top of page

נמצאו 59 תוצאות עבור ""

תוכן ידע (53)

  • הגן העתידי - מייקרים בגיל הרך

    תפיסת "הגן העתידי" של משרד החינוך יכולה להיראות מעורפלת במבט ראשון, אך היא מציגה שינוי פרדיגמה משמעותי בחינוך לגיל הרך בישראל. כדי להבין אותה לעומק, בוא נבחן את עקרונותיה המרכזיים, נתבסס על מחקרים רלוונטיים ונדגים באמצעות דוגמאות מהעולם. עקרונות מרכזיים בתפיסת "גן העתידי": למידה פעילה:  הדגש הוא על למידה חווייתית, המבוססת על משחק, חקר וגילוי עצמאי. זאת בניגוד ללמידה פרונטלית ומובנית. מחקרים רבים מראים שלמידה פעילה ומשחקית בגיל הרך מקדמת התפתחות קוגניטיבית, רגשית וחברתית מיטבית (1). סביבת למידה גמישה ומותאמת אישית:  הגן מעוצב כמרחב פתוח וגמיש, המאפשר למידה במגוון סביבות ובאמצעות מגוון פעילויות. הלמידה מותאמת לצרכים, לאינטרסים ולקצב ההתפתחות של כל ילד (2). טיפוח מיומנויות וכישורים לעתיד:  הגן שם דגש על פיתוח מיומנויות המאה ה-21, כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, יצירתיות, שיתוף פעולה ותקשורת. מיומנויות אלו נחשבות חיוניות להצלחה בעולם המשתנה והמורכב של המחר (3). מעורבות הילד בעיצוב הלמידה:  הילדים שותפים פעילים בתכנון ובביצוע הפעילויות בגן. הם מעלים רעיונות, יוזמים פרויקטים ומקבלים החלטות. מעורבות זו מחזקת את תחושת המסוגלות והמוטיבציה שלהם ללמידה (4). קהילתיות ושיתופי פעולה:  הגן פועל כקהילה לומדת, שבה הילדים, הצוות החינוכי וההורים משתפים פעולה ומשפיעים זה על זה. הקהילתיות תורמת לתחושת השייכות והאחריות של הילדים כלפי הגן והסביבה (5). דוגמאות מהעולם: איטליה: רג'יו אמיליה - גישה חינוכית המדגישה למידה פרויקטיבית, שבה הילדים חוקרים נושאים שמעניינים אותם, תוך שימוש במגוון חומרים וכלים. הגן מעוצב כ"סביבה שלישית", לצד הבית והמשפחה, ומעודד שיתוף פעולה בין הילדים, הצוות וההורים. גרמניה: Waldkindergarten -  גני יער שבהם רוב הלמידה מתקיימת בחיק הטבע. הילדים חוקרים את הסביבה הטבעית, משחקים בחומרים טבעיים ומפתחים כישורי חיים בסיסיים. גישה זו מדגישה את החשיבות של קשר לטבע וחיזוק החוסן האישי. ארה״ב: Maker spaces in schools -  מרחבי מייקינג בבתי ספר, שבהם התלמידים יכולים להתנסות בבנייה, יצירה וחקר טכנולוגי. מרחבים אלו מעודדים למידה פעילה, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית. הגן העתידי - מייקרים בגיל הרך: למידה המדגישה התנסות פיזית, חקר פעיל, פתרון בעיות ומשוב מיידי, היא אבן יסוד בתפיסת "הגן העתידי".  היא מאפשרת לילדים לבנות את הידע שלהם באופן פעיל, תוך כדי חיבור לחוויות אישיות ויצירת משמעות. הלמידה המייקרית, המתמקדת בפרויקטים קצרים ומוגדרים, משתלבת בצורה מושלמת בגישה ההתנסותית. היא מאפשרת לפרק את הלמידה למשימות קטנות וניתנות לניהול, המותאמות ליכולות ולצרכים של כל ילד. הפרויקטים המייקרים מעודדים את הילדים להתנסות בחומרים, בכלים ובטכנולוגיות שונות, לפתח מיומנויות חדשות וליצור תוצרים משמעותיים. תרומתה הייחודית של הלמידה המייקרית לגן העתידי: העצמת הילד.ה:  הלמידה מאפשרת לילד להיות שותף פעיל בתהליך הלמידה. הילד בוחר את הפרויקטים שמעניינים אותו, מתכנן את שלבי העבודה, מתמודד עם אתגרים ומגיע לפתרונות יצירתיים. פיתוח מיומנויות וכישורים:  הלמידה המייקרית מסייעת בפיתוח מגוון רחב של מיומנויות וכישורים, כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, יצירתיות, שיתוף פעולה, תקשורת ומוטוריקה עדינה. חיבור לעולם האמיתי:  הפרויקטים המייקרים מחברים את הילדים לעולם האמיתי ולבעיות אותנטיות. הם לומדים על תופעות מדעיות, תהליכים טכנולוגיים ואתגרים חברתיים, ומפתחים כלים להתמודדות איתם. טיפוח סקרנות, מוטיבציה ואמפטיה:  הלמידה המייקרית מעוררת סקרנות ומוטיבציה אצל הילדים. הם נהנים מהתהליך היצירתי, מההתנסות המעשית ומהתוצרים המוחשיים, הם מפתחים אמפטיה לסביבתם ולסובבים אותם. תפיסת "הגן העתידי" מציעה חזון חדשני ומבטיח לחינוך בגיל הרך בישראל. היא מבוססת על מחקרים עדכניים ומדגישה את חשיבות הלמידה הפעילה. הלמידה המייקרית היא כלי רב עוצמה המשתלב בתפיסה זו. היא מאפשרת לילדים להתנסות, לחקור, ליצור וללמוד באופן פעיל ומשמעותי.  אם נשלב את עקרונות הלמידה המייקרית בגן, אנו יכולים לטפח דור של ילדים סקרנים, יצירתיים ובעלי מיומנויות וכישורים חיוניים לעתיד. מקורות מידע: Whitebread, D. (2012). The importance of play. Open University Press. Vygotsky, L. S. (1978). Mind in society: The development of higher psychological processes. Harvard University Press. Partnership for 21st Century Skills. (2009). P21 framework definitions. Fleer, M. (2013). Play in the early years: From birth to six. Cambridge University Press. Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development: Experiments by nature and design. Harvard University Press. Child Development and Its Domains: Cognitive, Physical and Emotional link

