מדריך מעשי למייקרים בגן הילדים - חלק ב׳

אז אחרי סקירה של אפשרויות פעילות ואיך ניתן להתחיל כבר מחר למידה מייקרית בגיל הרך (עד כיתה ב) במאמרים קודמים, הנה עוד הצעות לפעולה, הפרויקטים המוצעים יכולים להיעשות באמצעים דלים יחסית ולא דורשים מערך מורכב, הצעת הערך היא עירוב חשיבה המצאתית יצירתית ואוריינות שפה, חיבור לדמות, הבנת צרכיו ועבודה עם חומרים handson.

פדגוגיה מבוססת־עשייה שמחברת אוריינות קריאה עם אוריינות חומרים, מטפחת תכנון איטרטיבי ומחזקת הקשבה, יצירתיות, קואורדינציה ופרזנטטיביות.

בקצרה: הנה לכן.ם מדריך מעשי למייקרים בגן הילדים - מתחילים מסיפור, פותחים סל אחד, בונים, מציגים.

למי זה מיועד: גן טרום־חובה ועד כיתה ב׳. אורך מפגש: שעה + (ע״פ יכולות הילדים).

אופי הפעילות: עדין, משחקי, לא “סיירת”. עובדים סביב סיפור קצר ומכינים פתרון קטן בידיים. מרחב פעילות: לא צריך חדר מיוחד, ניתן להתרכז סביב מספר שולחנות או עבודה על הרצפה באיזור מוגדר.

חומרים, נרכז ב-4 סלים

1. אריזות מזון נקיות - קרטוני חלב/דגנים, קופסאות פלסטיק שטופות.

2. בדים - שאריות בד/צמר, סרטים, גרביים נקיות לפרופס.

3. צעצועים שלא רוצים - חלקים בטוחים בלבד (ללא סוללות/להבים), לפרוק ולהרכיב מחדש.

4. שונות (חיבורים) - אטבים, גומיות, מקלוני ארטיק/רופא, קשיות, פקקים.

כלי עבודה : מספריים בטוחות, נייר דבק/סלוטייפ, פלסטלינה/דבק סטיק, מחורר ידני.

ציר הפעולה 

• מציגים את הספר

• מקריאים עד לנקודת הקונפליקט 

• שואלים מה אפשר לעשות כדי...

• מתפזרים ובונים אב־טיפוס

• מנסים את הרעיונות 

• מסיימים לקרוא

• משפט סגירה 

תבנית גמישה המתאימה כמעט לכל ספר

• ספר/תמונה: ____

• עוצרים כש: ____

• שאלת מה?: ____

• הפתרון במשפט: “פתרון שעושה ____ כדי ש____”.

• חומרים זמינים: ____

• בניית אב־טיפוס (30 ד׳): ____

• מנסים/ מדגימים

• ממשיכים לקרוא: ____

• משפט סיכום: ____

---

ספרי ילדים ישראליים (דוגמאות מוכנות)

ההצעות הן להתרשמות, למראת היותו גנרי ומתאים לחתך רחב, בצעו התאמות לעולם הגן שלכן, לאהבות שלכן, ולילדים והילדות תנו לילדים לפרוח ולהמציא ואל תתנו להם רעיונות שלכם לפתרון.

מעשה בחמישה בלונים — כיצד נגן על הבלון

• עוצרים כש: אחרי פיצוץ הבלון השני — המפגש של הבלון הסגול עם החתולה של סיגלית.

• אומרים: “איך מגנים על הבלון הסגול היפה כשיש חתולה סקרנית בסביבה?”

• חומרים: קרטון, גומיות, מקלוני עץ, בד/גרב נקייה כשרוול, אטבים, סלוטייפ רחב.

• בונים (20 ד׳): שלד קרטון, מתיחת גומיות, בדיקת “חתולה” עם כפפת בד/בובת יד. אופציה ללא בלון: כדור קצף בתוך שרוול בד.

• בימוי (5 ד׳): המספר.ת קורא.ת עד העצירה; “החתולה” מנסה לגעת בעדינות, הקהל בוחן אם הבלון מוגן.

