ישנם כלים מקוונים וסימולטורים המשלבים את עבודת התכנון והעבודה מול המחשב כחלק טבעי מתהליך העבודה. שימוש בכלים כאלה מאפשר למידה היברידית והמשכית בין למידה מרחוק לכיתה. נכון שהסקירה הזו מתמקדת בעיקר בלמידה מרחוק אבל לסימולטורים יש מקום מצויין גם בלמידה מקרוב ויום יומית היא צריכה לשמש כלי תכנוני אפקטיבי לפני שניגשים לביצוע. עבודה עם מיקרוביט – שלב התכנות ב MakeCode או Tinkercad אתר: https://makecode.microbit.org או https://www.tinkercad.com העבודה עם מיקרוביט היא ביסודה תכנות ועבודה בחיבור לחומרה (מיקרו-ביט, רכיבים אלקטרוניים נוספים המחוברים אליו). בתכנות מיקרוביט באתר MakeCode או Tinkercad התכנות מתבצע מול סימולטור המאפשר לראות הדמיה של התוצאה כדי להבין איך הקוד צפוי לעבוד עוד לפני שמורידים אותו למיקרוביט. בסימולטור ניתן לדמות כל קלט: לחיצה על הלחצנים, שקשוק, הטיות לזויות שונות, נפילה, טמפ' חיצונית וכו', כדי לראות מה יקרה בכל מצב. העבודה עם הסימולטור היא חלק הכרחי בתהליך העבודה שגם כך אינו מצריך חיבור לחומרה, וברגע שמתאפשר, והמיקרוביט זמין, אפשר להוריד את הקוד למיקרוביט. כאשר מדובר על למידה ועבודה היברידית או מרחוק, יש יתרון משמעותי לעבודה ב Tinkercad הנעשית בתוך כיתה וירטואלית כך שלמורה יש מעקב על ההתחברות של התלמיד.ה למערכת, ואפשרות לצפות במודל שנוצר. להשוואה מפורטת בין העבודה במיקרוביט ב Makecode לTinkercad לחצו כאן תכנון אלקטרוניקה ומעגלים חשמליים- בטינקרקאד אתר: https://www.tinkercad.com ביצירת מודל מעגל חשמלי, אפשר להוסיף רכיבים אלקטרוניים שונים, להתמקד בחיווט ביניהם ולבדוק את פעולתם. ההדמיה כוללת המחשה של השרפות לד למשל במקרה של הזרמת מתח גבוה מדי כך שישנו חיווי לבעיות שונות בבניית המעגל וניתן לנסות למנוע אותן בשלב התכנון. הדפסת תלת מימד- יצירת מודל בטינקרקאד אתר: https://www.tinkercad.com אחד היתרונות ביצירת מודל תלת מימד בממשק מקוון כמו טינקרקאד הוא שניתן להתחבר אליו מכל מחשב, גם ללא התקנת תוכנה ובמובן זה הוא מותאם לעבודה המשכית בין למידה מרחוק ובכיתה. מודל תלת מימדי ב- Sim Lab מבית טינקרקאד אתר: https://www.tinkercad.com/simlab אזור חדש יחסית באתר טינקרקאד מאפשר ליצור מודלים תלת מימדיים המיועדים להדמייה של תנועה בשילוב גרביטציה ובחירת חומרים שונים. אפשר ליצור למשל תוכנית של מכונת רוב גולדברג, תכנון של מסלול כדורים ותוכניות אחרות שיש לבדוק בהן תנועה.

המרחבים המייקרים הם דרך מדהימה לגיוון חווית הלמידה ושינוי דרכי הוראה. תהליכי למידה מתמשכים עם תוצר בסופו, הם הדרך לעצב לומדות ולומדים סקרנים וחקרנים. מי שעוקבים אחרינו ומכירים את התפיסה החינוכית שלנו, המורה הוא לא המרכז, ובתהליך הלמידה כולם לומדים יחד. המורה הוא לא מקור הידע היחידי והמטרה היא לצאת לתהליך חקר משותף. תפקיד המנחה במרחב הוא להכווין ולערער יחד עם הלומדים את ההבנות המוקדמות והתפיסות המושרשות ולנסות לפרוץ דרכי חשיבה. לכאן נכנסים כלי Ai רבים והמגוונים שיש היום לעזרה, הם כאן וכדאי לעשות בהם שימוש נכון וחכם. אנחנו מאמינים שהם לא תחליף לחשיבה ביקורתית וצריך לעזור ללומדים להעריך את אמינות הכלי ויוכולותיו, עד לאיזו נקודה הוא מתאים וכיצד להוציא ממנו את המירב. נוצר ב- Firefly אדובי בחלק זה נציע כלים שנועדו לסייע לתהליכי התבוננות וחקר כחלק מתהליכי למידה לגיטימיים. אלו כלים בהם גם אנחנו עושים שימוש כמעט יום יומי בתהליכי עבודה. הכלים הם לרוב חינמיים (כולם דורשים התחברות לשירות), מחוברים לרשת ולא דורשים התקנה, כמו כן הכלים ניזונים מידע בחוץ ואין צורך ללמדם או להאכילם. אין בסקירה משום המלצה לכלי כזה או אחר, אם אתם עושים שימוש בכלים אחרים ומרגישים מצויין איתם זה נהדר! חשוב לזכור כי כלי Ai נמצאים בתהליכי פיתוח מתמיד ובכל יום הם משתפרים. הכלים הבאים הם מתחום חקר וסיעור מוחות Chat GPT Bard Pi.ai קטגוריה Open Ai Google Inflection AI מבית גרסה 4 (בתשלום) 👎 👍 👍 חיבור לרשת 👍 👍 👍 אפליקטיבי מקריא טקסט 👎 מקריא טקסט 👎 דיאלוג מלא 👍 שיחה 👍 👍 👍 דיאלוג מתבנה 👍 👍 👎 תמיכה בעברית כלי טוב לאיגום ידע אבל עדיף להשתמש בגרסה 4 כלי נהדר לאיגום ואיסוף ידע כלי טוב לסיעור מוחות מה אנחנו חושבים? openai.com/chatgpt bard.google.com ​pi.ai/talk לינק כמו שניתן להבחין לכל כלי יש את הכוח שלו, אנחנו מאמינים בשילוב מספר כלים בתהליך החקר, סיעור מוחות, וכתיבה. דילוג ביניהם יעזור ללומדים לפתח ראיה ביקורתית על תוצאות כלי אחד, ולא ״להאמין״ לכל דבר שנכתב. אנו הרי יודעים כי כלים אלו משתפרים אבל עדיין סובלים מהזיות קלות, יותר מזה, כלי Ai היוצרים תוכן כבר מתחילים למחזר תוכן אותו יצרו בעצמם, ובהתאם לבקשת המשתמש יכולים להיווצר עיוותים משמעותיים בידע טקסטואלי, לכן חלק מהלמידה היא גם לבדוק את המידע בכלים דיגיטליים וספרים, הצלבת מידע היא חשובה במיוחד בתהליכי חקר.

כולנו כבר מכירים את המרחבים המייקרים כחללים המאפשרים לא.נשים להשתמש בציוד ובידע כדי ליצור ולהגשים מוצרים ושירותים חדשים. הם נפוצים במיוחד בקרב קהילות של יזמים, מפתחים וממציאים, עד כאן מוכר מאוד. אבל בנוסף מרחבים מייקרים הם מרחב של סיפוק, למידה והתפתח ות אישית וקבוצתית. הם מציעים הזדמנות להביע את יצירתיות, מנהיגות, יכולת למידה עצמית ומיומנויות רבות נוספות. בנוסף לתפיסות המקובלות של לימוד והתפתחות מקצועית, מרחבים מייקרים משמשים כמרחב לאימון ולמידה חברתית ותקשורת. הם מספקים סביבה המזמנת מפגש/ מקום להחלפת רעיונות ומרחב בוא כל אחד יכול להמציא את עצמו מחדש ולהיות חלק מקהילה יזמית. מחקרים מראים כי מרחבים מייקרים יכולים לתרום לשיפור היצירתיות, החדשנות והאינטראקציה החברתית. הם יכולים לעזור לאנשים לפתח כישורים חדשים, ליצור קשרים עם אנשים אחרים ולמצוא הזדמנויות עסקיות. להלן כמה דוגמאות לתפיסות עבודה במרחבים מייקרים: התמקדות בתקשורת: מרחבים מייקרים יכולים לשמש כמקום ליצירת מוצרים או שירותים משותפים. זה דורש תקשורת ושיתוף פעולה בין אנשים עם מיומנויות וידע שונים. למידה דרך עשייה: מרחבים מייקרים מספקים הזדמנות לאנשים ללמוד על ידי עשייה. הם יכולים לנסות טכניקות חדשות, לתקן טעויות ולקבל משוב מאחרים. מקום להתפתחות אישית: מרחבים מייקרים יכולים להיות מקום ליצירת פרויקטים אישיים או קהילתיים. זה יכול לעזור לאנשים לפתח תחושת סיפוק, שייכות והתקדמות. מרחבי מייקרים הם פלטפורמות לימודיות שבהן תלמידים ותלמידות יוצרים מוצרים ושירותים באמצעים טכנולוגיים מגוונים. המרחבים אלו מספקים הזדמנויות משמעותיות גם לפיתוח מיומנויות רגשיות חברתיות, כגון שיתוף פעולה, פתרון בעיות, מנהיגות ומוטיבציה עצמית. ובכך הופכים מרחבים מייקרים - למקום המקדם הבעה עצמית ותקשורת עם האחר. שיתוף פעולה שיתוף פעולה היא מיומנות רגשית חברתית חיונית לחיים המודרניים. במרחבי מייקרים, תלמידים נדרשים לעבוד יחד כדי להשלים פרויקטים. זה דורש מהם לפתח מיומנויות תקשורת, פתרון בעיות וקבלת החלטות משותפות. לדוגמה: כאשר תלמידים עובדים יחד על בניית פרויקט חדש... נגיד רובוט עם יכולות תזוזה בשלט רחוק. הם צריכים לתקשר זו עם זה כדי לקבל החלטות ע״מ לצאת לדרך וגם החלטות בו במקום כשיש בעיה הדורשת פתרון מהיר ומיידי. להחליט על העיצוב, הרכיבים והתהליך הבנייה. לפתור בעיות טכניות לאורך הדרך, כגון תקלות בתוכנה או תקלות מכניות. הם יצטרכו לקבל החלטות משותפות לגבי הכיוון של הפרויקט ואחר כך לבחון את הצלחתו. את אותם תהליכים הם יעברו גם בפרויקטים קטנים יותר או גדולים מאוד, הנקודה המרכזית היא שתהליך העבודה סביב פרויקט מייצר דיאלוג, הדיאלוג יכול להיות חיובי או חיובי פחות אבל לאורך כל תהליך העשיה. הלומדים והלומדות מפתחים מיומנות של תקשורת יעילה. הם צריכים להיות מסוגלים להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם בצורה כנה וברורה, ולהקשיב לאחרים בצורה פעילה. הם צריכים להיות מסוגלים לעבוד עם אנשים בעלי דעות ורקעים שונים ובמקביל לפתח אמפטיות ורגישות לאחר. שיתוף פעולה במרחבי מייקרים דורש מהתלמידים לפתח מיומנויות פתרון בעיות. הם צריכים להיות מסוגלים לזהות בעיות, לפתח פתרונות יצירתיים, ולעבוד יחד כדי ליישם את הפתרונות. שיתוף פעולה במרחבי מייקרים דורש מהתלמידים לפתח מיומנויות קבלת החלטות משותפות. הם צריכים להיות מסוגלים להקשיב לדעות של אחרים, להגיע לפשרות, ולקבל החלטות שטובות לכל הקבוצה עבור הפרויקט.

