למידת STEAM - לא רק ראשי תיבות

הצצה לתפיסה פדגוגית שיכולה לשנות את פני החינוך

בתי הספר של היום מצהירים על הכנת הלומדים לעולם של מחר - עולם שמשתנה בקצב מסחרר שדורש חשיבה גמישה, חשיבה יצירתית וגמישות מחשבתית כמו גם יכולת לתת מענה לבעיות מורכבות בזמן קצר. אך כמה מורים באמת חשים שהמערכת מאפשרת להם לעשות זאת, כאשר הלמידה בפועל עדיין נראית פעמים רבות כפי שנראתה מאז המהפכה התעשייתית: שורות וטורים, הקניית ידע מוכתב שמתכנס לקבלת ציון הישגי, לעיתים נראה למידה התנסותית שמצטמצמת לחיקוי "מאסטר" ללא מקום למחשבה מקורית?

במאמר זה ננסה להגיע לליבת ה-STEAM ללא מילים מפוצצות ובצורה בהירה וברורה. נבין מהם עקרונותיה המרכזיים, נגלה את הקשר הטבעי והעמוק שלה לעשייה יומיומית, וללמידה מבוססת Hands-On שרבים מאיתנו כבר מכירים.

לחדשנות אמיתית ויצירתיות פורצת דרך נדרשים יותר מכישורי STEM טכניים בלבד. נדרש אימון לחשיבה מחוץ לקופסה, יכולת להבין רגשות ולבטא אותם, יכולת לראות תמונה רחבה, ויכולת לאתגר את הקיים.

תפיסה הוליסטית

המסע אל STEAM החל למעשה מראשי תיבות קצרים יותר: STEM. ראשי תיבות אלו ייצגו את תחומי המדע (Science), טכנולוגיה (Technology), הנדסה (Engineering) ומתמטיקה (Mathematics). הרעיון היה לחזק את לימודי התחומים הללו, הנחשבים קריטיים לקידמה טכנולוגית וחדשנות.

תוך זמן קצר, הבינו חוקרים ואנשי חינוך שמשהו חסר. חדשנות אמיתית ויצירתיות דורשות יותר מכישורים טכניים. הן דורשות אימון לחשיבה מחוץ לקופסה, יכולת להבין רגשות ולבטא אותם, יכולת לראות תמונה רחבה (חשיבה ביקורתית), ואפילו יכולת לאתגר את הקיים. וכך, נוספה האות A – Arts (אמנות).

הוספת האמנות ל-STEM יצרה את המושג STEAM, והיא לא הייתה מקרית. האמנות, על שלל גווניה – ממוזיקה וציור ועד מחול ותיאטרון – מטפחת מגוון מיומנויות חיוניות:

• חשיבה עיצובית (Design Thinking): היכולת להבין צרכים, לגבש רעיונות, לתכנן ולעצב פתרונות.

• ראייה מערכתית והבנת הקשרים: אמנות מלמדת אותנו לראות את התמונה הגדולה, להבין איך רכיבים שונים משתלבים יחד ואיך קשרי גומלין יוצרים שלם הגדול מסך חלקיו.

• סקרנות וביקורתיות: אומנות מעודדת אותנו לשאול שאלות נוקבות, לערער על מוסכמות, להרהר ולחשוב באופן ביקורתי על העולם סביבנו ועל החברה. זהו שריר מחשבתי חיוני לכל חקר אמיתי, והוא תורם לצמיחה של לומדים כאזרחים בוגרים ופעילים.

• ביטוי אישי ורגשי: היא מעניקה כלים להבעה עצמית ולפיתוח אינטליגנציה רגשית, שהן מיומנויות קריטיות בעולם עשיר ומורכב.

שורשי פדגוגיית STEAM טמונים בגישות חינוכיות מוכרות כמו למידת חקר (Inquiry-Based Learning) ולמידה מבוססת בעיות (Problem-Based Learning - PrBL). גישות אלו דוגלות בלמידה פעילה, משמעותית ומחוברת למציאות. ב-PrBL, הדגש הוא על התמודדות עם אתגרים ובעיות אותנטיות, כאשר תהליך הלמידה מתרחש דרך חקר, ניסוי, תהייה וטעיה. זהו מסע שבו הלומדים מגלים בעצמם, בונים ידע ומחפשים פתרונות. לא רק צורכים ידע מוכן.

מטרת העל ב- STEAM היא יצירת למידה אינטגרטיבית. במקום ללמוד כל תחום ידע בנפרד, STEAM משלב את הדיסציפלינות השונות כדי לאפשר ללומדים לפתור בעיות מורכבות מהעולם האמיתי. גישה זו מטפחת סקרנות, חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה, יצירתיות, וכל אותן מיומנויות המאה ה-21 שהלומדים שלנו זקוקים להן.