• סוגרים: “מה עבד טוב יותר — קשיחות או רכות?” “איפה כדאי לחזק?” האם זה מאפשר לבלון להמשיך להיות כיפי ומשחקי?

• בטיחות: אם עובדים עם בלונים — איסוף מיידי של קרעים.

מיץ פטל — מסתור חכם לחברים שונים

• עוצרים כש: רגע לפני שהג׳ירפה והאריה מסתתרים ע״מ לנסות לגלות מי זה “מיץ פטל”.

• אומרים: “איך נבנה מסתור אחד שיתאים גם לג׳ירפה וגם לאריה — כדי שיוכלו להסתתר יחד בבטחה ולגלות מי הוא מיץ פטל?”

• עזרים: בובות פלסטיק של אריה וג׳ירפה.

• חומרים: קרטונים גדולים, גלילי קרטון עבים לתומכים, מקלוני עץ קהים/מקלות ארטיק, גומיות, בד/וילון קל, אטבים, סלוטייפ רחב, טושים/אייקונים. 

• בונים (30 ד׳):

  1. מסמנים שני פתחים בגבהים שונים; קצוות מעוגלים.

  2. מחזקים את “קומת הג׳ירפה” בתומך אלכסוני (משולשי קרטון).

  3. משחילים גומיות כמסילה, מחברים בד כווילון דו-שכבתי.

  4. מוסיפים “דגל הודעה” קטן/פעמון רך (קופסת יוגורט עם אורז).

  5. בדיקת יציבות ועדכון חיזוקים.

• בימוי (5 ד׳): המספר.ת קורא.ת עד העצירה; הג׳ירפה והאריה מסכימים על קוד נקישה (2=שלום, 3=מוכנים להצצה). המפעיל.ה פותח.ת את הווילון חצי דרך. “מיץ פטל” (ילד/חפץ) בוחר מתי לחשוף יותר — עובדים יחד, בבטחה.

• סוגרים: “איך תכננו מקום אחד שמתחשב בשניים שונים?” “מה עוד היינו מוסיפים כדי שירגישו בטוח?”

• הרחבות: כרטיס הזמנה מאויר ל״מיץ פטל״; סמלי רגשות על הווילון; שיחת המשך קצרה על סקרנות ומה מקדם/מעכב גילוי.

• בטיחות: בלי טיפוס על המבנה; קצוות מעוגלים; אין יפנית/מסמרים; ספירת מקלונים בסוף.

איה פלוטו — מציאת הדרך הביתה

• עוצרים כש: פלוטו יוצא לטייל ומגלה שהוא לא מוצא את הדרך חזרה.

• אומרים: “איך נעזור לפלוטו למצוא את הדרך מהר ובטוח?”

• חומרים: קרטון לקירות/מגדל, מקלוני עץ, דגלונים מנייר, חוט/גומיות למסילה קלה לדגל, קופסת פלסטיק קטנה עם אורז ל״פעמון רך״, מדבקות/טושים לסימני דרך, סרט בד לסימון “שביל”.

• בונים (20 ד׳): מגדל נמוך ויציב עם דגל שניתן להרים/להוריד; מציירים מפת שביל מה״פארק״ ל״בית״ עם 3–4 סימני דרך (עץ, ספסל, גדר). בודקים: האם פלוטו (דמות/חפץ) מצליח לעקוב אחרי הסימנים כשהדגל קורא לו.

• בימוי (5 ד׳): מספר.ת מתאר. פלוטו “הולך לאיבוד”; המפעיל.ה מרים דגל/מפעיל צליל רך; השחקן.ית “פלוטו” עוקב אחרי המפה עד הבית.

• סוגרים: “איזה סימן דרך היה הכי עוזר?” “מה עדיף לפלוטו — דגל גבוה או צליל רך?”

• הרחבות: מכינים כרטיסי סימני דרך להליכה בחצר; גרסת “החלפת תפקידים” — ילד.ה אחר מכין מסלול ופלוטו עוקב.

• בטיחות: מגדל בגובה נמוך ויציב; אין חוטים משתרכים במעבר; צלילים עדינים בלבד.