  • למידה בדיוק בזמן (Just In Time Learning)

    הלמידה המסורתית מנסה ליצור גוף ידע בזיכרון התלמידים, כדי שכאשר התלמידים יצטרכו את הידע, הם יוכלו לשלוף אותו מהזיכרון ולהשתמש בו. שיטת הלמידה הזו מתאימה להקניית יסודות ומושגים בסיסיים, נושאי בטיחות בהן טעויות עלולות לגרום לסיכון, הסמכות בעלי גוף ידע בסיסי נדרש ועוד. אסטרטגיית הלמידה "בדיוק בזמן" שאציג כאן בקצרה, לא נועדה לשמש כאסטרטגיית לימוד יחידה וגורפת ולבטל את הלמידה הקונבנציונלית הנהוגה בבתי ספר רבים, אך יש בכוחה להעשיר את הלמידה המסורתית. מה זה "למידה בדיוק בזמן"? למידה בדיוק בזמן,Just In Time learning (JIT), מתמקדת בהעברת ידע או מיומנויות ברגע המדויק שהם נדרשים במקום ללמד מראש מידע קבוע שעשויים להשתמש או לא להשתמש בו. למידת "בדיוק בזמן" מספקת תוכן ממוקד כאשר הלומדים.ות מתמודדים.ות עם אתגרים או משימות ספציפיות. אם בתהליך הלמידה המסורתי הלמידה מופרדת מהפרקטיקה, ב"למידה בדיוק בזמן" הלמידה שזורה בתוך תהליך העשייה, וכאשר נתקלים בצורך, יש תהליך של למידה הכולל תהליך של חיפוש, הבנה ומציאת פתרון רלוונטי, בדיקה ויישום מיידי שלו בפרויקט. למה זה טוב? למידה בדיוק בזמן מספקת פתרון ממוקד ורלוונטי עבור הלומד וצמוד להתנסות פרקטית ובכך מנצלת את המוטיבציה הטבעית של הלומד לפתור את הבעיה ומעלה את הסיכוי שהמידע או התהליך שנלמדו יזכרו באופן יעיל יותר וגם ישלפו באופן יעיל יותר כשיזדקקו להם בהמשך. למידה בדיוק בזמן מאמנת את התלמידים.ות ללמידה לאורך החיים (Lifelong learning). היא מזמנת לתלמידים.ות הזדמנות להתנסות בלמידה כפי שיתקלו בה מעבר למסגרות הלימוד, במהלך חייהם המקצועיים והאישיים, כאשר הלמידה אינה מובנית עם גוף ידע קשיח. למידה בדיוק בזמן היא מהותית במיוחד בהקשר להתפתחות במקצועות טכנולוגיים למשל שהם בהגדרתם בעלי ידע משתנה תדיר. שילוב של למידה בדיוק בזמן לצד למידה מסורתית מאפשרים התנסות בסוג נוסף של למידה, ובכך מאפשרת ליותר טיפוסי לומדים.ות למצוא את תהליך הלמידה המתאים להם.ן. גוף הידע האדיר שניצב לרוב מול הלומד.ת מפורק לחלקים קטנים, רלוונטיים ללומד.ת, ומאפשר הטמעה קלה יותר של הלמידה. בלמידה בדיוק בזמן, התלמידים.ות מתנסים.ות בשליטה בתהליך הלמידה ובחינת אופני למידה שונים, מקורות מידע שונים (מהרשת, בלמידת עמיתים, עבודה עם מנטורים ועוד) ובעיקר בניהול הלמידה באופן שמטפח לומד.ת עצמאי.ת. הלומדים.ות מפתחים.ות יכולת להעביר ידע בין תחומים שונים ולהסתגל למצבים חדשים.   למידה בדיוק בזמן בעולם המייקרי מהות העשייה המייקרית היא מציאת פתרונות בתוך מגבלות נתונים (המגבלות רלוונטיות פי כמה במסגרות חינוך בשל זמינות או אי זמינות של חומרים ומכונות ברגע נתון). הלמידה המייקרית תואמת לגישה של למידה בדיוק בזמן בתפיסה ההוליסטית והבינתחומית של הלמידה. הלמידה המייקרית תואמת לגישה למידה בדיוק בזמן בכך ששתיהן שוברות את הרצף של תוכניות לימודים מסורתיות ומפנות מקום לתהליך אורגני של רכישת ידע. הידע לא רק מועבר, אלא נבנה ומותאם באופן פעיל על ידי הלומדים.ות. הפרקטיקה של למידה בדיוק בזמן משתלבת באופן טבעי בלמידה מבוססת פרויקטים ושתיהן יחד מאפשרות את הגיוון בלמידה ואת פיתוח החשיבה היצירתית במרחב המייקרי. המרחב המייקרי הוא בעל מגוון כלים ומכונות המצריכים היכרות. כדי לא ליצור הצפה, למידה בדיוק בזמן מאפשרת ללמוד איך להשתמש בכלים ספציפיים או ליישם טכניקות כשהם הופכים רלוונטיים לפרויקט. תהליך הלמידה במרחב המייקרי המתבססת על ניסוי ותעייה מאפשרת במקביל מיקוד ודיוק של תהליך הלמידה בדיוק בזמן. אם פתרון אחד לא הצליח, נמשיך לחפש פתרון אחר, זה חלק מתהליך הלמידה המאתגר גם את החשיבה הביקורתית. לסיכום למידת בדיוק בזמן מאפשרת גישה שונה ללמידה, בעלת לוח זמנים גמיש. הכיתה הופכת לסביבת למידה דינמית שבה התלמידים אחראים להנעת הלמידה שלהם בהתבסס על הדרישות המיידיות של הפרויקטים. גישה זו לא רק הופכת את הלמידה לרלוונטית ומרתקת יותר, אלא גם מחקה תרחישים של פתרון בעיות בעולם האמיתי, ומכינה את התלמידים לאתגרים עתידיים בחייהם האקדמיים או המקצועיים.