רעיונאות (באנגלית: Ideation) היא תהליך להעלאת רעיונות חדשים ובדרך כלל מתקיים כחלק מתהליך עיצוב ו/או חשיבה עיצובית במטרה לפתור בעיה או לענות על צורך. התהליך כולל מספר שלבים, החל מהגדרת הבעיה או הצורך, דרך יצירת רעיונות מקוריים, ועד לפיתוח הרעיונות לפתרון מעשי. תהליך הרעיונאות הוא חלק חשוב מהתהליך של חשיבה יצירתית. הוא מאפשר לנו לפגוש רעיונות רבים ולחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות חדשניים לבעיות מורכבות. https://www.itonics-innovation.com/ideation-guide שלבי תהליך הרעיונאות שלב 1: הגדרת הבעיה או הצורך השלב הראשון בתהליך הרעיונאות הוא הגדרת הבעיה או הצורך שאותו אנו רוצים לפתור. זהו שלב חשוב, שכן הוא קובע את הכיוון של התהליך כולו. שלב 2: איסוף מידע לאחר שאנו מבינים את הבעיה או הצורך, אנו צריכים לאסוף מידע על הנושא. המידע יכול להגיע ממקורות שונים כמו: מחקר ספרותי רעיונות עם מומחים סקר בקרב לקוחות או משתמשים שלב 3: יצירת רעיונות בשלב זה, אנו יוצרים רעיונות חדשים לפתרון הבעיה או הצורך. חשוב לחשוב מחוץ לקופסה ולתת לדמיון שלנו להשתולל. ישנן טכניקות רבות שיכולות לעזור לנו לעורר רעיונות חדשים, כמו: משחקי דמיון משחקי מילים רשימת שאלות שלב 4: סינון הרעיונות לאחר שאנו יוצרים מספר רעיונות, אנו צריכים לסנן אותם ולבחור את הרעיונות הטובים ביותר. בשלב זה, אנו צריכים להעריך את הרעיונות על פי מספר קריטריונים, כמו: רלוונטיות לבעיה או לצורך מעשיות יעילות חדשנות שלב 5: פיתוח הרעיונות בשלב זה, אנו מפתחים את הרעיונות הטובים ביותר לפתרון מעשי. זהו שלב שבו אנו צריכים לתכנן את הפתרון, ליצור דגמים או אב טיפוס, ולערוך ניסויים. הצעות למורים הכשירו את התלמידים לתהליך הרעיונאות.  הסבירו להם את השלבים השונים בתהליך ותנו להם אתגר בו הם יתרגלו את השלבים. היו סבלניים.  יצירת רעיונות חדשים היא תהליך יצירתי שיכול לקחת זמן והטמעת התהליך לוקח זמן. עודדו את התלמידים לחשוב מחוץ לקופסה. הקשיבו לרעיונות של התלמידים.  גם אם רעיונות מסוימים נראים לכם מופרכים, אל תשפטו אותם, הראו דוגמה להקשבה נטולת שיפוטיות. תהליך הרעיונאות הוא כלי רב עוצמה שעוזר לתלמידים לפתח לא רק חשיבה יצירתית. על ידי הטמעת תהליך זה הלומדים יפתחו גם גמישות מחשבתית, חשיבה מסתעפת והבנת חשיבות הבניית תהליכים בעבודה קבוצתית.

נתקלנו כמה וכמה פעמים בשאלה, האם אפשר להדפיס במדפסות תלת ממד חפצים שבאים במגע עם מזון. התשובה הקצרה היא: לא מומלץ זו לכאורה תשובה מפתיעה כי אתרי המודלים מלאים בחותכני עוגיות אישיים, תבניות שוקולד וסכו״ם מעוצב, אבל מיד הכל יתבהר. החומר איתו אנחנו מדפיסים הוא פלסטיק PLA המיוצר מ...תירס, עמילן תירס ליתר דיוק. מוסיפים לו חומצה ציטרית ובתהליך ערבוב הוא הופך לפלסטיק. תראו איך הקסם הזה קורה: אז החומר הבסיסי לכאורה מתאים למגע עם מזון ואינו רעיל. אבל! מספר שינויים ביצירת החומר ובתהליך ההדפסה הופכים את השימוש בהדפסת תלת ממד ביתית ל לא בטוח במגע עם מזון : צבע ותוספות לפילמנט -  גרגירי ה PLA עוברים צביעה ולעיתים תוספת של חומרים שונים המשפיעים על המרקם שלהם. הצבע והתוספות עשויים להיות רעילים. ואיך צובעים את גרגירי ה PLA והופכים לפילמנט שמתאים למדפסות תלת הממד שלנו:   עדיין, יש כמה פילמנטים שקיבלו אישור FDA למגע במזון כך שהפיגמנט והתוספות בהם לא רעילים, ועדיין חשוב להמשיך לקרוא לפני שרצים לקנות אותם כי הם לא מספקים פתרון אמיתי. הדיזה - הקצה המתכתי של ראש ההדפסה שמתלהט ומניח את הפילמנט המותך על משטח ההדפסה עשוי לרוב פליז המכיל עופרת, מתכת כבדה, רעילה, שידועה כמסרטנת ואסורה לחלוטין במגע במזון. הפילמנט עובר דרך הדיזה ולמעשה מאבד את הבטיחות שלו למגע במזון. ניתן להחליף את הדיזה לדיזה מפלדה שאינה מכילה עופרת. ועדיין, ההדפסה אינה בטוחה.   ראש ההדפסה - בראש ההדפסה יש רכיב שנקרא Hotend המתיך את הפלסטיק ועשוי לעיתים כולו ממתכת, אבל יש לבדוק שגם הוא מתאים לשימוש במגע עם מזון. צינורית הסיליקון המחוברת אליו עשויה לרוב מחומר בשם PTFE שהוא עקרונית לא רעיל, אבל עשוי להפוך לרעיל בטמפ' גבוהות, ויש לוודא שהוא לא נפגם תוך שימוש. ונניח שהצלחנו להכין את המדפסת בצורה מיטבית – אפשר כבר להדפיס חפצים בטוחים למגע עם מזון? לצערנו התשובה היא עדיין לא. מבנה שכבות ההדפסה - בגלל מבנה השכבות הנוצר מאופן הפעולה של מדפסת תלת הממד הסטנדרטית, ישנה נטייה משמעותית להצטברות של חיידקים בחיבורים בין השכבות. הדפסה במאה אחוז מילוי מפחיתה מעט את התופעה, וכך גם החלקה של החיבורים לאחר ההדפסה, אך הבעיה אינה נפתרת לחלוטין וההדפסה עדיין אינה מומלצת לשימוש במגע עם מזון.   הסבר, הדגמת החיידקים הגדלים לאחר שימוש בהדפסה, והצעה לציפוי קפדני באפוקסי שאחריו עפ"י הבדיקה בסרטון ניתן להשתמש במזון כל עוד הציפוי לא ניזוק:

כדי להבין מה ניתן או לא ניתן להדפיס במדפסת תלת ממד, צריך להבין את הטכנולוגיה הבסיסית שעל פיה עובדת מדפסת תלת ממד מסוג FDM (Fused Deposition Modeling), שהיא המדפסת הנפוצה לשימוש ביתי וחינוכי בהדפסת תלת ממד. במדפסות תלת ממד בטכנולוגיית FDM, ההדפסה נוצרת על ידי ראש הדפסה שמתיך פלסטיק. ראש ההדפסה זז ומשחרר חוט דקיק של הפלסטיק המותך למשטח ההדפסה. חוטי הפלסטיק הצפופים שמונחים במישור אחד יוצרים "שכבה". ההדפסה נעשית בהרבה שכבות כאלה שמונחות זו על זו ונדבקות זו לזו כתוצאה מכך שהפלסטיק חמים עד ליצירת המודל השלם. אז מהן מגבלות ההדפסה? מאחר ומדובר בפלסטיק מותך שהמדפסת מניחה על מצע מסוים, באופן עקרוני אנחנו יכולים להדפיס רק דברים מונחים ולא מרחפים. חשוב שהאופן שבו נעצב את המודל והכיוון שבו נניח את המודל להדפסה יתייחסו לכך שבכל רגע צריך להיות משטח שעליו יונח הפלסטיק. במידה ורוצים להדפיס חלקים "מרחפים" ללא מצע מתחתיהם אפשר להשתמש ב"תמיכות"- חלקים שהמדפסת תדפיס ויפורקו לאחר ההדפסה. במדפסות בעלות ראש הדפסה אחד מומלץ להימנע מכך ככל הניתן כי הפירוק לא תמיד פשוט ודורש עבודה נוספת. ישנן מדפסות בעלות שני ראשי הדפסה. במדפסות כאלה ניתן לשים חומר הדפסה בראש אחד וחומר תמיכה בראש ההדפסה השני. חומר התמיכה קל לפירוק או מתמוסס במים. איך נבדוק האם ניתן להדפיס משהו ללא תמיכות? באנגלית: אותיות THY   T - מקטעים מרחפים בחלקה העליון של האות עם אחיזה בצד אחד בלבד H - גשר עם תמיכות בצדדים בלבד (לרוב עד 5 מ"מ אפשרי ללא תמיכות) Y - מקטע מרחף אלכסוני  (ברוב המדפסות עד 45 מעלות לפחות, לעיתים עד 52 מעלות, יש לבדוק במפרט המדפסת) או בעברית " רחיצה ": ר - תמיכה בצד אחד ח - גשר (לרוב עד 5 מ"מ אפשרי ללא תמיכות) ‏ י -      מרחפת באוויר, יש להצמיד למשטח צ - מקטע מרחף אלכסוני (לרוב נזדקק לזוית אנכית יותר מ-45 מעלות, יש לבדוק במפרט המדפסת) ה - שני חלקים לא מחוברים שייפרדו לאחר ההדפסה, יש לדאוג לחברם באופן יזום

