ה- micro:bit, מיקרו-בקר שנועד ללמד ילדות וילדים תכנות בצורה ידידותית ונגישה, הוא בעל שתי גרסאות. איפה רואים איזה גרסה יש לי? בחלקו האחורי של הבקר (הצד ללא לוח הלדים), בצד ימין למטה יופיע סימון הגרסה אחרי האות V. למשל: V1.4 או V2.2 שימו לב שבשתי הגרסאות מופיע בצד ימין למעלה 3V, זהו סימון מתח 3 וולט, לא להתבלבל. למה חשוב לבדוק מה מספר הגרסה: ·       באינטרנט יש שפע רעיונות לפרויקטים לתכנות במיקרוביט, אבל יש הבדל בין יכולות שתי הגרסאות וחשוב לוודא שהפרויקט המתוכנן מתאים למיקרוביט הקיים ברשותנו ·       לפני רכישת לוחות ואביזרים- כדאי לוודא תאימות לגרסת הלוח ישנם מספר הבדלים משמעותיים בין גרסה 1.4 לגרסה 2 של המיקרוביט: רכיבים חדשים שיש רק בגרסה 2 ומעלה: מיקרופון ורמקול:  גרסה 2 כוללת מיקרופון ורמקול מובנים, מה שמאפשר למשתמשים ליצור פרויקטים שכוללים קול, כמו זיהוי רעשים והשמעת צלילים חיישן מגע נוסף : האייקון של המיקרוביט בכרטיס משמש כחיישן מגע נוסף, מה שמאפשר אינטראקציות נוספות עם המכשיר עוד לא קניתי, מה עדיף? אם עוד אין ברשותכם מיקרוביט, ככלל, לכו על החדש. אין צורך להחליף מיקרוביט קיים אם יש כבר כזה, אבל אם מבצעים רכישה עכשיו, עדיף ללכת על הגרסה החדשה יותר. גרסה 2 כוללת מעבד ARM Cortex-M4, שהוא חזק יותר מהמעבד בגרסה 1.4 (ARM Cortex-M0) . גרסה 2 כוללת זיכרון RAM של 128KB  (בגרסה 1.4 היה 16 (KBוזיכרון פלאש של 512KB ( בגרסה 1.4 היה 256KB). השיפורים האלה מאפשרים ביצועים טובים יותר והרצת קוד מורכב יותר. בגרסה 2 ישנם גם שיפורים בדיוק ובביצועים של חיישני התאוצה ומד הטמפ'. גרסה 2 תומכת ב-Bluetooth 5.0, מה שמאפשר חיבור מהיר יותר וטווח רחב יותר של התקנים. למיקרו:ביט יש צבעים שונים, מה לבחור? מה שמתאים לך! הצבע הוא רק ליופי ואין לו משמעות בזיהוי הגרסה או באיכות המיקרוביט. תאימות לאחור גרסה 2 תואמת לאחור עם כל התוכנות והפרויקטים שנכתבו עבור גרסה 1.4, כך שניתן להשתמש באותם קודים והרחבות.

המעבר מהוראה פרונטלית להוראה במרחב המייקרי מציב אתגר משמעותי בפני המורים. במרחב זה, המורה כבר לא מהווה את מקור הידע הראשי ללמידה, אלא משנה את התפקיד למנחה המלווה את תהליך הלמידה והחקר של התלמידים.ות. תפקיד זה דורש מהמורה לוותר על השליטה המוחלטת בכיתה ולהתמקד בהנחיה, תמיכה והכוונה. תפקיד המורה כמנחה תפקיד המורה כמנחה במרחב המייקרי מתמקד ביצירת סביבה לימודית המאפשרת לתלמידים לחקור, ליצור וללמוד באופן עצמאי. הנחיית תהליך הלמידה :  סיוע לתלמידים.ות להגדיר מטרות -אחת הדרכים לעשות זאת היא למידה בעקבות שאלות שמחפשים להם פתרונות, תכנון תהליך הלמידה ובחירת את הכלים והמשאבים המתאימים. הנחייה כיצד לגשת לבעיה, כיצד לחקור אותה וכיצד למצוא פתרונות. תמיכה רגשית ומוטיבציונית : עידוד התלמידים.ות, מתן משוב בונה, מתן דגש על תהליך הלמידה שהוא דגש שונה מתוצר. יצירת סביבה תומכת שבה התלמידים מרגישים בטוחים לנסות, לטעות וללמוד מהטעויות שלהם. הכוונה טכנית ופדגוגית :  סיוע לתלמידים.