למידת STEAM - לא רק ראשי תיבות
עודכן: 8 בספט׳
הצצה לתפיסה שמחברת בין תחומי דעת, עשייה והעולם שמחוץ למערכת השעות
אנחנו חיים בתקופה של חוסר ודאות, בעולם שמשתנה במהירות, כשהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר והלומדים של היום יצטרכו להתמודד עם בעיות שאנחנו עדיין לא יודעים להגדיר.
כן. עכשיו, אחרי שסיימנו את פסקת הפתיחה של כמעט כל מצגת שעוסקת בחדשנות בחינוך, אפשר להתחיל.
מאחורי הקלישאה מסתתרת שאלה אמיתית: איך נראית למידה שמצליחה לחבר בין הידע שבית הספר נדרש ללמד לבין האופן שבו ידע בא לידי ביטוי בעולם?
במציאות, בעיות כמעט אף פעם אינן מגיעות מסודרות במערכת שעות. כדי להבין תופעה, לפתור בעיה, לתכנן משהו חדש או לקבל החלטה, אנחנו משתמשים בו־זמנית בידע, בכלים ובדרכי חשיבה שמגיעים מתחומים שונים.
ובנקודה הזו מתחילה למידת STEAM.
יותר מחמישה תחומי דעת
פדגוגיית STEAM צמח מתוך STEM – חיבור בין Science, Technology, Engineering ו-Mathematics – ובהמשך נוספה אליו האות A, המייצגת Arts.
אבל עצם צירוף האותיות עדיין אינו הופך פעילות ללמידת STEAM.
המטרה אינה לקחת שיעור, להוסיף אליו מעט מדע, קצת טכנולוגיה, נגיעה של הנדסה, משהו יצירתי וכמה חישובים – ולסמן שהצלחנו להכניס את כל ראשי התיבות.
הרעיון עמוק יותר.
למידת STEAM מבקשת לאפשר לתחומי דעת שונים להיפגש סביב שאלה, תופעה או בעיה, כאשר כל אחד מהם מספק דרך אחרת להתבונן, להבין ולפעול.
המדע יכול לעזור לנו להבין כיצד משהו פועל.המתמטיקה מאפשרת למדוד, לייצג, להשוות ולחזות.ההנדסה עוסקת בתכנון פתרונות ובבחינתם.הטכנולוגיה מרחיבה את הכלים ואת האפשרויות שלנו לפעול.והאמנויות מוסיפות דרכים לראות, לפרש, לעצב, לתקשר, לבקר ולשאול שאלות אחרות.
ובפרשנות רחבה של STEAM, ה-A אינה מסתכמת באמנות חזותית או ב״לעצב יפה את התוצר״. היא מכניסה רכיבים לתהליך הנוגעים בעיצוב גלובלי, שפה, תרבות, נקודת מבט אנושית, ביטוי, אתיקה וחשיבה ביקורתית.
זו אינה תוספת דקורטיבית ל-STEM. לפעמים דווקא שם נמצאת השאלה החשובה ביותר.
לא חייבים לסמן V על כל אות
אחת המלכודות הנפוצות בעבודה עם STEAM היא הניסיון למצוא בכל פעילות את כל חמש האותיות.
לא תמיד צריך.
פרויקט טוב יכול לחבר בין מדע, מתמטיקה והנדסה. אחר יכול להתחיל בטכנולוגיה ובעיצוב ולהגיע משם לשאלות חברתיות. לפעמים תחום מסוים נמצא במרכז והאחרים תומכים בו, ובפעמים אחרות החיבור ביניהם כמעט אינו ניתן להפרדה.
השאלה החשובה אינה:
איפה ה-S? איפה ה-T? ואיך נדחוף גם A כדי להשלים את הסט?
אלא:
אילו תחומי ידע ודרכי חשיבה אנחנו צריכים כדי להבין טוב יותר את מה שנמצא מולנו?
כאן נמצא ההבדל בין אוסף מקצועות לבין למידה אינטגרטיבית.
ידע שפוגש הקשר
למידת STEAM נשענת על גישות מוכרות כמו למידת חקר, למידה מבוססת בעיות ולמידה מבוססת פרויקטים. המשותף להן הוא שהלמידה אינה מתחילה ומסתיימת בהעברת ידע מהמורה ללומד.
הלומדים שואלים, חוקרים, מנסים, בודקים, אוספים מידע, משתמשים בידע קיים, מגלים איזה ידע עדיין חסר להם ומשנים את דרך הפעולה בהתאם למה שלמדו.
אבל חשוב לעשות כאן הבחנה: STEAM אינו הצעה להחליף ידע במיומנויות.
בתי ספר עדיין מלמדים מדע, מתמטיקה, שפה ותחומי דעת נוספים. יש תכניות לימודים, מטרות, הערכה וידע שאנחנו מצפים מהלומדים לרכוש - ובצדק.
ההזדמנות של STEAM היא אחרת: ליצור מצבים שבהם הידע הזה מפסיק להיות רק הדבר שצריך לדעת לקראת המבחן, והופך לכלי שנדרש כדי להבין משהו, לפתור משהו או לקבל החלטה.
כשקבוצה בונה גשר והוא קורס, למשל, אפשר להסתפק בלנסות שוב.
אבל אפשר גם לשאול למה הוא קרס.