כמה פעמים אמרתם.ן ללומדים והלומדות שלכן.ם לחשוב מחוץ לקופסא? זה משפט שיוצא לנו מהפה בקלות כי אנחנו שמענו אותו הרבה. אבל מה עם לחשוב בתוך הקופסא? אחרי הכול אנחנו בבית-ספר, בכיתה עם שעה כפולה במערכת... כמה מחוץ לקופסא אפשר לחשוב כשאנחנו בתוך קופסאות? אני אומר בואו נעבור לרגע לחשיבה בתוך הקופסא! בואו נראה את הקופסא כמערכת אילוצים שלמה ונראה את היצירתיות שמגיעה אז. במרחב המייקרי אנחנו הרבה פעמים אומרים ללומדים שלנו למצוא פתרון לבעיה, אנחנו כמנחים מביאים את הבעיה כמה שיותר פתוחה ומבקשים מהם.ן לשבת ולעשות סיעור מוחות, לזרוק כמה שיותר רעיונות גם המופרכים ביותר, עד כאן הכול טוב ומצויין, אבל האם זו הדרך היחידה? לדעתי לא, כדאי וגם חשוב לאתגר את הלומדים וליצור מערכת אילוצים, לחשוב בתוך הקופסא, להיות יצירתי בתוך קופסא, זוכרים את הבית של יעל? חשיבה בתוך הקופסא מביא אותנו להכיר באילוצים שיש לנו, למשל כישורים לא מספקים, חוסר בחומרי גלם או טכנולוגיה, ואפילו חוזר מנכ״ל שאוסר על שימוש בכלים הכי לגיטימיים במרחב המייקרי. למידה והמצאות במערכת לרוב עוזרת ללומדים וגם לנו למיצוי תכונות של החומר, שימוש חכם בטכנולוגיה הקיימת (במידה וקיימת) ובעצם יוצרת גמישות מחשבתית ויצירתיות הלוקחת בחשבון אילוצים חיצוניים המופעלים עלינו. בואו נדמיין סיטואציה: נאמר שאני צריך למצוא פתרון לבעיה שיש לי בכיתה כלומד, וחשבנו (הקבוצה) על מתלה לתיק (זה הפתרון שלנו לבעיה) ציירנו את הפתרון והדרך הנהדרת היא להדפיס במדפסת תלת מימד (אבל אוי אין לנו כזו זמינה, המורה אמר שישלח לפסג״ה) יש לנו 3 שיעורים כפולים למימוש, ללמוד מידול ולמדל יקח לי 4 שעות ולהדפיס נסיון ראשון עוד שעה וחצי, עד שזה יגיע לבית הספר... יש סיכוי שלא יהיו לנו תוצר להציג. לאומת זאת במערכת האילוצים יכול להיות שמספיקים לי בשלב זה כמה חלקי עץ שאני ינסר (בערך שעה) למסמר או להבריג (10 דקות), אם נסיון ראשון לא עבד אני יכול לנסות שוב אבל אני כבר מיומן ולכן יקח לי פחות זמן כולל ללמד עוד כמה חברי קבוצה וליצור מתלה בנגרות, דיי פשוט. שתי האפשרויות הן ממשיות השניה לוקחת בחשבון אילוצים ולכן נשארת בגבולות הקופסא. השלב השני יהיה למתוח את הגבולות ולהרחיב את הקופסא, כן ללמד מידול, כן להבין כמה זמן לוקח להדפיס, כן לבחור את החלקים שיודפסו (חוסך זמן וכסף) כן לנגר חלקים אחרים ולחבר את המתלה. ככה נפתח יכולת עבודה במערכת אילוצים (ממש כמו בחיים) היכולת לאלתר ולזהות הזדמנויות היא המפתח לפתרון יצירתי באמת של אתגרים גדולים.

בלמידה במרחב המייקרי, המנחה/ מורה הוא לא מקור הידע היחיד, מה שמאפשר לכולם, לומדים ומנחים, לחוות מסע של גילוי ולמידה מרתקים, כלי בינה מלאכותית (AI) הופכים לחלק בלתי נפרד מחיינו וגם מהסביבה הלימודית, אנחנו מתייעצים איתם, לומדים איתם, מגיעים למקורות מידע מגוונים יותר ולפתרונות מעניינים יותר. אבל האם אנחנו מודעים עד הסוף להשפעתם עלינו ועל הסביבה?  אז בינה מלאכותית במרחב המייקרי סקירה בדגש סביבתי אנחנו משתמשים בכלים אלו לצרכי עבודה, חינוך, בריאות… יש להם מקום משמעותי בשיפור חיינו, אבל כדאי לנו לשאול מה המחיר היצירתי, הקוגניטיבי, החברתי והסביבתי, אותו אנו מוכנים לשלם.כלי הבינה המלאכותית נמצאים כאן זמן קצר מאוד וכבר הם חלק משמעותי כמעט בכל דבר שאנחנו עושים, הם מוטמעים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני חדש או תוכנה והם משני מציאות תודעתית לחיוב ולשלילה.כלי הAi הם לא הבעיה, הבעיה היא בשימוש (use and abuse) האופן בו נצרוך כלים אלו יכול לשנות את חיי כולנו ולכן חשוב שנעלה ספקות הנוגעות לאמינות המידע אותו אנחנו מקבלים ותרומתם לשימור שיח ביקורתי. משתמשי הקצה (אנחנו) נמצאים בדיאלוג ביקורתי משמעותי יותר ביחס לשימוש היום יומי שלנו בכל דבר, אנחנו מחנכים לשימוש חוזר, מיחזור, מיחדוש, הפחתת השימוש בכלל ושימוש נכון בפרט, אבל מה בנוגע לכלים טכנולוגים ומה השפעתם הסביבתית. השפעות סביבתיות: אימון מודלים: אימון מודלים הוא אחד השלבים המשמעותיים בבניית כלי בינה מלאכותית והוא גם שלב שלא באמת מסתיים, את האלגוריתם יש להזין במידע, ככל שמאגר המידע עשיר יותר כך האלגוריתם מתפתח טוב יותר ויתן לנו הצרכנים מידע וידע מגוונים בשניות בודדות. דבר זה נכון למודלים העוסקים בטקסט, תמונה, מוזיקה ועוד.שלב זה מצריך כוח מחשוב גדול כדי לקלוט ולסווג כל חלקיק מידע, במקביל נדרש שטח אחסון עצום כדי לשמר את הידע. תהליך אימון מודל גדול לוקח בין מספר שבועות לחודשים רבים ו יכול לצרוך בין 100,000 ל-10 מיליון קילוואט שעה של חשמל, שזה שווה ערך לצריכת חשמל שנתית  של בין 30-3000 בתים . פליטת גזי חממה: ייצור החשמל הדרוש להפעלת כלי AI גורם לפליטת גזי חממה, תורמים באופן טבעי להתחממות גלובלית.  צייר לי כבשה: כשאנחנו מבקשים מכלי Ai ליצור לנו תמונה בה מופיעים שני כרישים רוקדים לרקע שקיעה כתומה בסגנון וואן-גוך, יש לזה מחיר אקולוגי, טביעת הרגל הזו היא לא חד פעמית כי אנחנו לא תמיד מרוצים מהתוצאה (ועדיין לא דיברנו על גניבת דעת וזכויות יוצרים)  שימוש בחומרים רעילים: ייצור רכיבי חומרה המשמשים בבניית כוח מחשוב כמו מעבדים וזיכרון, כרוך בשימוש בחומרים רעילים ומזהמים, כגון עופרת וקדמיום. בנוסף מעלים את הדרישה להגברת הייצור כדי לעמוד בדרישה מצד אחד ויוצרים חוסר במעבדים למשתמשי קצה (אנחנו) מצד שני. פסולת אלקטרונית: כלי AI נשענים כמובן על כוח מחשובי בחוות שרתים חומרה זו מיוצרת מחומרים שאינם ניתנים למיחזור, בנוסף על מנת לעמוד בביקוש לכוח מחשובי מהיר, חזק ואיכותי, החומרה מוחלפת לעיתים קרובות, צעד זה מביא להצטברות פסולת אלקטרונית רעילה שלא ניתנת למחזור. כיצד עולם החומרה תורם לבעיית האקלים כדי לעמוד בביקוש עבור המודלים השוואה בין כלי AI נפוצים: חברות הדוט.קום מעדיפות (מסיבות כלכליות) להסתיר מידע מלא מהציבור על אף שהוא ידוע להם, חברות רבות גם מציגות את השימושיות של כלי בינה מלאכותית כדי לנתר שינויים סביבתיים ולפעול למען הסביבה (Green wash). פליטת גזי חממה (טון CO2) באלפים צריכת אנרגיה (kWh) באלפים שימוש עיקרי כלי 550-1750 175-550 מחילל טקסט GPT-3 300-900 100-300 עיבוד שפה טבעית LaMDA 150-450 50-150 זיהוי תמונה ResNet-50 75-225 25-75 זיהוי אובייקטים YOLOv5 50 עד 5 מליון 100 עד 10 מליון מחולל טקסט ועוד Gimini *הנתונים המוצגים זה הם בגדר הערכה, הצריכה בפועל עשויה להשתנות לחיוב או kשלילה בהתאם לשימוש ולגורמים משתנים. **הנתונים מתיחסים לאימון מודל ולא שימוש על ידי משתמש הקצה. מודל גדול שצורך 100,000 kWh לשנה יפלוט כ-50 טון CO2 לשנה. מודל גדול שצורך 1 מיליון kWh לשנה יפלוט כ-500 טון CO2 לשנה. מודל גדול שצורך 10 מיליון kWh לשנה יפלוט כ-5 מיליון טון CO2 לשנה. כיצד חברות הדוט.קום יכולות לשפר את המצב: שיפור יעילות החומרה: פיתוח חומרה יעילה יותר עבור AI יכול להוביל לצמצום משמעותי בצריכת האנרגיה. חינוך והגברת המודעות: חשוב לחנך את הציבור לגבי ההשפעה הסביבתית של AI ולעודד שימוש אחראי בכלים אלו שימוש באנרגיות מתחדשות: הפעלת כלי AI באמצעות אנרגיות מתחדשות, כמו אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח, יכולה לצמצם משמעותית את פליטת גזי החממה. איך אנחנו יכולים לצרוך נכון טכנולוגיה זו: פרומפט: השקיעו מחשבה בכתיבת הבקשה שלכם, כך תהיו מדויקים יותר וכלי הבינה המלאכותית ייתן לכם תשובה ממוקדת ונכונה עבורכם שימוש בכלים קבועים: כלי הבינה המלאכותית לא רק לומדים עבורכם אלה גם לומדים אתכם, באופן זה הכלי מבין את אופן הפעולה שלכם ויכול לתת לכם תשובה מותאמת לכם בחירת כלי AI יעילים: בחירת כלי עבודה מתאימים לשלב העבודה בו אתם נמצאים. להבין מהי תביעת הרגל מקורות מידע מומלצים: The Green AI Initiative: https://vegavid.com/blog/what-is-green-ai The Environmental Impact of Artificial Intelligence: https://arxiv.org/abs/1906.02174 How to Make AI More Sustainable : https://hbr.org/2023/07/how-to-make-generative-ai-green The Carbon Footprint of Artificial Intelligence : https://cacm.acm.org/magazines/2023/8/274925-the-carbon-footprint-of-artificial-intelligence/fulltext https://medium.com/@audaciatech/sustainable-ai-3-tools-to-measure-the-environmental-impact-of-ml-solutions-1762c88626cc