ות להשתמש בכלים טכנולוגיים ובשיטות מחקר מתקדמות, והנחייה בתהליך הפיתוח והיצירה. הסבר כיצד להשתמש בכלים השונים לפי צרכי הפרויקט . איך להפוך אתגרים בהנחיה במרחב המייקרי לכר למידה פורה רעש של למידה: אחד האתגרים המרכזיים הוא החשש מאובדן שליטה בכיתה. השקט של הלמידה מתחלף בתהליכי חקר עצמאיים, במיוחד כאלה המשלבים למידה בקבוצות, ברעש של למידה. קבוצות למידה שנמצאות בתהליך זורם (Flow) מגלים לפעמים התלהבות סוחפת שאפשר להגביל אותה בעדינות, אבל לאפשר אותה ככל הניתן. צריך להבחין בין קבוצות שעושות רעש מתוך למידה והתלהבות לקבוצות שיוצרות רעש של הפרעה ולהתייחס אליהן באופן שונה. אם נלמד להבחין בין סוגי הרעש ונאפשר רעש של למידה נרוויח- למידה עצמית סוחפת התאמה אישית: אתגר נוסף הוא הצורך בהתאמה אישית של ההנחיה לכל תלמיד.ה או קבוצה. במרחב המייקרי, כל תלמיד.ה עובדים בקצב אחר, פעמים רבות בתהליך עבודה שונה משל חבריהם. יש צורך להתאים את ההנחיה לצרכים ולתהליך של כל קבוצה. מומלץ להגדיל לעשות ולתת הנחייה רזה שתעודד מגוון של פתרונות. אם נאפשר מגוון פתרונות ותהליכי למידה שונים נרוויח- פיתוח יצירתיות איך עושים את זה? כלים ושיטות להנחיה אפקטיבית פתיחת שיעור מובנית :  פתיחת שיעור בהגדרת מטרות ברורות והנחיות בטיחות. יש להסביר מה מצופה מהתלמידים.ות ולתאר בפניהם את תהליך הלמידה הצפוי בשיעור. שימוש במשימות ברורות ומובנות :  מתן משימות ברורות ומובנות, המאפשרות להם להתמקד בלמידה וביצירה. המשימות צריכות להיות מאתגרות אך ניתנות לביצוע. כדאי גם לכלול שלבים עקרוניים מוגדרים שיקנו מסגרת למידה מאפשרת- למשל, הנחייה לחלוקת תפקידים בין חברי.ות הקבוצה, הקדשת זמן נפרד לשלב התכנון, זמן איסוף חומרים ובדיקת התאמתם, וכו'. להסתובב בין הקבוצות: כדי לספק תמיכה והכוונה פרטנית. להקשיב, להבין את הקשיים, לנרמל שהייה במרחב של קושי הנובע מהתנסות, אך לא לאפשר לתלמידים להתחפר בקושי ולהיתקע לפרק זמן ארוך מדי. אם יש צורך- לפתוח מסלולי יציאה ברורים ומצומצמים מנקודת ההתחפרות. למידה "בדיוק בזמן" :  יש לנו פוסט שלם על זה . אבל עקרונית מדובר על הדרכת התלמידים על כלים פיזיים וטכנולוגיים כאשר הם נזקקים להם ולפי הצורך שהם נדרשים לו. ההנחיה יכולה להיות גורפת לכיתה על כלי שכולם.ן יעבדו בו, או הנחייה פרטנית לקבוצה או תלמיד.ה בהתאם לצרכי הפרויקט. הערכת תהליך ולא רק תוצאה : מיקוד בהערכת תהליך הלמידה ולא רק התוצאה הסופית. שימת דגש על המאמץ, היצירתיות וההתמדה של התלמידים.ות לאורך תהליך הלמידה ועל אופן פעולתם כקבוצה, ומשוב בונה על התהליך שהם עברו. סיכום תפקיד המורה כמנחה במרחב המייקרי דורש שינוי תפיסתי והתאמה של שיטות ההוראה המסורתיות. בראש ובראשונה, התמקדות בהנחיה, תמיכה והכוונה. באמצעות שימוש בכלים ושיטות מתאימים, ניתן ליצור סביבה לימודית המאפשרת לתלמידים לחקור, ליצור וללמוד באופן עצמאי ומעמיק. המעבר להוראה במרחב המייקרי פותח אפשרויות חדשות ללמידה משמעותית ומעמיקה. המורה כמנחה יכול.ה לסייע לתלמידים.ות לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת פתרון בעיות, ולהכין אותם לעולם המשתנה במהירות.

