אחרי שנים רבות של הוראת מדעים, אני מרגיש בנוח להודות שלא פעם הרגשתי "בודד" בתוך המערכת. למרות שהמדעים הם תחום משמעותי, מצאתי את עצמי פועל לעיתים קרובות בתוך דיסציפלינה סגורה, מנותק מהמתרחש בקצה המסדרון. ככל שנחשפתי לתפיסת ה-STEAM, הבנתי שהכלי העוצמתי ביותר שלה הוא השותפות הבין-מקצועית; כזו שהופכת את המקצוע שאני אוהב למשמעותי יותר עבור התלמידים, ומאפשרת למדעים לקחת חלק פעיל ברשת של ידע. הנה שש טיפים ממני אליכם: שחרור הבלעדיות על הידע: המעבר הקשה ביותר הוא מהעמדה הפרונטלית לתפק

כדי להבין את הנוסחה שמחברת בין PBL ל-STEAM, עלינו לעשות הבחנה מדויקת בין שתי גישות שנוטות להתערבב: גישת ה-STEAM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אומנויות ומתמטיקה) ופדגוגיית ה-PBL (למידה מבוססת פרויקטים). STEAM מתארת את זירת התוכן והיישום. בלמידת STEAM קלאסית, למורה עדיין יש מקום מרכזי כ"בעל הידע"; הוא עשוי ללמד את העקרונות המדעיים, כאשר החדשנות באה לידי ביטוי בשלב היישום – בו הלומדים מפרקים דברים, משלבים טכנולוגיה, ומרכיבים פתרונות יצירתיים (Hands-on). PBL לעומת זאת PBL, מתמקד בשי

אתגר ה-10 שניות הוא אתגר מסלול גולה עם דגשים מדעיים ברורים (יסודי) קהל יעד: כיתות ה'-ו' | זמן מומלץ: 3-4 שעות אקדמיות תחום תוכן: מדעי הפיזיקה - כוחות ותנועה, עולם הטכנולוגיה - תהליך התיכון. התלמידים יתכננו ויבנו מסלול להעברת גולה על גבי לוח אנכי, המבוסס על עקרון מכונות פשוטות. האתגר המדעי הוא להפוך את כוח הכובד (שמושך למטה) למסלול ממושך ככל הניתן על ידי שימוש בחיכוך ובמנגנונים מכניים (מנופים). התוצר ההנדסי הוא "מסלול השהיה" פונקציונלי. העוגן הקוריקולרי מבוסס תוכנית הלימודים מ

אני מורה למדעים בבית ספר יסודי. אני אוהב מאוד את המקצוע, מלמד לפי תוכנית הלימודים ומשלב בה ניסויים והתנסויות חוויתיות. אך לאורך זמן, הרגשתי שהן נותרות כ"אפיזודות חולפות": למדנו נושא, חילקתי מגשים מסודרים עם הוראות ביצוע מפורשות, ביצענו ניסוי - והמשכנו הלאה. בסוף השנה תהיתי: מה התלמידים שלי באמת זוכרים? לרוב את החוויה הרגעית, אך לא תמיד את המהות המדעית. כשנחשפתי לגישת ה-STEAM, הבנתי שיש דרך אחרת. במקום התנסויות מבודדות, ה-STEAM מציע למידה בתהליך רציף שבו רותמים כלים מדעיים לתו

קהל יעד: כיתות ג'-ד' | זמן מומלץ: 2-3 שעות (מפגש כפול של חקירה, בנייה וגילוי) תחום תוכן: מדע וטכנולוגיה - עולם מעשה ידי אדם: חומרים, תכונותיהם, ושימושיהם. תקציר: בפרויקט ״נייר משנה צורה״ התלמידים יחקרו כיצד שינוי צורה פיזיקלי של דף נייר (חומר דו-ממדי גמיש וחלש) הופך אותו למבנה תלת-ממדי קשיח בעל כושר נשיאה. הפרויקט מתמקד בטכניקות של קיפול, גלגול ופיתוח מחברים הנדסיים (Slots & Tabs) ליצירת מבנה יציב ללא דבק, תוך הבנת עקרונות הנדסיים של פיזור מאמצים. העוגן הקוריקולרי מבוסס תוכני

קהל יעד: כיתות ג'-ו' | זמן מומלץ: 3-4 שעות תחום תוכן: מדעי החומר (תכונות והפרדת תערובות). תקציר: התלמידים יתכננו ויבנו אב-טיפוס למתקן מיון פסולת אוטומטי. פרויקט הממיינת החכמה דורש מהם לחקור ולנצל תכונות פיזיקליות שונות של חומרים (מגנטיות, משקל סגולי/צפיפות, גודל, התנגדות לאוויר) כדי להפריד תערובת של פסולת מוצקה למכלים נפרדים, במינימום התערבות ידנית. העוגן הקוריקולרי: מבוסס תוכנית הלימודים במדעים לגילאי יסודי מדעי החומר: חומרים: תכונות ושימושים, תערובות חומרים ודרכים להפ