כדי להדפיס במדפסת תלת ממד צריך קודם כל קובץ של מודל תלת ממדי, לרוב מסוג stl. ישנם שני מקורות אפשריים לקובץ: אפשרות ראשונה היא ליצור קובץ כזה בעצמנו בתוכנת מידול תלת ממד (למשלTInkercad, Fusion 360, blender). האפשרות השנייה היא להוריד מודל קיים כקובץ stl מאתרים כמו Thingiverse או cults3d. גם כאן יש שני דרכי שימוש: יש את מי שמדפיסים as is ויש את מי שעושים שינויים בקובץ לצרכים שלהם. אחרי שיש ברשותנו את הקובץ להדפסה, עלינו להכניס אותו לתוכנת סלייסר. תפקידו של הסלייסר הוא להפוך את המודל התלת ממדי שברשותנו להוראות הדפסה שהמדפסת יכולה לפעול על פיהן – למשל, לאן להזיז את ראש ההדפסה בכל רגע, מתי להתחיל ולהפסיק להוציא חומר, מה יהיה עובי כל שכבה, כמה אחוז מילוי יהיה להדפסות וכו'. תוכנת הסלייסר צריכה להתאים לסוג המדפסת. אנחנו יכולים לסדר בסלייסר מספר דגמים על משטח ההדפסה להדפסה בו זמנית. תוכנת הסלייסר יוצרת קובץ הוראות הדפסה סגור שאותו נעביר למדפסת תלת הממד. טיפ: בכל תחילת עבודה מומלץ לשוטט קצת באתרי המודלים. הרבה פעמים כשרוצים להדפיס חלקים שאמורים להתחבר לרכיבים בעלי מידה סטנדרטית, מישהו כבר מידל את זה בשבילנו (למשל, מעמד לטלפון, או קופסה לסוללות), אפשר להוריד קובץ וכל שלב המידול נחסך. ובכל אופן אפשר לקבל השראה מפתרונות של מודלים קיימים או לקבל רעיונות לפתרונות שמדפסות תלת הממד יכולות לספק. סרטון הסבר על תהליך ההדפסה

מודל תלת ממד (3d model) - קובץ לרוב מסוג stl או obj שמתאר אובייקט תלת ממדי. ניתן לסובב אותו ולצפות בו מזוויות שונות במחשב או להדפיסו במדפסת תלת ממד. סלייסר (slicer) - תוכנת מחשב שלוקחת את המודל התלת מידי (קובץ stl), פורסת אותו לשכבות, מאפשרת לבחור את הגדרות ההדפסה הרצויות (רזולוציה, אחוז מילוי וכו') והופכת אותו לקובץ Gcode. קובץ Gcode - קובץ שמתקבל מהסלייסר ומכיל את הגדרות ההדפסה והוראות ההדפסה של איך מדפיסים את המודל. בקובץ מוגדרות תנועות המדפסת, מתי היא תוציא חומר הדפסה ומתי לא, כמה מילוי יהיה למודל, מה יהיה עובי כל שכבה, ועוד. פילמנט (filament) - גליל חומר שמותך ליצירת המודל המודפס. חשוב להגדיר במדפסת את סוג החומר והטמפ' המתאימה לו לפי המצוין על האריזה סוגי פילמנטים נפוצים למדפסות תלת ממד בשימוש ביתי/חינוכי: י PLA  ( Polylactic acid )  - החומר הנפוץ לשימוש ביתי וחינוכי. ידידותי לסביבה ונוח לשימוש. מותך בטמפ' נמוכה יחסית- 200 מעלות בערך TPU (Thermoplastic polyurethane)  – חומר גמיש יותר מפי אל איי -  להדפסת גלגלי פלסטיק, אטמים וכו. ABS (Acrylonitrile butadiene styrene)  – פלסטיק המשמש לרוב בתעשייה, עמיד בטמפ' גבוהות יותר, משחרר ריח חריף בזמן ההדפסה דיזה (printer nozzle) - הקצה המתכתי של ראש ההדפסה שמתלהט ומניח את הפילמנט המותך על משטח ההדפסה אקסטרודר (extruder) - רכיב במדפסת שדוחף את הפילמנט קדימה בקצב הרצוי. בחלק מהמדפסות ממוקם על ראש ההדפסה ובחלק במיקום נפרד ראש הדפסה (printer head) - אליו נכנס הפילמנט, מותך וממנו דרך הדיזה יוצא על משטח ההדפסה. לרוב יש עליו גם מאווררים שתפקידם לווסת את הטמפ' מיטה (bed) - המשטח שעליו יוצרים את המודל התלת ממדי. בזמן ההדפסה הוא מחומם לטמפ' של כמה עשרות מעלות כדי לאפשר לפילמנט להדבק אליו. משטחים יכולים להיות מחומרים שונים – זכוכית, מתכת וכו'. חשוב שהמשטח יהיה כמה שיותר שטוח ומצד שני שיאפשר הצמדות וניתוק נוח של הדגם.

הכירו את מנוע ה- DC מנועי DC הם מנועים עם תנועה סיבובית רציפה ולא מבוקרת. אפשר לשלוט על הפעלה וכיבוי, כיוון הסיבוב, עוצמת המנוע- אך המנוע הזה תמיד יסתובב בכיוון הנבחר באופן רציף. תחילת העבודה עם מנועי DC תתאים יותר לשכבות הגבוהות של בתי הספר היסודיים ומעלה. אפשר לשלב את העבודה עם מנועי DC כבר כאשר לומדים בבית הספר היסודי על מעגלים חשמליים. מנוע DC עם רטט זה למעשה מנוע  DC שמחוברת אליו משקולת בקצה כך שהאיזון בציר הסיבוב של המנוע מופר. כאשר המנוע מסתובב במהירות עם המשקולת הלא מאוזנת הוא רוטט. זה סוג המנוע שיש בטלפונים ועובד כשהם מועברים למצב רטט, וגם סוג המנוע שישמש אותנו להכנת "רובוטים קשקשנים" נעים שמחובר אליהם טוש כך שהם מציירים: או "Bristle-Bot", רובוטים קטנים שנוצרים מחיבור של מנוע רטט על מברשת שיניים: כמובן שגם אם יש לנו מנוע רגיל ניתן להפוך אותו בקלות למנוע רטט, על ידי חיבור משקל לא מאוזן על הציר המסתובב של המנוע- זו התנסות מעניינת בפני עצמה. איך משיגים את המנועים? דרך אחת היא לקנות בחנות אלקטרוניקה. דרך שנייה, מומלצת לא פחות, היא לאסוף בעזרת התלמידים.ות  משחקים ישנים או מקולקלים, כונני CD-Rom ישנים או מוצרים אלקטרוניים שונים שאין בהם צורך, לפרק אותם ולחלץ מתוכם את המנועים. יש להניח שמרבית המנועים יהיו מנועי DC. מה עוד צריך? ברמה הבסיסית ביותר, צריך חוטי חשמל, בית סוללות וסוללות ליצירת מעגל חשמלי. כמובן שניתן להוסיף רכיבים נוספים כמו מתג (קנוי או שיוצרים בעצמכם) וכו'. על המנוע מסומנים צד + וצד – , אליהם ניתן לחבר/להלחים חוטי חשמל. אם נהפוך את החיבור בין + ל - , כיוון התנועה של המנוע ישתנה. מחברים מעגל חשמלי, אפשר לחבר את חוטי החשמל בליפוף ברמה, בעזרת שימוש במחברי תנינים או בהלחמה לפי הצורך וגיל התלמידים.