למידה מבוססת בעיות במרחב יצירתי תנועת המייקרים, שהחלה כתרבות DIY בקרב חובבי טכנולוגיה, חדרה בשנים האחרונות אל מרחבי החינוך, ומציעה הזדמנות פדגוגית ייחודית. המייקרספייסים, אותם מרחבי למידה פתוחים בהם תלמידים חוקרים, מתכננים ובונים בעצמם, הפכו לסמל של חדשנות חינוכית. אך כיצד גישה זו משתלבת במערכת החינוך המסורתית, ומהם האתגרים וההזדמנויות שהיא מציבה בפנינו? מהי למידה מייקרית? מעבר ל"עשה זאת בעצמך" בבסיסה, למידה מייקרית היא גישה חינוכית המעודדת תלמידים ללמוד תוך עשייה פעילה, ניסוי וטעייה ופתרון בעיות בעולם האמיתי. היא מעודדת יצירתיות, חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה, ויכולת הסתגלות לשינויים – מיומנויות חיוניות למאה ה-21. היא מאפשרת לתלמידים לחקור את תחומי העניין שלהם לעומק, לפתח מיומנויות טכניות וחברתיות, ולחוות את ההתרגשות שביצירה ובחדשנות. במייקרספייס, התלמידים הם לא צרכני ידע, הם בעיקר יצרני ידע חדש. אנו מאמינים כי למידה מייקרית יעילה במיוחד כאשר היא משולבת בלמידה מבוססת בעיות (Problem-Based Learning – PrBL).  גישה זו מביאה את הלומדים להתמודד עם בעיות מורכבות מהעולם האמיתי, ולחפש פתרונות יצירתיים תוך שימוש בכלים ובידע שרכשו במייקרספייס. הזדמנויות פדגוגיות במרחב המייקרי פיתוח אחריות:   במייקרספייס, גם התלמידים הם ״בעלי הבית״. הם בוחרים את הבעיות שמעניינות אותם, קובעים את הקצב והכיוון של הלמידה שלהם, ולוקחים אחריות על הצלחותיהם וכישלונותיהם. למידה מבוססת בעיות:  הלמידה המייקרית, בשילוב PrBL, מעודדת תלמידים להתמודד עם בעיות מורכבות, הדורשות חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ויישום ידע מתחומים שונים. למידה חווייתית:  הלמידה במייקרספייס היא פעילה, מעשית, ומהנה. התלמידים לומדים תוך כדי עשייה, חווים את ההתרגשות שבלמידה דרך הגוף, ומתמודדים עם אתגרים אמיתיים. פיתוח מיומנויות המאה ה-21:  המייקרספייס הוא כר פורה לפיתוח מיומנויות חיוניות כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, תקשורת ושיתוף פעולה. אתגרים ביישום למידה מייקרית משאבים ותקציב:  הקמה ותחזוקה של מייקרספייס דורשים משאבים רבים, הן מבחינת ציוד וחומרים והן מבחינת הכשרת צוות. הערכה:  למידה מייקרית אינה מתיישבת בקלות עם שיטות ההערכה המסורתיות. יש צורך לפתח שיטות הערכה חלופיות, המתמקדות בתהליך הלמידה ובתוצרים המוחשיים של התלמידים. שילוב בתכנית הלימודים:   שילוב הלמידה המייקרית בתכנית הלימודים הקיימת דורש תכנון קפדני, על מנת להבטיח שהיא משלימה את הלמידה המסורתית ולא באה על חשבונה. המרכז למייקרים בחינוך, הוא דוגמה לאופן שבו ניתן להתגבר על האתגרים הללו. אנו מספקים לבתי ספר את התמיכה וההדרכה הדרושים להקמת מייקרספייסים בעלויות קטנות יחסית, מתן יעץ וסיוע בפיתוח ותכנון הלמידה במרחב בדגש על פתרון בעיות, הכשרת מורים בפדגוגיה מייקרית וכלים טכניים במודלינג של התנסות פעילה, חקרנות ופיתוח מיומנויות של לומד עצמאי.  אנו מאמינים שלמידה מייקרית היא השקעה לטווח ארוך. לסיכום תנועת המייקרים, בשילוב עם למידה מבוססת בעיות, מציעה הזדמנות פדגוגית ייחודית, אך אינה פתרון קסם. היא דורשת השקעה, תכנון ומחויבות מצד כל המעורבים. עבור אלו שמוכנים לאמץ את האתגר, הלמידה המייקרית יכולה להוביל לשינוי אמיתי בחינוך, ולסייע לתלמידים לפרוח ולהצליח בעולם המשתנה ללא הרף.