (כוחות ותנועה): השפעת כוחות על גופים.

נושא לימוד: אינטראקציה, כוחות ותנועה / מערכות טכנולוגיות | שכבה: ח'-ט' | היקף: ארוך (יום שיא או רצף של 4 שעות) העוגן בתוכנית הלימודים המשימה מכסה את דרישות החובה של כיתה ח' בנושאי אנרגיה חשמלית (מעגלים ורכיבים) וכוחות (מנופים ומכונות פשוטות), תוך יישום מלא של תהליך התיכון כפי שנדרש בציוני הדרך של משרד החינוך. עבור צוותי התקיפה (המכניקה והזרועות) העוגן: פיזיקה – כוחות ותנועה (כיתה ח') התוכנית מגדירה עיסוק ב"שימוש בכוחות והשפעתם", ובאופן ספציפי עוסקת במנופים ויתרון מכני. מושגי

אם תביטו לרגע על " ספירלת הלמידה היצירתית " של מיץ' רזניק, היא עשויה להיראות במבט ראשון פשטנית. המילים מוכרות: דמיין, צור, שחק, שתף, חשוב... ושוב מהתחלה. יש בזה משהו כמעט נאיבי. אבל המודל הזה רחוק מלהיות גרפיקה על קיר. הוא כלי עבודה עוצמתי שאומץ כבסיס פדגוגי מרכזי, לא בגלל שהוא "חמוד", אלא בגלל שהוא צודק . אז למה המודל הכי 'ילדותי' הוא דווקא הבסיס לחשיבה הנדסית רצינית? המודל מבוסס על תצפית עמוקה על טבע האדם, ולא על תרשים זרימה תיאורטי של מהנדסים. לפני שנצלול לעומק הפדגוגי ולס

נושא לימוד: אנרגיה (המרות ומעברים), כוחות ותנועה, מערכות טכנולוגיות | שכבה: ח' (שכבת הגיל האופטימלית לשילוב נושא הכוחות) | היקף: ארוך (12-16 שעות הוראה). מהלך למידה זה מגייס את פרויקט בניית מכונת רוב גולדברג לתהליכי למידת STEAM בדגש על חקר ויישום. העוגן בתוכנית הלימודים 1. ציוני דרך (מתוך תוכנית הלימודים): סוגי אנרגיה והמרותיהם: זיהוי סוגי אנרגיה (גובה, תנועה, אלסטית, חשמלית) ותיאור המרות אנרגיה במערכת (תגובת שרשרת הנדסית). חוק שימור האנרגיה: הבנה שאנרגיה אינה נעלמת אלא משנ