לאתגר הזה חשוב לספק לצד המנועים חוטי חשמל (חשבו איזה אביזרים ברצונכם להגיש כדי לאפשר לתלמידים.ות לחבר את המעגל החשמלי- האפשרויות מגוונות, מתנינים, דרך סיכות משרדיות ועד הלחמה), סוללות, רצוי ונחמד גם: בתי סוללה מתאימים, מתגים, רכיבים אלקטרוניים פשוטים נוספים. אם לא עבדתם.ן עם מנועים בעבר, כדאי להעיף מבט בהיכרות קצרצרה עם מנועי DC שנמצאת כאן אם ברצונכם להמשיך לחלק השני והזמן קצר - אפשר לכוון ספציפית למאוורר. לא עושים רוח? שימו לב שכיוון המנוע משתנה לפי כיוון החיבור של הסוללה.

זהו אתגר המשך לאתגר עושים רוח, ומתאים יותר לכיתות ו' ומעלה ולתלמידים.ות שכבר התנסו בעבודה עם מנוע DC. כמובן חשוב להגיש לתלמידים.ות את כל רכיבי האלקטרוניקה הנחוצים: חוטי חשמל (עם דרכי חיבור שונות), סוללות, בתי סוללה, מתגים, ומנועי DC. במהלך התכנון יש לשים לב לאזורים במכונה שצריכים לבוא במגע עם מים ואילו חומרי בנייה יהיו עמידים לכך. לאחר שלבי התכנון הראשוניים (כדי לא להגביל את היצירתיות במציאת הפתרונות), אפשר לקנות מכונת בועות פשוטה שהתלמידים יראו אפשרות אחת למבנה של מכונת בועות סבון. סרטוני השראה למכונות הפרחת בועות סבון אפשר למצוא כאן: https://www.youtube.com/watch?v=CWFRqQhGa6w https://www.youtube.com/watch?v=9Sro3H19iYg https://www.youtube.com/watch?v=H1buTUVjYTo

בתפיסה המייקרית יש כוח רב לא רק לעשיה אלה גם לשיתוף פעולה, שיתוף פעולה הוא גם שיתוף בידע ומשאבים, עבודה מעשית בקבוצות (hands-on) היא כלי חינוכי רב עוצמה. היא מאפשרת ללומדים לא רק להתנסות וליצור באופן פעיל, היא גם עוזרת להם לפתח מיומנויות חברתיות על מנת להגיע לתוצאות משמעותיות. עבודה ולמידה בקבוצות יכולה להוביל לשיפור בהישגים, בהנאה מהלמידה ובתחושת המסוגלות העצמית של הלומדים. אבל היא גם לא פשוטה לביצוע. פעמים רבות אנחנו מסתפקים בשיקוף ללומדים ״אם הייתם עובדים בקבוצה הייתם מגיעים ליעד״, אבל זה לא מספיק וכדי להניע עבודה בקבוצה נדרש ליווי של התהליך בעזרה וגישור על פערים ואי הסכמות בין הלומדים. האתגרים שבדרך: למה עבודה בקבוצות כל כך קשה ליישום? למרות היתרונות הרבים, עבודה מעשית בקבוצות יכולה להיות מאתגרת ליישום בכיתה. ישנם מספר גורמים שיכולים להקשות על הצלחת העבודה בקבוצות: דינמיקה קבוצתית שלילית: קונפליקטים בין חברי הקבוצה, תחושת חוסר שוויון בתרומה, השתלטות של תלמידים דומיננטיים והימנעות של תלמידים שקטים יכולים לפגוע בתהליך הלמידה. חוסר בהירות לגבי המשימה והתפקידים: כאשר תלמידים אינם מבינים מה מצופה מהם ומה תפקידם בקבוצה, הם עלולים לתסכל ולהתנתק מהמשימה. מחסור במשאבים ובחומרים: חוסר בגישה לכלים, ציוד וחומרים הדרושים לביצוע המשימה יכול לעכב את התקדמות הקבוצה. תפיסות מוטעות של מורים #1: מורים עלולים להאמין שעבודה מעשית בקבוצות היא בזבוז זמן או שהיא אינה מתאימה לכל התלמידים. תפיסות מוטעות של מורים #2: הנטיה של בוגרים לשכוח עד כמה קשה עבודה קבוצתית ואי מתן מענה וליווי מתאימים לאורך הדרך יכולים להביא לדינמיקה לא פשוטה גם בתום העבודה. מה היתרונות של עבודה בקבוצות במרחב המייקרי ובכלל: הגברת מוטיבציה ומעורבות לומדים: כאשר תלמידים עובדים יחד על פרויקט מעשי, הם מרגישים יותר מחויבים למשימה ומעודדים אחד את השני להצליח. שיפור יכולות חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות: תלמידים מתמודדים עם אתגרים אמיתיים, לומדים לנתח מידע מנקודות מבט שונות, להעריך טיעונים ולהגיע לפתרונות יצירתיים. פיתוח מיומנויות מעשיות ויישומיות: תלמידים רוכשים מיומנויות טכניות, מיומנויות ניהול זמן ומיומנויות תקשורת, מיומנויות אלו ורבות נוספות חשובות להתפתחות הלומד העצמאי. חיזוק תחושת השייכות: תלמידים מפתחים קשרים חברתיים משמעותיים ותומכים אחד בשני במהלך העבודה המשותפת. כדי לעודד עבודה בקבוצות חשוב לקחת בחשבון מספר נקודות מפתח: הגדרת מטרות ברורות: הגדירו מטרות למידה ספציפיות ומדידות עבור כל פרויקט קבוצתי, העריכו את עבודה הקבוצתית וכל לומד בפני עצמו (ביחס למשימה, לעבודה הקבוצתית). חלוקת תפקידים ברורה: עזרו ללומדים בהגדרת תפקידים בקבוצה דאגו שלכל חבר קבוצה יהיה ברור מה חלקו והדגישו את חשיבות התרומה של כל אחד ואחת להצלחה המשותפת. הנחיה ותמיכה של המורה: היו נוכחים וזמינים ללומדים במהלך העבודה בקבוצות, ספקו משוב והכוונה והתערבו במקרה הצורך. יצירת אקלים כיתתי תומך: עודדו אווירה של כבוד הדדי, שיתוף פעולה ופתיחות לרעיונות חדשים. הקצאת משאבים מספקים: ודאו שלתלמידים יש גישה לכלים, ציוד וחומרים הדרושים לביצוע המשימה. גיוון בפרויקטים ובשיטות הערכה: הציעו מגוון פרויקטים קבוצתיים שונים והשתמשו בשיטות הערכה מגוונות, כולל הערכה עצמית והערכה עמיתים. קבוצות עבודה קטנות: עדיף לשמור על קבוצות עבודה קטנות, בצורה זו כל אחד ואחת לוקחים חלק בעשיה ויהיו פחות נעלמים. הצלחה של עבודה בקבוצות היא תהליך מתמשך, נסיון אחד בודד (או שניים) לא מספיקים, נדרשת סביבת למידה מכילה שרואה באופן פעולה זה מתודת למידה חוזרת בתחומי למידה שונים.

הלמידה המסורתית מנסה ליצור גוף ידע בזיכרון התלמידים, כדי שכאשר התלמידים יצטרכו את הידע, הם יוכלו לשלוף אותו מהזיכרון ולהשתמש בו. שיטת הלמידה הזו מתאימה להקניית יסודות ומושגים בסיסיים, נושאי בטיחות בהן טעויות עלולות לגרום לסיכון, הסמכות בעלי גוף ידע בסיסי נדרש ועוד. אסטרטגיית הלמידה "בדיוק בזמן" שאציג כאן בקצרה, לא נועדה לשמש כאסטרטגיית לימוד יחידה וגורפת ולבטל את הלמידה הקונבנציונלית הנהוגה בבתי ספר רבים, אך יש בכוחה להעשיר את הלמידה המסורתית. מה זה "למידה בדיוק בזמן"? למידה בדיוק בזמן,Just In Time learning (JIT), מתמקדת בהעברת ידע או מיומנויות ברגע המדויק שהם נדרשים במקום ללמד מראש מידע קבוע שעשויים להשתמש או לא להשתמש בו. למידת "בדיוק בזמן" מספקת תוכן ממוקד כאשר הלומדים.ות מתמודדים.ות עם אתגרים או משימות ספציפיות. אם בתהליך הלמידה המסורתי הלמידה מופרדת מהפרקטיקה, ב"למידה בדיוק בזמן" הלמידה שזורה בתוך תהליך העשייה, וכאשר נתקלים בצורך, יש תהליך של למידה הכולל תהליך של חיפוש, הבנה ומציאת פתרון רלוונטי, בדיקה ויישום מיידי שלו בפרויקט. למה זה טוב? למידה בדיוק בזמן מספקת פתרון ממוקד ורלוונטי עבור הלומד וצמוד להתנסות פרקטית ובכך מנצלת את המוטיבציה הטבעית של הלומד לפתור את הבעיה ומעלה את הסיכוי שהמידע או התהליך שנלמדו יזכרו באופן יעיל יותר וגם ישלפו באופן יעיל יותר כשיזדקקו להם בהמשך. למידה בדיוק בזמן מאמנת את התלמידים.ות ללמידה לאורך החיים (Lifelong learning). היא מזמנת לתלמידים.ות הזדמנות להתנסות בלמידה כפי שיתקלו בה מעבר למסגרות הלימוד, במהלך חייהם המקצועיים והאישיים, כאשר הלמידה אינה מובנית עם גוף ידע קשיח. למידה בדיוק בזמן היא מהותית במיוחד בהקשר להתפתחות במקצועות טכנולוגיים למשל שהם בהגדרתם בעלי ידע משתנה תדיר. שילוב של למידה בדיוק בזמן לצד למידה מסורתית מאפשרים התנסות בסוג נוסף של למידה, ובכך מאפשרת ליותר טיפוסי לומדים.ות למצוא את תהליך הלמידה המתאים להם.ן. גוף הידע האדיר שניצב לרוב מול הלומד.ת מפורק לחלקים קטנים, רלוונטיים ללומד.ת, ומאפשר הטמעה קלה יותר של הלמידה. בלמידה בדיוק בזמן, התלמידים.ות מתנסים.ות בשליטה בתהליך הלמידה ובחינת אופני למידה שונים, מקורות מידע שונים (מהרשת, בלמידת עמיתים, עבודה עם מנטורים ועוד) ובעיקר בניהול הלמידה באופן שמטפח לומד.ת עצמאי.ת. הלומדים.ות מפתחים.ות יכולת להעביר ידע בין תחומים שונים ולהסתגל למצבים חדשים. למידה בדיוק בזמן בעולם המייקרי מהות העשייה המייקרית היא מציאת פתרונות בתוך מגבלות נתונים (המגבלות רלוונטיות פי כמה במסגרות חינוך בשל זמינות או אי זמינות של חומרים ומכונות ברגע נתון). הלמידה המייקרית תואמת לגישה של למידה בדיוק בזמן בתפיסה ההוליסטית והבינתחומית של הלמידה. הלמידה המייקרית תואמת לגישה למידה בדיוק בזמן בכך ששתיהן שוברות את הרצף של תוכניות לימודים מסורתיות ומפנות מקום לתהליך אורגני של רכישת ידע. הידע לא רק מועבר, אלא נבנה ומותאם באופן פעיל על ידי הלומדים.ות. הפרקטיקה של למידה בדיוק בזמן משתלבת באופן טבעי בלמידה מבוססת פרויקטים ושתיהן יחד מאפשרות את הגיוון בלמידה ואת פיתוח החשיבה היצירתית במרחב המייקרי. המרחב המייקרי הוא בעל מגוון כלים ומכונות המצריכים היכרות. כדי לא ליצור הצפה, למידה בדיוק בזמן מאפשרת ללמוד איך להשתמש בכלים ספציפיים או ליישם טכניקות כשהם הופכים רלוונטיים לפרויקט. תהליך הלמידה במרחב המייקרי המתבססת על ניסוי ותעייה מאפשרת במקביל מיקוד ודיוק של תהליך הלמידה בדיוק בזמן. אם פתרון אחד לא הצליח, נמשיך לחפש פתרון אחר, זה חלק מתהליך הלמידה המאתגר גם את החשיבה הביקורתית. לסיכום למידת בדיוק בזמן מאפשרת גישה שונה ללמידה, בעלת לוח זמנים גמיש. הכיתה הופכת לסביבת למידה דינמית שבה התלמידים אחראים להנעת הלמידה שלהם בהתבסס על הדרישות המיידיות של הפרויקטים. גישה זו לא רק הופכת את הלמידה לרלוונטית ומרתקת יותר, אלא גם מחקה תרחישים של פתרון בעיות בעולם האמיתי, ומכינה את התלמידים לאתגרים עתידיים בחייהם האקדמיים או המקצועיים.

