top of page

נמצאו 100 תוצאות

  • פיתוח חשיבה יצירתית מובנה בהשראת עולם היזמות

    אחת המיומנויות החשובות ביותר שאנו יכולות ויכולים לעודד בקרב התלמידים.ות במרחב המייקרי ובכלל היא היכולת לחשוב בצורה יצירתית, לפתור בעיות ולהמציא פתרונות חדשים. עולם היזמות, שבו יצירת יש מאין היא הליבה, יכול להציע כלים ופרקטיקות ממוקדות שיכולות לשמש אותנו לפיתוח יצירתיות במרחב המייקרי ובכלל, בכל מקצועות הלימוד.  חשיבה יצירתית – לא רק רעיון גאוני חשיבה יצירתית ביזמות ובמייקינג היא לא רק רגע של הארה, שבו נולד רעיון גאוני משום מקום. זהו תהליך מכוון, שלב שבא אחרי שלבים חשובים אחרים: הבנה עמוקה של הבעיה או הצורך שאנו רוצים לפתור, הכרת קהל היעד (למענו אנחנו יוצרים.ות את הפרויקט), והבנה מהן היכולות והכוחות של הצוות שייקח חלק בפרויקט. רק לאחר שצברנו ידע והבנה נוכל להשתמש במתודות של חשיבה יצירתית כדי לייצר פתרונות מתוך הבנה אמיתית של המשימה. התהליך המוצא כאן עשוי להיות שימושי במיוחד בהתמודדות עם פרויקטים גדולים, שיש בהם אפשרות להבניית תהליך חשיבה והתקדמות מסודרת. סיעור מוחות סיעור מוחות הוא שלב משמעותי בתהליך החשיבה היצירתית בעבודה בקבוצות. מטרתו העיקרית היא לייצר כמה שיותר רעיונות לפתרון הבעיה או האתגר שהגדרנו – גם אם הם נשמעים פרועים או לא הגיוניים בהתחלה. בניגוד לחשיבה המעשית שמגיעה בהמשך, בשלב הזה אסור לשפוט או לבקר רעיונות שעולים.  המטרה היא לשחרר את המוח ממסלולי החשיבה הרגילים שלו ולאפשר לו לנדוד למקומות חדשים. כדי שזה יקרה, חשוב ליצור אווירה משוחררת ולא מלחיצה, להקדיש זמן מספק לתהליך, ולדאוג לנוחות המשתתפות והמשתתפים. סיעור מוחות הוא רק ההתחלה- הרעיונות הטובים ביותר עשויים להמשיך ולעלות גם אחריו, ולכן כדאי תמיד להיות עם יד על הדופק ולתעד אותם. יצירתיות שמגיעה מתוך תחושת שליחות לפתור בעיה שחשובה לנו יכולה להיות זרז עוצמתי במיוחד לשלב הזה. מרכיבים לסיעור מוחות יעיל תזמון הוא הכל חשוב להקדיש זמן לחשיבה יצירתית רק אחרי שהתלמידים והתלמידות חקרו את הבעיה, דיברו עם א.נשים רלוונטיים.ות (קהל היעד), והבינו את ההקשר. ניסיון להמציא רעיונות מוקדם מדי עלול לגרום להתאהבות ברעיון הראשון שעולה, מבלי לבדוק אם הוא באמת רלוונטי או פותר את הבעיה בצורה הטובה ביותר. הכרות עמוקה עם המצב הקיים והבעיה עצמה תזין את היצירתיות ותהפוך אותה לממוקדת ויעילה יותר. מרחב מזמין מרחב ואווירה כדי שהמוח יעז לנדוד למקומות חדשים, הוא זקוק לאווירה מתאימה. הקפידו ליצור מרחב נוח ולא מלחיץ לסיעור מוחות. דאגו לישיבה נוחה ואווירה נעימה. אפשר לעשות שינוי זמני במקום הלמידה הרגיל, למשל, שיעור "דשא" שיתנהל בחוץ כדי להחליף את האווירה הבית ספרית הרגילה באווירה שתזמן חשיבה אחרת. צרו תחושה שזה בסדר לחשוב בצורה לא שגרתית או להעלות רעיונות שנשמעים מוזרים בהתחלה. קחו את הזמן לחץ זמן הוא אויב היצירתיות. תנו תחושה שיש מספיק זמן לחשוב ולהעלות רעיונות.  