ואז יש צורך בהבנת כוחות, חומרים, מדידות, יחסים, בגאומטריה, תכנון ובדיקה. הידע התחומי לא הודבק על הפעילות מבחוץ כדי להצדיק אותה; הוא הפך לחלק מהדרך להתקדם בתהליך הלמידה.
במובן הזה, למידת STEAM אינה ויתור על למידה סדורה. היא הזדמנות לתת לה הקשר.
למידת STEAM יכולה להתרחש בכיתה רגילה, במעבדת מדעים, בחצר בית הספר, במרחב העירוני או כמעט בכל מקום שבו אפשר להציב בפני הלומדים שאלה מספיק טובה.
מייקרים ו-STEAM - קרובי משפחה, לא תאומים
ללמידה מייקרית ול-STEAM יש הרבה מן המשותף: שתיהן אוהבות שאלות פתוחות, עשייה, התנסות, תכנון, בדיקה, שיפור ואפשרות ליותר מפתרון אחד ולכן החיבור ביניהן טבעי מאוד.
אבל הן אינן אותו הדבר, למידה מייקרית מדגישה את הפעולה של הלומד בעולם: ליצור, לפרק, לבנות, לשנות, להבין באמצעות הידיים ולהפוך רעיון לדבר שאפשר לבדוק.
ו-STEAM מוסיף לכך עדשה אחרת: הוא מזמין אותנו לבחון כיצד תחומי הדעת משתלבים בתוך העשייה הזו וכיצד העבודה המעשית יכולה להעמיק את הלמידה בהם.
אפשר לחשוב עליהם כשני צדדים של אותו מטבע.
מצד אחד, המייקריות שואלת: מה קורה כאשר הלומדים מקבלים אפשרות ליצור, להתנסות ולהשפיע?
ומצד שני STEAM שואל: איזה ידע ואלו דרכי חשיבה הם צריכים לגייס כדי לעשות זאת?
זו גם תשובה לשאלה שמעסיקה לא מעט צוותים ומנהלים כאשר הם פוגשים למידה מייקרית: מעבר ליצירתיות, לשיתוף הפעולה, לעצמאות ולפתרון הבעיות - היכן בא לידי ביטוי הידע שנדרש ללמוד?
החיבור ל-STEAM מאפשר לא לבחור בין השניים.
המטרה אינה ידע או מיומנויות, אלא מצבי למידה שבהם ידע ומיומנויות נדרשים יחד.
לא חייבים מרחב מייקרי משוכלל
קל מאוד לזהות STEAM עם מדפסות תלת־ממד, רובוטיקה, חיתוך בלייזר ושולחנות עמוסים בחומרים, כל אלה יכולים להיות נהדרים. הם פשוט אינם תנאי.
למידת STEAM יכולה להתרחש בכיתה רגילה, במעבדת מדעים, בחצר בית הספר, במרחב העירוני או כמעט בכל מקום שבו אפשר להציב בפני הלומדים שאלה מספיק טובה.
אפשר לחקור כיצד לצמצם התחממות בחצר בית הספר.
לתכנן אריזה שמגינה על חפץ בנפילה.
לבדוק כיצד צליל משתנה בעקבות חומר וצורה.
לנתח נתונים שנאספו בסביבה הקרובה.
לתכנן פתרון נגיש לבעיה יומיומית.
או לנסות להבין מדוע משהו שכבר בנינו פשוט לא עובד.
הכלים והחומרים הם תוספת משמעותית להרחבת האפשרויות, אבל הם אינם תנאי מקדים לקיום מהות הפדגוגית.
כך ש-STEAM מתחיל באופן שבו אנחנו בונים את הלמידה.
ומה משתנה בתפקיד המורה?
כאשר תחומי דעת נפגשים סביב בעיה, גם תפקיד המורה משתנה מעט.
אין פירוש הדבר שהמורה מפסיק ללמד או שהלומדים צריכים לגלות לבד כל דבר מאז המצאת הגלגל.
להפך.
המורה צריך לזהות מתי נדרש ידע חדש, מתי כדאי לעצור ולהמשיג משהו שהתגלה מתוך ההתנסות, מתי לשאול שאלה שתפתח כיוון נוסף ומתי דווקא לתת ללומדים להמשיך להתווכח עם המציאות עוד קצת.
הידע המקצועי של המורה אינו הופך לפחות חשוב. הוא מאפשר לו לבנות סביבה שבה ידע יכול להיכנס ברגע שבו הוא נעשה משמעותי.
ללמד כיצד ללמוד - וגם מה ללמוד
בסופו של דבר, STEAM אינה נוסחה, ערכת פעילות או רשימה של חמישה תחומים שצריך להשלים.
זו דרך לארגן למידה כך שהגבולות בין תחומי הדעת יהיו קצת פחות קשיחים, והקשר בינם לבין העולם יהיה קצת יותר גלוי.
הלומדים עדיין צריכים לדעת דברים.
אבל הם צריכים גם ללמוד לזהות מתי הידע הזה שימושי, כיצד מחברים אותו לידע אחר, אילו שאלות אפשר לשאול באמצעותו ומה עושים כשהתשובה הראשונה אינה עובדת.
זו אולי אחת ההזדמנויות החשובות של STEAM: לא לבחור בין ידע לבין עשייה, בין תוכן לבין מיומנויות או בין בית הספר לבין החיים שמחוץ לו.
אלא לחבר ביניהם.
ואז, באמת, STEAM הוא כבר הרבה יותר מראשי תיבות.