למידה מייקרית ובכלל למידה התנסותית, היא גישה חינוכית המעודדת תלמידים ללמוד תוך כדי עשייה ויצירה. במקום לשבת ולשמוע הרצאה, התלמידים לומדים על ידי בנייה, ניסוי וחקירה בעצמם. חישבו על זה כמו על שיעור מלאכה אבל ממש משודרג. במקום רק להכין מוצר לפי הוראות, התלמידים מזהים בעיה אמיתית, מתכננים פתרון, בונים אותו ואז בודקים אם הוא עובד. הם יכולים להשתמש בכל מיני כלים וחומרים, כמו מדפסות תלת מימד, רובוטיקה, אלקטרוניקה ואפילו חומרים ממוחזרים. למידה מייקרית מאפשרת ללומדים לפגוש לא רק ידע תיאורטי, אלא גם מיומנויות חשובות לחיים כמו יצירתיות, פתרון בעיות, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית. היא מעודדת אותם להיות עצמאיים ולקחת אחריות על הלמידה שלהם, והכול תוך התנסות פיזית בלמידה רלוונטית על-פי צורך. אז למה זה לא קורה בכל בית ספר ולמה לא באופן מייטבי? בואו נדבר על האתגרים בלמידה מייקרית. דרכים להתגבר על האתגר פיתוח מקצועי: משרד החינוך צריך להשקיע בפיתוח מקצועי ובמעבדות התנסות למורים בנושא למידה מייקרית, לחקור ולהתחבר לתפיסה ולתרבות המייקרית, משם לגזור את עקרונות הפדגוגיה. קהילות מורים: יצירת קהילות מקצועיות בהן מורים יכולים לשתף רעיונות, ללמוד אחד מהשני ולזכות לתמיכה הדדית מקולגות המדברות שפה מקצועית חינוכית. ליווי והדרכה: מתן ליווי והדרכה למורים בשלבים הראשונים של יישום הלמידה המייקרית בשטח. הקמת מעבדות מייקרים: הקמת מעבדות מייקרים בבתי ספר, המצוידות בטכנולוגיות הנדרשות. שימוש בכלים דיגיטליים: ניצול כלים דיגיטליים חינמיים או זולים הזמינים באינטרנט. שותפויות עם גורמים חיצוניים: שיתוף פעולה עם חברות מקומיות, אוניברסיטאות וארגונים המספקים גישה לטכנולוגיות. ישנה חשיבות בהכשרת מורים, כי המורים המנחים בבתי הספר הם המפתח להצלחת הלמידה המייקרית. עליהם להבין את התפיסה הפדגוגיה העומדת מאחורי הלמידה המייקרית, לדעת להשתמש במגוון טכנולוגיות, לחוות איך זה להיות לומד עצמאי במרחב מייקרי ולהתנסות בסביבת למידה שמאפשרת לטעות. גוון והגדלת הצע הכשרות: טכנולוגיה: הכרת כלים דיגיטליים, תוכנות לעיצוב והדפסה בתלת מימד, רובוטיקה ועוד. פדגוגית: הבנת עקרונות הלמידה המייקרית, תכנון ועיצוב פעילויות, הערכת הלמידה. יצירה והתאמה של כלי הערכה ללמידה מייקרית שיטות הערכה מסורתיות כמו מבחנים אינן מתאימות להערכת למידה מייקרית, המדגישה יצירתיות, פתרון בעיות ועבודת צוות. לכן יש צורך בפיתוח ודיוק של שיטות הערכה מותאמות. פורטפוליו: תיעוד תהליך הלמידה והתוצרים של התלמידים. תצפיות: התבוננות בתלמידים במהלך העבודה על פרויקטים. הערכה עצמית והערכת עמיתים: עידוד התלמידים להעריך את הלמידה שלהם ואת הלמידה של חבריהם. התאמה: יצירת מימדי הערכה המותאמים ללמידה מייקרית. הכשרה: הכשרת מורים בשיטות הערכה מגוונות ומתן כלים ישומיים ליצירת כלי הערכה מתאימים. שינוי מדיניות: שינוי מדיניות ההערכה כך שתתאים לדרכי למידה שונות. מה הצעדים הנדרשים לפתרון אמיתי? משרד החינוך צריך לשאוף להנגיש חינוך שווה ושוויוני, עדכני, המשקף את ערכי הליבה שלו עצמו, אי אפשר רק להצהיר על פיתוח מיומנויות ה-120 ולהמשיך בלמידה מסורתית. יש צורך אמיתי במתן מרחב למורה בשטח ללא תוכנית למידה סדורה עם מערכי שיעור, גישה והנגשת טכנולוגיה כדוגמת מחשבים איכותיים, מדפסות תלת מימד, ציוד אלקטרוניקה, תוכנות עיצוב ועוד, בצורה שוויונית אמיתית ולא ע״פ יכולות בי״ס וראשות. בנוסף יש צורך בעידוד, חיבור וקיום שיתופי פעולה ארוכי טווח בית התעשייה וארגונים שונים למוסדות חינוך. אבל עד שהתמונה תהיה מושלמת, מה אנחנו יכולים לעשות: צאו להכשרה: התנסו במגוון כלים טכנולוגיים ופדגוגיים בסביבת למידה המדמה מרחב מייקרי ממש כמו שיש לנו במרכז למייקרים במרכז פסג״ה תל אביב-יפו. התחילו בקטן: אל תנסו ליישם את כל ההיבטים של הלמידה המייקרית בבת אחת. התחל בפרויקטים קטנים והרחב בהדרגה על-פי יכולות הלומדים וע״פ האהבות שלכם. שתפו פעולה: שתפו פעולה עם מורים אחרים מתחומי דעת שונים, הורים וגורמים בקהילה כמו כן מצאו את הקהילה שתספק לכם תמיכה ויעץ לא פורמליים. התייעצו עם מומחים: התייעצו עם מומחים בתחום הלמידה המייקרית לקבלת הדרכה ותמיכה תוך כדי עבודה במרחב, מצאו אפיקים נוספים להתמקצעות ולמידה כל הזמן. היו סבלניים: שינוי לוקח זמן. אל תתייאשו אם אתה נתקלים בקשיים בדרך.