הכל מתרחש בפרויקט אחד, שבו התלמיד מונע מסקרנות והנעה פנימי, ועובר תהליך של תהייה וחקירה.

החיבור הטבעי: STEAM ו"החיים האמיתיים" של עשייה ומייקרית

אם אתם מכירים את עולם הלמידה המייקרית, אתם כבר נמצאים עמוק בתוך תפיסת ה-STEAM, גם אם לא קראתם לזה כך! למידת STEAM היא במהותה למידת עשייה (Hands-On Learning). היא לא מסתפקת בהבנה תיאורטית של חומר, אלא דורשת יישום ידע ליצירת תוצרים ממשיים.

מעבר לכך, העשייה היא כלי מרכזי לבחינת הרלוונטיות והשימושיות של הידע לחיים האמיתיים. כשאנחנו בונים משהו, מתכנתים רובוט או יוצרים יצירת אמנות, אנחנו לא רק מבצעים פעולות - אנחנו בודקים האם מה שלמדנו בתיאוריה עובד בפועל, ואם לא, אנחנו מתמודדים עם אתגרים, מפתחים פתרונות יצירתיים ומעמיקים את ההבנה. העשייה היא תהליך שבו הידע נבחן, מתעצב ומתחזק מול אתגרים, טעויות והצלחות.

לא חייבים מרחב מייקרי ייעודי!

חשוב להבין שיישום פדגוגיית STEAM אינו תלוי בהכרח במרחב מייקרי משוכלל. עשייה מייקרית בהקשר ה-STEAM יכולה להתקיים במגוון סביבות למידה קיימות, תוך ניצול משאבים זמינים:

• בכיתה הרגילה: דרך פרויקטים קטנים, ניסויים בחומרים פשוטים , בניית דגמים או תכנון פתרונות לבעיות יומיומיות.

• במעבדת מדעים או מחשבים: ניצול ציוד קיים לחקר מעמיק, תכנות, הדמיה וסימולציות.

• בחצר בית הספר: דרך פרויקטים סביבתיים, בניית מתקנים פשוטים או גינות למידה.

• באמצעות משאבים וכלים זמינים: שימוש בחומרים בשימוש חוזר, כלי עבודה בסיסיים, או תוכנות חינמיות לתכנון ועיצוב.

בכל סביבה, הלומדים:

• חוקרים מדע - באמצעות ניסוי בחומרים שונים, הבנת עקרונות פיזיקליים או ביו-טכנולוגיים.

• משתמשים בטכנולוגיה - החל מכלי עבודה פשוטים, דרך תוכנות מחשב ייעודיות ועד תכנות בקרים.

• עוסקים בהנדסה - בתכנון ובניית אב-טיפוס, בפתרון בעיות תפקודיות ושיפורים חוזרים ונשנים.

• משלבים אמנות - בעיצוב המוצר, בפיתוח חשיבה מקורית ויצירתית בסביבה מאפשרת.

• מיישמים מתמטיקה - בחישובים, מדידות, הבנת פרופורציות ולוגיקה.

כל זה מתרחש בפרויקט אחד, שבו התלמיד מונע מסקרנותו והנעה פנימית, ועובר תהליך של תהייה וחקירה. למידה מייקרית במסגרת STEAM מאפשרת תהליך של יצירה, תכנון, בנייה, בדיקה ושיפור. המטרה אינה רק התוצר הסופי, אלא בעיקר הלמידה המשמעותית העצומה המתרחשת מתוך ההתנסות הפעילה, ההתמודדות עם קשיים, והצורך למצוא ולגלות פתרונות. זהו מסע של העצמה, המאפשר לכל לומד.ת לגלות את היכולות שלהם ולהצליח.

ללמד כיצד ללמוד

בסופו של יום, פדגוגיית STEAM - בדומה למייקרים ולתפיסות קונסטרוקטיביסטיות אחרות - היא קריאה לשחרר את המוח האנושי לחופשי. היא מהווה מענה ל"כאב הבטן" שחשים רבים מאיתנו במערכת החינוך, בכך שהיא מאפשרת לצאת מתבניות הלמידה המסורתיות והמוכתבות. במקום הקניית ידע פסיבית, STEAM מציעה סביבה בה הלומדים הם אקטיביים, שואלי שאלות, מנסים, נכשלים, מתקנים ומצליחים- ובכך רוכשים לא רק ידע, אלא בעיקר לומדים כיצד ללמוד.

זהו לא רק מודל הוראה, זו דרך חשיבה ועשייה המטפחת מורים.ות ולומדים.ות סקרנים, ביקורתיים, בעלי יוזמה ויכולת להתמודד עם אי-ודאות, מורים.ות ולומדים.ות אשר לומדים את הקשר בין תחומי הדעת השונים בזכות שיתוף פעולה ועבודת צוות. אז למידת STEAM - זה לא רק ראשי תיבות, זה הרבה יותר מזה.