כמות לפני איכות המטרה בשלב הראשוני היא להעלות כמה שיותר רעיונות, גם אם הם נשמעים בלתי אפשריים או לא פרקטיים. בלי שיפוטיות הכלל החשוב ביותר! בשלב סיעור המוחות אסור לבקר, לשפוט או לפסול רעיונות. כל רעיון מתקבל בברכה. החשיבה הפרקטית והביקורתית תגיע בשלב מאוחר יותר, כשנבחן את הרעיונות. זה מאפשר למוח להשתחרר מפחד ולחשוב בחופשיות. עודדו רעיונות פרועים בקשו במפורש מהתלמידות והתלמידים לחשוב מחוץ לקופסה. רעיונות קיצוניים או משעשעים עשויים להוביל למסלולי חשיבה חדשים ולהצית רעיונות מעולים. אפשר להשתמש בטכניקות כמו שילוב אקראי של חפצים או מושגים כדי לגרות את המוח לחשוב אחרת. הכוח המניע: תשוקה ושליחות היצירתיות הגדולה ביותר פורצת פעמים רבות מתוך תחושת שליחות עמוקה לפתור בעיה שחשובה לנו. עזרו לתלמידות ולתלמידים להתחבר לבעיות שחשובות להם, שמפריעות להם בעולם או בבית הספר. כשהם ירגישו מחויבות אמיתית לפתרון, המוטיבציה תגבר ויפתחו מסלולי חשיבה יצירתיים חדשים. אמפתיה כלפי מי שחווה את הבעיה היא זרז משמעותי ליצירתיות מתוך שליחות. לתעד הכל רעיונות טובים עולים לפעמים ברגעים הכי פחות צפויים. עודדו את התלמידות והתלמידים להחזיק מחברת רעיונות או להשתמש באפליקציה בטלפון כדי לתעד כל רעיון שעולה, בכל זמן ובכל מקום – גם אם זה נראה זניח באותו רגע. זיכרון הוא לא תמיד אמין, במיוחד בלילה. כלי ויזואלי: שמש רעיונות דרך פשוטה ויעילה לנהל סיעור מוחות היא לצייר במרכז דף גדול את הבעיה או המטרה, וממנה לסעף קווים לכל רעיון שעולה, כמו שמש. זה מעודד חשיבה מסתעפת והופך את התהליך לוויזואלי ובהיר.   את הכלים הללו אפשר ליישם בקלות בפרויקטים מייקרים, בלמידה פרוייקטלית ובמגוון דיסציפלינות בבית הספר. במקום לבקש מהתלמידים לבנות משהו, אפשר להציג להם בעיה (למשל, "איך אפשר לשפר את פינת הישיבה בחצר?"). לאחר שלב החקירה (מה מפריע בפינה? מה צריכים התלמידים שם? מה קיים היום?), אפשר לעבור לשלב סיעור המוחות על פי הכללים: כמות גדולה של רעיונות, בלי שיפוטיות, עידוד רעיונות מקוריים, ותיעוד. חשוב לזכור שבמייקינג, כמו ביזמות, התהליך חשוב לא פחות מהתוצאה הסופית. ההתמודדות עם אתגרים, חיפוש פתרונות והנכונות לא לוותר הם חלק משמעותי מפיתוח מיומנויות חיוניות לא רק לשיעור מייקינג או לבית הספר אלא בכלל לחיים.