כדי לקיים למידה התנסותית מייקרית לילדי וילדות הגיל הרך, עלינו, כאנשי ונשות חינוך, להבין את העקרונות המנחים אותנו ביצירת סביבת למידה שכזו. סביבה זו צריכה להיות מבוססת על תפיסה חינוכית מתאימה, הנתמכת בתנאים פיזיים הולמים. במרבית מסגרות החינוך, תפיסות ותנאים אלו קיימים...  אך ישנה מדרגה נוספת שאליה אנו שואפים להגיע. 1. עקרונות מנחים: משחקיות והנאה:  הלמידה מתרחשת דרך משחק חופשי ומובנה, הנאה וגילוי. התמקדות בחוויה:  הדגש הוא על החוויה החיובית של הילד בתהליך הלמידה, תוך מתן לגיטימציה לכל רגש שעולה. בחירה ואוטונומיה מותאמת גיל:  הילדים בוחרים פעילויות מתוך מגוון אפשרויות שהוכנו מראש, בהתאם לתחומי העניין שלהם. שיתוף פעולה בסיסי:  הילדים מעודדים לשתף חומרים, כלים ורעיונות, ולעזור זה לזה במשימות פשוטות. משוב חיובי ותמיכה:  הצוות החינוכי מספק משוב חיובי, מעודד ומחזק את הילדים על מאמציהם והישגיהם. 2. שלבי הלמידה: היכרות עם חומרים וכלים:  הילדים חוקרים חומרים מגוונים (טבעיים ומלאכותיים) וכלים פשוטים, ו מגלים את תכונותיהם ושימושיהם. יצירה חופשית:  הילדים בונים, יוצרים וממציאים ב אופן חופשי , תוך שימוש בחומרים ובכלים שהכירו. משחק משותף:  הילדים משתפים פעולה במשחקים מובנים וחופשיים, ה מעודדים אינטראקציה חברתית, תורנות ושיתוף. סיפור וסיפור חוזר:  הילדים מספרים על החוויות שלהם, מקשיבים לסיפורים של אחרים, ומפתחים את יכולות ההבעה וההקשבה שלהם. רפלקציה משותפת:  הילדים והצוות החינוכי מדברים על מה שעשו, מה למדו ומה הרגישו. 3. סביבת למידה: מרחבי פעילות מגוונים:  בגן מרחבי פעולה שונים, כמו: איזור יצירה, בניה, תחפושות, טבע ועוד, המאפשרים מגוון התנסויות. חומרי גלם טבעיים:  נשלב שימוש בחומרים טבעיים כמו בוץ, חול, מים, עלים, אבנים ועוד, המאפשרים חקר חושי ומשחק פתוח. כלים פשוטים ומותאמים:  נספק כלים פשוטים ובטוחים לשימוש, כמו: מספריים בעלי קצוות מעוגלים, דבק שאינו רעיל ומקדחות ידניות ועוד. מרחב תנועה:  נשמור על מרחב לתנועה חופשית, משחקי תנועה ופעילות גופנית. 4. תפקיד הצוות החינוכי: שותף למשחק:  אנו נשאף לשחק עם הילדים , נצטרף לפעילויות שלהם ונעודד אותם לחקור ולהתנסות. מספק תמיכה רגשית:  אנחנו נקשיב לילדים , נכיל את רגשותיהם ונעוזר להם לפתור קונפליקטים. מעצב את הסביבה:  רק הגיוני ש הצוות החינוכי יתכנן את סביבת הלמידה הגנית , יארגן את הפעילויות והחומרים באופן שיעודד למידה ומשחק, אנחנו אגב במרכז למייקרים בחינוך עוסקים גם בזה, במידה ואתן.ם זקוקות לסיוע אנחנו כאן . מתבונן ולומד:  אנו נתבונן בילדים, נלמד מהם ו נפתח את הפרקטיקה החינוכית שלנו בהתאם . 5. שיתוף הורים וקהילה: הורים כשותפים:  ההורים מוזמנים להשתתף בפעילויות בגן, לשתף את כישוריהם ולתרום מהידע שלהם. קהילה כמשאב:  אנו נשאף ליצור קשרים עם הקהילה המקומית, נזמין אנשים ממקצועות שונים להתארח בגן ונארגן סיורים וטיולים בסביבה הקרובה. חלק מהדוגמאות הבאות הן לא מייקריות במובן הטכנולוגי אבל יש בהן עבודה על כשירויות ומיומנויות המכינות את הלומדים לחשיבה תכנונית דרך למידה חוויתית התואמת את גילם ואת עקרונות הלמידה המייקרית-התנסותית. דוגמאות לפרויקטים מייקרים בגיל הרך: בניית מבצר:  הילדים בונים מבצר משמיכות וכריות, תוך כדי פיתוח מיומנויות מוטוריות, תכנון ועבודת צוות. יצירת תכשיטים:  הילדים יוצרים תכשיטים מחומרים טבעיים וממוחזרים, תוך כדי פיתוח מוטוריקה עדינה, יצירתיות ודמיון. הכנת עוגיות:  הילדים מכינים עוגיות, תוך כדי למידה על כמויות, מידות, תהליכים ומיומנויות חברתיות במטבח. בניית מסלול מכשולים:  הילדים בונים מסלול מכשולים מחומרים שונים, תוך כדי פיתוח מיומנויות מוטוריות גסות, תכנון ופתרון בעיות. בניית גינת ירק:  הילדים מתכננים ובונים גינת ירק, חוקרים את סוגי הצמחים, תנאי הגידול והטיפול הנדרש. יצירת כלי נגינה:  הילדים בונים כלי נגינה מחומרים ממוחזרים, חוקרים את הצלילים והמקצבים. תכנון ובניית דגם של עיר:  הילדים מתכננים ובונים דגם של עיר, חוקרים את המבנים, התחבורה והשירותים הציבוריים, המטרה לבנות דגם לעיר טובה יותר (ניתן להתחיל במיפוי ובניית דגם של השכונה והסביבה בה אנחנו חיים ולחשוב על שיפור).

למידה מבוססת בעיות במרחב יצירתי תנועת המייקרים, שהחלה כתרבות DIY בקרב חובבי טכנולוגיה, חדרה בשנים האחרונות אל מרחבי החינוך, ומציעה הזדמנות פדגוגית ייחודית. המייקרספייסים, אותם מרחבי למידה פתוחים בהם תלמידים חוקרים, מתכננים ובונים בעצמם, הפכו לסמל של חדשנות חינוכית. אך כיצד גישה זו משתלבת במערכת החינוך המסורתית, ומהם האתגרים וההזדמנויות שהיא מציבה בפנינו? פרויקט מייקרי עם גלגלי שיניים מהי למידה מייקרית? מעבר ל"עשה זאת בעצמך" בבסיסה, למידה מייקרית היא גישה חינוכית המעודדת תלמידים ללמוד תוך עשייה פעילה, ניסוי וטעייה ופתרון בעיות בעולם האמיתי. היא מעודדת יצירתיות, חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה, ויכולת הסתגלות לשינויים – מיומנויות חיוניות למאה ה-21. היא מאפשרת לתלמידים לחקור את תחומי העניין שלהם לעומק, לפתח מיומנויות טכניות וחברתיות, ולחוות את ההתרגשות שביצירה ובחדשנות. במייקרספייס, התלמידים הם לא צרכני ידע, הם בעיקר יצרני ידע חדש. אנו מאמינים כי למידה מייקרית יעילה במיוחד כאשר היא משולבת בלמידה מבוססת בעיות (Problem-Based Learning – PrBL).  גישה זו מביאה את הלומדים להתמודד עם בעיות מורכבות מהעולם האמיתי, ולחפש פתרונות יצירתיים תוך שימוש בכלים ובידע שרכשו במייקרספייס. הזדמנויות פדגוגיות במרחב המייקרי פיתוח אחריות:   במייקרספייס, גם התלמידים הם ״בעלי הבית״. הם בוחרים את הבעיות שמעניינות אותם, קובעים את הקצב והכיוון של הלמידה שלהם, ולוקחים אחריות על הצלחותיהם וכישלונותיהם. למידה מבוססת בעיות:  הלמידה המייקרית, בשילוב PrBL, מעודדת תלמידים להתמודד עם בעיות מורכבות, הדורשות חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ויישום ידע מתחומים שונים. למידה חווייתית:  הלמידה במייקרספייס היא פעילה, מעשית, ומהנה. התלמידים לומדים תוך כדי עשייה, חווים את ההתרגשות שבלמידה דרך הגוף, ומתמודדים עם אתגרים אמיתיים. פיתוח מיומנויות המאה ה-21:  המייקרספייס הוא כר פורה לפיתוח מיומנויות חיוניות כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, תקשורת ושיתוף פעולה. אתגרים ביישום למידה מייקרית משאבים ותקציב:  הקמה ותחזוקה של מייקרספייס דורשים משאבים רבים, הן מבחינת ציוד וחומרים והן מבחינת הכשרת צוות. הערכה:  למידה מייקרית אינה מתיישבת בקלות עם שיטות ההערכה המסורתיות. יש צורך לפתח שיטות הערכה חלופיות, המתמקדות בתהליך הלמידה ובתוצרים המוחשיים של התלמידים. שילוב בתכנית הלימודים:   שילוב הלמידה המייקרית בתכנית הלימודים הקיימת דורש תכנון קפדני, על מנת להבטיח שהיא משלימה את הלמידה המסורתית ולא באה על חשבונה. המרכז למייקרים בחינוך, הוא דוגמה לאופן שבו ניתן להתגבר על האתגרים הללו. אנו מספקים לבתי ספר את התמיכה וההדרכה הדרושים להקמת מייקרספייסים בעלויות קטנות יחסית, מתן יעץ וסיוע בפיתוח ותכנון הלמידה במרחב בדגש על פתרון בעיות, הכשרת מורים בפדגוגיה מייקרית וכלים טכניים במודלינג של התנסות פעילה, חקרנות ופיתוח מיומנויות של לומד עצמאי.  אנו מאמינים שלמידה מייקרית היא השקעה לטווח ארוך. לסיכום תנועת המייקרים, בשילוב עם למידה מבוססת בעיות, מציעה הזדמנות פדגוגית ייחודית, אך אינה פתרון קסם. היא דורשת השקעה, תכנון ומחויבות מצד כל המעורבים. עבור אלו שמוכנים לאמץ את האתגר, הלמידה המייקרית יכולה להוביל לשינוי אמיתי בחינוך, ולסייע לתלמידים לפרוח ולהצליח בעולם המשתנה ללא הרף.