נושא לימוד: אמנות חזותית / הנדסת מנגנונים | שכבה: ט'-יב' | היקף: ארוך (פרויקט גמר - 6 - 10 מפגשים) עוגן קוריקולרי הנדסה ומדע בשירות האמנות הפרויקט אמנות קינטית - תיאטרון של חומר ותנועה הופך את היוצרות בחינוך הטכנולוגי: היצירה האמנותית אינה "קישוט" שמודבק בסוף על תוצר הנדסי, אלא היא-היא לב הפרויקט. תחומי המדע וההנדסה נלמדים ומופעלים כאן מתוך צורך אותנטי של האמן להפיח חיים, תנועה ואמינות בסיפור שלו: אמנות חזותית ועיצוב (החזון והנרטיב): הפרויקט מציב במרכז את הביטוי האישי והנרטיב

לחיות במאדים הוא פרויקט אקו-סיסטם קלאסי של למידה מבוססת פתרון בעיות (PBL) אז ברוכים הבאים למושבה האנושית הראשונה על מאדים. זהו אינו פרויקט חד-פעמי, אלא "עולם מתמשך" המזמן ללומדים שרשרת של אתגרים קיומיים, טכנולוגיים וסביבתיים. איך זה עובד בכיתה? (שגרת העבודה) מבנה הלמידה זהה בכל משימה, רק תוכן האתגר משתנה. כל משבר מחולק ל-4 שלבים: קריאת חירום: קבלת "בריף" שמגדיר את האתגר החדש במושבה - כולל גישה למרכז מידע*. חדר מצב (חקר ותכנון): איסוף נתונים ושרטוט רעיונות לפתרון בעזרת יומן

קהל יעד: כיתות ג' - ד' | זמן מומלץ: 3-4 שעות אקדמיות תחום תוכן: עולם מעשה ידי אדם (טכנולוגיה) | מיקוד: פתרון בעיות והערכת חלופות. תקציר: באתגר הקומה השלישית התלמידים יתמודדו עם בעיית שינוע לגובה. במקום לקבל הוראה לבנות מנוף, הם יחקרו דרכים שונות להעלאת משא (שיפוע, משיכה ישירה, סיבוב) ויבנו אב-טיפוס למערכת הלוגיסטית האופטימלית לדעתם, תוך התחשבות ביעילות מכנית. עוגן קוריקולרי על פי תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה : טכנולוגיה כמענה לצרכים: זיהוי בעיה, הצעת פתרונות טכנולוגי

נושא לימוד: תהליך התיכון, הנדסה לאחור ועיצוב מוצר | שכבה: חטיבת ביניים - תיכון | היקף: ארוך (12-15 מפגשים / סמסטר) עוגן קוריקולרי מתוך תוכנית הלימודים למדע וטכנולוגיה חט"ב הפרויקט האקרים של נגישות, מכסה צירוף של מיומנויות ונושאי חובה מתוך הסילבוס הלאומי: טכנולוגיה - עולם מעשה ידי אדם (שזור ז'-ט', בדגש על ט'): מהות הטכנולוגיה ותהליך התיכון: מענה לצרכים אנושיים ופתרון בעיות. יישום מלא של שלבי תהליך התיכון: זיהוי צורך, חקר ובדיקת חלופות (כולל מצב קיים בשוק), בחירת פתרון, בני

קהל יעד: כיתות ב'-ג' | זמן מומלץ: 4 שעות (2 מפגשים כפולים) | תחום תוכן: מדעי החומר - כימיה (חומרים, תכונותיהם ושימושים בהם) וטכנולוגיה. תקציר: באתגר הציפה התלמידים יחקרו את עקרון הציפה והקשר שבין תכונות החומר לבין תפקוד המוצר. במשימה הנדסית, הם יתכננו ויבנו "כלי ציפה" מחומרים יומיומיים שיצטרך לשאת משקל מרבי מבלי לשקוע, תוך יישום שלבי תהליך התיכון הטכנולוגי. 1.עוגן קוריקולרי מבוסס תוכנית הלימודים מדעי החומר (כימיה): זיהוי חומרים לפי תכונותיהם (קשיחות, חוזק, מסיסות במים, אט

תחום תוכן: מדעי החומר (כוחות ותנועה, תכונות חומרים) + טכנולוגיה (תהליך התיכון ההנדסי). קהל יעד: כיתות ד'-ו' | זמן מומלץ : 3-4 שעות. תקציר: מבוסס על תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה. התלמידים יישמו עקרונות פיזיקליים של כוח הכבידה , התנגדות אוויר (חיכוך) ו בלימת זעזועים כדי לפתור אתגר הנדסי: תכנון ובניית "רכב חזרה" מחומרים רכים וקשיחים שיגן על ביצה ("מטילדה") משבירה בנפילה חופשית. העוגן הקוריקולרי מתוך תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה מדעי החומר (כוחות ותנועה): השפעת כוחות