  • ציוד ושוב ציוד

    אחת לכמה זמן שואלים אותנו על ציוד למרחב המייקרי, ציוד וציוד ושוב ציוד, אז החלטנו פשוט ליצור רשימה מסודרת ע״פ קטגוריות, אנחנו ממליצים כמובן לפעול מעט אחרת, במקום לקנות ציוד שאולי נעשה בו שימוש לנסות לתכנן שלד למידה לשנה״ל הבאה ומשם לצאת לקניה חכמה על פי צרכי ותהליך הלמידה. הרשימה היא לא רשימה אולטימטיבית אבל היא תיתן רעיון כללי של מה צריך ואיזה סגנון למידה אנחנו מזמנים בדרך זו. הרשימה היא רשימה מתבנה והיא תעודכן תוך כדי תנועה שימו לב אנחנו לא ספקי ציוד ולא נמליץ על ספק כזה או אחר אנחנו ארגון חינוכי ללא כוונות רווח ששם דגש על פיתוח פדגוגי ועידוד הלמידה המייקרית אבל יש לנו נסיון רב ויש לנו מרחב מייקרי משלנו ותמיד אפשר להתיעץ מעוניינים בקובץ? קבלו קישור להורדה ועיון.

  • בונים גשר, או בונים חשיבה?