המעבר מהוראה פרונטלית להוראה במרחב המייקרי מציב אתגר משמעותי בפני המורים. במרחב זה, המורה כבר לא מהווה את מקור הידע הראשי ללמידה, אלא משנה את התפקיד למנחה המלווה את תהליך הלמידה והחקר של התלמידים.ות. תפקיד זה דורש מהמורה לוותר על השליטה המוחלטת בכיתה ולהתמקד בהנחיה, תמיכה והכוונה. תפקיד המורה כמנחה תפקיד המורה כמנחה במרחב המייקרי מתמקד ביצירת סביבה לימודית המאפשרת לתלמידים לחקור, ליצור וללמוד באופן עצמאי. הנחיית תהליך הלמידה :  סיוע לתלמידים.ות להגדיר מטרות -אחת הדרכים לעשות זאת היא למידה בעקבות שאלות שמחפשים להם פתרונות, תכנון תהליך הלמידה ובחירת את הכלים והמשאבים המתאימים. הנחייה כיצד לגשת לבעיה, כיצד לחקור אותה וכיצד למצוא פתרונות. תמיכה רגשית ומוטיבציונית : עידוד התלמידים.ות, מתן משוב בונה, מתן דגש על תהליך הלמידה שהוא דגש שונה מתוצר. יצירת סביבה תומכת שבה התלמידים מרגישים בטוחים לנסות, לטעות וללמוד מהטעויות שלהם. הכוונה טכנית ופדגוגית :  סיוע לתלמידים.ות להשתמש בכלים טכנולוגיים ובשיטות מחקר מתקדמות, והנחייה בתהליך הפיתוח והיצירה. הסבר כיצד להשתמש בכלים השונים לפי צרכי הפרויקט . איך להפוך אתגרים בהנחיה במרחב המייקרי לכר למידה פורה רעש של למידה: אחד האתגרים המרכזיים הוא החשש מאובדן שליטה בכיתה. השקט של הלמידה מתחלף בתהליכי חקר עצמאיים, במיוחד כאלה המשלבים למידה בקבוצות, ברעש של למידה. קבוצות למידה שנמצאות בתהליך זורם (Flow) מגלים לפעמים התלהבות סוחפת שאפשר להגביל אותה בעדינות, אבל לאפשר אותה ככל הניתן. צריך להבחין בין קבוצות שעושות רעש מתוך למידה והתלהבות לקבוצות שיוצרות רעש של הפרעה ולהתייחס אליהן באופן שונה. אם נלמד להבחין בין סוגי הרעש ונאפשר רעש של למידה נרוויח- למידה עצמית סוחפת התאמה אישית: אתגר נוסף הוא הצורך בהתאמה אישית של ההנחיה לכל תלמיד.ה או קבוצה. במרחב המייקרי, כל תלמיד.ה עובדים בקצב אחר, פעמים רבות בתהליך עבודה שונה משל חבריהם. יש צורך להתאים את ההנחיה לצרכים ולתהליך של כל קבוצה. מומלץ להגדיל לעשות ולתת הנחייה רזה שתעודד מגוון של פתרונות. אם נאפשר מגוון פתרונות ותהליכי למידה שונים נרוויח- פיתוח יצירתיות איך עושים את זה? כלים ושיטות להנחיה אפקטיבית פתיחת שיעור מובנית :  פתיחת שיעור בהגדרת מטרות ברורות והנחיות בטיחות. יש להסביר מה מצופה מהתלמידים.ות ולתאר בפניהם את תהליך הלמידה הצפוי בשיעור. שימוש במשימות ברורות ומובנות :  מתן משימות ברורות ומובנות, המאפשרות להם להתמקד בלמידה וביצירה. המשימות צריכות להיות מאתגרות אך ניתנות לביצוע. כדאי גם לכלול שלבים עקרוניים מוגדרים שיקנו מסגרת למידה מאפשרת- למשל, הנחייה לחלוקת תפקידים בין חברי.ות הקבוצה, הקדשת זמן נפרד לשלב התכנון, זמן איסוף חומרים ובדיקת התאמתם, וכו'. להסתובב בין הקבוצות: כדי לספק תמיכה והכוונה פרטנית. להקשיב, להבין את הקשיים, לנרמל שהייה במרחב של קושי הנובע מהתנסות, אך לא לאפשר לתלמידים להתחפר בקושי ולהיתקע לפרק זמן ארוך מדי. אם יש צורך- לפתוח מסלולי יציאה ברורים ומצומצמים מנקודת ההתחפרות. למידה "בדיוק בזמן" :  יש לנו פוסט שלם על זה . אבל עקרונית מדובר על הדרכת התלמידים על כלים פיזיים וטכנולוגיים כאשר הם נזקקים להם ולפי הצורך שהם נדרשים לו. ההנחיה יכולה להיות גורפת לכיתה על כלי שכולם.ן יעבדו בו, או הנחייה פרטנית לקבוצה או תלמיד.ה בהתאם לצרכי הפרויקט. הערכת תהליך ולא רק תוצאה : מיקוד בהערכת תהליך הלמידה ולא רק התוצאה הסופית. שימת דגש על המאמץ, היצירתיות וההתמדה של התלמידים.ות לאורך תהליך הלמידה ועל אופן פעולתם כקבוצה, ומשוב בונה על התהליך שהם עברו. סיכום תפקיד המורה כמנחה במרחב המייקרי דורש שינוי תפיסתי והתאמה של שיטות ההוראה המסורתיות. בראש ובראשונה, התמקדות בהנחיה, תמיכה והכוונה. באמצעות שימוש בכלים ושיטות מתאימים, ניתן ליצור סביבה לימודית המאפשרת לתלמידים לחקור, ליצור וללמוד באופן עצמאי ומעמיק. המעבר להוראה במרחב המייקרי פותח אפשרויות חדשות ללמידה משמעותית ומעמיקה. המורה כמנחה יכול.ה לסייע לתלמידים.ות לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת פתרון בעיות, ולהכין אותם לעולם המשתנה במהירות.

מיקרוביט הוא מיקרו- בקר שנועד במקור לילדים, לכן, אופן הלימוד יכול להיות באופן מאוד טבעי למידת ניסוי פרוייקטלית עם הנחייה מלווה ואין צורך ללוות שלב אחרי שלב את שלבי התכנות באופן פרונטלי בכיתה. בשלבי לימוד ראשונים או בכיתות יסודי, רצוי להתמקד בהסברים ללמידה עצמית כך שתתאפשר לתלמידים.ות התקדמות בקצב אישי והתפתחות לכיווני הלמידה והתכנות לבחירתם.ן. לאחר מכן מומלץ לחשוף בהדרגה את התלמידים.ות למקורות מידע שונים שיאפשרו להם לפתח את לימודי המיקרוביט שלהם ולתרגל למידה עצמית ממגוון מקורות מידע.   איך מתחילים? אתר MakeCode : https://makecode.microbit.org/# זה אתר התכנות הראשי של מיקרוביט, ולכן יש יתרון לעבודה איתו כתחנת לימוד מרכזית, לפחות בשלבים התחלתיים, עד שהתלמידים.ות ילמדו לעבוד עם מגוון מקורות מידע. באתר ישנן הדרכות (Toutorials) לפרויקטים בסיסיים במיקרוביט- הפרויקטים האלה יופיעו גם כסרטוני הדרכה וגם יהיו מוטמעים בתוך האתר כך שממש יסבירו היכן ללחוץ בכל שלב. מומלץ להנחות את התלמידים.ות להתנסות במספר פרויקטים בסיסיים תחילה. ההגשה יכולה להיעשות ע"י הגשת קובץ ה- Hex ולהיבדק בקלות על ידי המורה. שימו לב שבאתר ישנן גם הדרכות המותאמות באופן ספציפי למיקרוביט גרסה 2. כדאי להראות לתלמידים.ות איך בודקים מהי גרסת הכרטיס לפי ההנחיות כאן בהמשך ישנן הדרכות מורכבות יותר תחת Live Coding- המקשרים לוידאו באנגלית ביוטיוב (למדו את התלמידים לא להירתע מהאנגלית- ניתן להוסיף כתוביות אוטומטיות בעברית כך שיתאפשר להם לעבוד בקלות ממדריכים בכל שפה, זו מיומנות חשובה שתעזור להם להיחשף לסרטונים מכל העולם) במורד האתר מופיעות הנחיות מתקדמות לפי נושא: משחקים, תכנות עם רדיו, אופנה (המשלבת מיקרוביט ומייקרים), מוזיקה, מדע ועוד. בחלק התחתון של העמוד, ישנן כרטיסיות תכנות המספקות רעיונות בסיסיים לתכנות עם כרטיסיות ניתנות להדפסה כולל קטעי הקוד בבלוקים והסברים קצרים באנגלית. את הכרטיסיות האלה ניתן לתרגם ולהדפיס או להשתמש בהן כמודל ליצירת כרטיסיות תכנות בסיסיות אחרות לשלבי למידה מוקדמים או כאתגרי העשרה.   מגוון רעיונות נוסף אתר YouTube : בשלבי עבודה מתקדמים, אפשר להציע לתלמידים.ות לחפש ביוטיוב רעיונות ומדריכים לפי הצורך. ניתן לעבוד גם עם וידאו גם באנגלית עם תרגום אוטומטי, למרות שיש גם סרטונים בעברית. בכל אופן, בהדרגה, כדאי לשחרר את התלמידים.ות ממגבלת השפה בעזרת התרגום האוטומטי. בתוך אתר איגוד הרסברי פיי :   https://projects.raspberrypi.org/en/projects?hardware%5B%5D=microbit   פרויקטים יפים, שלב אחרי שלב עם בלוקי הקוד והסברים, באנגלית (וכמובן ניתן לתרגום פשוט בדפדפן האינטרנט). בתוך אתר ארגון החינוך של מיקרוביט :  https://microbit.org/projects/make-it-code-it/   מגוון פרויקטים עם דירוג של רמת המורכבות שלהם, בליווי סרטון, הקוד בבלוקים ובהסברים פשוטים וקצרים (וכמובן ניתן לתרגום פשוט בדפדפן האינטרנט). מומלץ לחשוף את מקורות המידע באיטיות ובהדרגה בהתאם לגיל ולעצמאות הלמידה. וכמובן, מומלץ לעודד את התלמידות.ים להשתמש במקורות המידע כבסיס לשינויים, שיפורים ורעיונות משל עצמם.ן. האם כל התלמידים.ות צריכים.ות לעבוד במקביל על אותו פרויקט? בלמידת חקר פרוייקטלית, עבודה של תלמידים.ות שונים.ות תהיה על פרויקטים שונים. למעשה, ישנה אפילו ציפייה למגוון גדול של תוצרים ולשונות ביניהם. מומלץ לעודד את התלמידים.ות לחקור את הנושאים שמעניינים אותם.ן, ולעודד אותם לסלול את יעדי הלמידה האישיים שלהם.ן.