  • למטילדה יש בעיה

    למטילדה יש בעיה, הוא פרויקט בניה שמזכיר את משימות הצנחת ביצה ממקום גבוה. השוני הוא באופן הצגת הפרויקט, בדרך זו אנו נותנים ללומדים חופש פעולה ויצירה ללא ששתלנו בראשם פתרון. את פרויקט מטילדה הצגתי ללומדים בבית ספר יסודי (כיתה ד) ובתוך הסיפור הכנסתי פרטים הקשורים לדרישות הפרויקט, תנאים, ומי זו מטילדה... הלומדים מאתרים את המידע הנחוץ להצלחת המשימה יוצאים לתכנון ופעולה. המלצות והנחיות לוח הזמנים המוצג הוא כמובן המלצה ונוצר בהתאמה למסגרת הלמידה בה אני פעלתי (45 דקות מפגש) ולכן הקדשתי את המפגש הראשון להצגת הפרויקט, חילוץ מה אנחנו יודעים מהטקסט, חלוקה לקבוצות ומעבר לתכנון. הלומדים מקבלים ביצה רק ביום הניסוי, זאת אומרת שחשוב להביא ביצה (קשה) אחת למדידות במפגש הראשון, זה גם דורש מהלומדים.ות לתכנן מתקן שיפתח ע״פ צורך ביום הניסוי. במפגש השני הלומדים פשוט נכנסו ישר לעבודה ללא פתיחה או שיחה, היה ברור להם מה הם הולכים לעשות ולבנות. שאלו את הלומדות.ים שאלות על התוכנית, ללא שיפוט או עצות (במידה והם או הן לא מבקשים זאת), שלב זה יעזור בהמשך לברר את הפער בין תכנון לביצוע.

הצג הכל

אירועים (6)

הצג הכל
bottom of page