    איך הגדרת בעיה אחת יכולה לשנות מסלול למידה שלם לשירי, מנחה במרחב מייקרי, יש רעיון. היא רוצה להכניס את התלמידים לעולם הפתרונות המרוכבים, שלרוב הם נחלתם של מהנדסים ומעצבים. היא רוצה שהם יבנו משהו, אבל חשוב לה שהם גם יחשבו. היא עומדת בפני דילמה: איך להציג את האתגר? בואו נדמיין שתי קבוצות תלמידים, שתיהן יקבלו אתגר דומה, אבל שונה במהות. קבוצה א': אתגר ממוקד - "בנו גשר חזק" שירי מציגה את האתגר בפשטות: "תלמידות ותלמידים, המשימה שלכם היא לבנות גשר חזק ממקלות ארטיק ודבק שיעמוד בפני משקל. הפתרון הטוב ביותר הוא הגשר שיחזיק את הכוס הכי כבדה." הקבוצה ניגשת למשימה בלהט. הם מודדים, גוזרים ומדביקים. הם מתמקדים בטכניקה: איך ליצור חיבור חזק, איך לחזק את המבנה, ואיך להימנע מקריסה. לאחר מספר ניסיונות, הם מצליחים לבנות גשר מרשים. במבחן הסופי, הם מניחים עליו כוסות מלאות בחול, ומוכנים להתחרות. מה קרה כאן ? הלמידה הייתה לינארית:  הם התמקדו במטרה אחת – חוזק. הכישלון היה סופי:  אם הגשר קרס, הפרויקט "נכשל". זה יצר תסכול, ולאו דווקא סקרנות. היצירתיות נעלמה:  הצורך בחוזק עמד מעל כל שיקול אחר, והגשרים נראו דומים אחד לשני, כיוון שהלומדים השתמשו בטכניקות הנדסיות מוכרות בלבד. החשיבה הייתה בתוך הקופסה:  הם לא שאלו "למה" או "בשביל מי", אלא רק "איך". בסוף הפרויקט, התלמידים למדו משהו על חוזק מבני וחיבורים וזה נהדר. אבל, ההבנה שלהם נשארה ממוקדת וסגורה. הפוטנציאל הגדול של חשיבה הוליסטית נעלם כיוון שהאתגר כיוון אותם לפתרון יחיד. שירי הרגישה שהם לא מימשו את מלוא הפוטנציאל. קבוצה ב': אתגר פתוח - "מצאו פתרון להובלת מים" לשירי הייתה גרסה נוספת לאתגר. היא הציגה בפני קבוצה אחרת מפה ובה עיר במעלה הר ונחל במורד העמק. "אתם צוות תכנון עירוני", היא אמרה. "עליכם למצוא פתרון יצירתי ובר-קיימא להעברת מים מהנחל לעיר. קחו בחשבון את תוואי השטח, את משאבי הטבע, ואת העובדה שהפתרון שלכם יכול להפוך לאטרקציה שתמשוך תיירים לעיר." הקבוצה נכנסה מיד לסיעור מוחות סוער. "אפשר לבנות אמת מים כמו הרומאים!" אמר אחד. "אפשר לשאוב את המים עם משאבה סולארית!" הציע השני. "אולי ניצור רכבת כבלים שתישא מיכלים של מים ותעביר אותם גם לאנשים?" הציעה השלישית. מה קרה כא ן? הלמידה הייתה אינטגרטיבית:  כדי לבחור פתרון, הם נאלצו לשלב ידע ממגוון תחומים: פיזיקה  (איך המים זורמים?), הנדסה  (איך לבנות מבנה יציב?), קיימות  (איזה פתרון הכי ידידותי לסביבה?), כלכלה  (איזה פתרון זול יותר?), ו אמנות/עיצוב  (איך זה ייראה?). הכישלון היה חלק מהתהליך:  כשניסו לבנות דגם של אמת המים, המים נזלו. במקום לראות זאת ככישלון, הם ראו בכך גילוי. "גילינו שקרטון לא אטום למים! איזה חומר כן אטום? אולי נשתמש בפלסטיק?" הם שאלו. היצירתיות פרצה:  התוצאה לא הייתה פתרון אחד, אלא שלושה אבות-טיפוס שונים: אמת מים מעוצבת, דגם של משאבה סולארית, ומסלול רכבל. החשיבה הייתה מחוץ לקופסה:  הם שאלו "למה" ו"בשביל מי", וראו את הפרויקט בהקשר רחב יותר של תועלת חברתית, סביבתית ותיירותית. כוחה של השאלה הפתוחה שני הפרויקטים התחילו מנקודת מוצא דומה – מים. אבל הדרך שבה הוצג האתגר יצרה פער עצום בעצימות הלמידה. כשמגדירים את הבעיה בצורה פתוחה ומורכבת, לא רק בונים גשר, אלא בונים יכולות. התלמידים הופכים לחוקרים, למעצבים, ולפותרים בעיות, שמסוגלים לראות את התמונה הגדולה, להבין קשרים בין תחומים שונים, ולהפוך כישלון לגילוי. זהו המסע מ"מה אני צריך לעשות?" ל"איך אני יכול לפתור את זה באופן הכי טוב שיש?". לכן, בפעם הבאה שאתם ניגשים לפרויקט, לפני שאתם מציגים את הבעיה, שאלו את עצמכם: האם השאלה שאני שואל פותחת את הראש, או סוגרת אותו?  הפוטנציאל ללמידה נמצא לעיתים קרובות לא בפתרון, אלא בדרך אליו.

  • קידום שוויון מגדרי במרחב המייקרי: 5 כלים שימושיים לצוותי הוראה

    מערכת החינוך ממלאת תפקיד מכריע בעיצוב תפיסות עולם ובהקניית ערכים, ולכן העשייה בנושא מגדר בתחומה הינה בעל משמעות רבה לקידום שוויון מגדרי או העמקת האי שיוויון. הפוסט יתייחס למספר כלים שימושיים למורים.ות לקידום שוויון מגדרי במרחב המייקרי. הצורך בשוויון מגדרי במרחב המייקרי החברה מושפעת מהבניות חברתיות ומהטיות מגדריות המשפיעות על בחירות של תלמידים ותלמידות, על החברה, על הכלכלה ועל התפקידים במשפחה ובעולם העבודה. צוותי חינוך, הורים, קבוצת השווים, רשתות חברתיות והמדיה, משדרים מסרים מוטים מגדרית, במודע ושלא במודע, שמצמצמים את הבחירה החופשית של התלמידות (וגם של התלמידים). חברה המאופיינת בשוויון מגדרי רב יותר זוכה ליתרונות רבים: שיפור במוביליות החברתית, שגשוג כלכלי, עלייה בתחושת האושר, הפחתת אלימות ושיפור ברווחה הנפשית והבריאותית. קידום לימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (מקצועות STEM)  בקרב תלמידות מסייע לשנות תפיסות חברתיות ומספק לתלמידות הזדמנות למימוש יכולותיהן בתחומים שהן פחות נוטות להיחשף אליהם. במרחבים ללמידה מייקרית ישנה הזדמנות ייחודית לערער על תפיסות מגדריות בנוגע למיומנויות ותחומי עניין. מעצם היותו, המרחב המייקרי נוטה לטשטש גבולות בין דיסציפלינות ויתכן והטשטוש הזה מאפשר לתלמידות התנסות וחשיפה לתחומים שאם היו ממוסגרים בנפרד, תלמידות היו מתנסות בהם פחות. הדבר נעשה קודם כל על ידי מתן גישה שווה ועידוד להשתתף בכל הפעילויות, בלי קשר לתפקידי מגדר מסורתיים. לעיתים, תהיה בידינו ההזדמנות לחשוף תלמידות לתחומים טכנולוגיים שלעיתים לא ידעו שמעניינים אותן לפני שפגשו בהם בשיעור, והדבר פותח בפני התלמידות עולם חדש של אפשרויות. שינויים קטנים עם השלכות גדולות: מודעות הרבה פעמים מתייחסים למושג "משקפיים מגדריות", יש צורך להרכיב אותן רגע ולהביט על אותו דבר במבט מגדרי. נסו לאתר בכל תהליך שאתם.ן מעורבים.ות בו הטיות והבניות מגדריות גלויות וסמויות. מודעות זו תאפשר לזהות את הגורמים המעכבים שוויון מגדרי ולפעול לצמצומם. ככל שתתאמנו בכך, הטבעי עבורכם.ן יהפוך להיות השיוויון ולא ההטייה המובנית. שפה ודוגמאות השפה העברית, נוטה להעמיד אותנו בין בחירה בין הנצחת סטריאוטיפים להתנגדות לסטריאוטיפים מגדריים. כדי לעודד שיוויון מגדרי במרחב המייקרי, חשוב להשתמש בשפה רב מגדרית (למשל לשון רבים, או פנייה בלשון זכר ונקבה). למשל: תלמידות ותלמידים, ולתת דוגמאות של מתכנתות ומתכנתים. אם תרצו לקצר, בחרו דווקא לאתגר את הסטראוטיפים: בין רקדנית לרקדן בחרו רקדן, ובין מהנדס ומהנדסת- בחרו מהנדסת. הדגשת נשים בתחומים טכנולוגיים יכולה להרחיב את תפיסתן של תלמידות לגבי מה שאפשרי עבורן ולעודד יצירת תמונת עתיד עם מגוון אפשרויות בחירה גדול יותר. ניהול דיון ומענה לשאלות בכיתה שימו לב ליחס בין תלמידים ותלמידות בדיונים ובמענה לשאלות בשיעור. תלמידות נוטות פחות להשתתף במליאה ונוטות להשתהות מעט יותר בהצבעה ובתשובות. מומלץ לעודד דיון עם מתן רשות דיבור (ולא בהתפרצות), וליזום השתהות לפני מתן תשובות בהכרזה על "זמן חשיבה", אפילו של 15 שניות של השתהות במענה, לעודד את התלמידים.ות לחשוב ורק אז לאסוף תשובות. כך ניתן הזדמנות ליותר תלמידות ותלמידים להשתתף בדיון. חלוקה לקבוצות בחלוקה לקבוצות, שימו לב למבט מגדרי והיכן כל תלמידה (ותלמיד) ירגישו בנוח ויוכלו לממש את רעיונותיהם.ן. מגיל מסוים יש, בקבוצות מעורבות עם תלמידות ותלמידים, מתעוררת לפעמים נטייה לכל מגדר לדבוק בהרגל המוכר והידוע. אם יש חשש כזה וכדי לערער זאת, ניתן לשקול, תוך קשב והיכרות עם הכיתה, ליצור קבוצות עבודה שאינן תמיד מעורבות מגדרית. עודדו הצגת תוצרים של תלמידות תלמידות לא תמיד רוצות להציג את התוצרים מול הכיתה. עודדו אותן להיות גאות בתהליך שעברו ובתוצר שיצרו. אפשרו להן להוות השראה לתלמידות אחרות ולהתנסות בלשים עצמן בפרונט לרגע קטן. על ידי שימוש עקבי ומודע בחיזוקים חיוביים ובכלים שהוצגו, צוותי חינוך יכולים למלא תפקיד משמעותי בטיפוח סביבת למידה שוויונית ומכילה יותר מבחינה מגדרית, שבה כל התלמידים.ות יכולים.ות להרגיש בנוח לממש את תחומי העניין שלהם.ן ולמצות את הפוטנציאל המלא שלהם.ן. יצירת הזדמנויות שוות בחינוך והצעת התנסויות מגוונות מסייעות לתלמידים ולתלמידות לפתח מיומנויות ותחומי עניין שונים, ובכך לאפשר בחירות הקרובות לרצונות האמיתיים שלהם.ן. באמצעות מודעות, שימוש בשפה שוויונית, התאמת התכנים והפדגוגיה, יצירת אקלים כיתתי תומך ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי, צוותי ההוראה יכולים להעצים את התלמידים והתלמידות ולסייע להם לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.ן. איך אתם.ן מקדמים.ות שוויון מגדרי ביומיום בכיתה המייקרית? שתפו בתגובות!

  • ציוד (חלק א׳) - עם מה מתחילים?

    כולם וכולן מבקשים ממני רשימת ציוד למייקר ספייס שלהם, הבעיה היא שאין רשימה אחת נכונה פיקס כי יש אין סוף חומרים ומכשירים שאפשר לרכוש עבור הלמידה במרחב המייקרי. רשימה בסיסית זו צמחה מתוך תפיסה שתמיד ניתן לרכוש במהלך השנה דברים נוספים (בעיקר מתכלים) בהתאם להתקדמות הלמידה, אופי הלומדים ומגוון המשימות. חוץ מזה מומלץ לשמור על יחסי עבודה טובים עם המורה לאומנות ואב.ם הבית :) מוצרים מתכלים שם מוצר כמות מומלצת הערות דבק פלסטי לבן 1 ליטר דבק סטיק 15 20 גרם נייר דבק 20 דק, לצביעה נרות דבק חם 5 חבילות גומיות רחבות 5 חבילות מקלות ארטיק 10 חבילות מקלות רופא 10 חבילות עפרונות 5 חבילות מחקים 10 ​ טושים על-בסיס מים 2 חבילות | עבים מדבקות צבעוניות 1 מגוון בגדלים וצורות שונות צבעי גואש 2 סטים נייר אלומיניום 2 דק​ נייר שיוף 10 חיספוס עדין מוצרים קבועים שם מוצר כמות הערות/ קישור לדוגמה* סרגלי מתכת 8-10 דוגמה מברגים 6 ​ פטיש 4 דוגמה מסורית נימה לעץ 3 דוגמה ​ מספרים 20 ​ מד זוית 3 ​ סרגל משולש זוית 3 ​ מחוגה 2 ​ מכחולים בינוניים 10 ​ מחדד נייח 2 ​ אקדחי דבק קטנים 10 דוגמה פלס פלסטיק קטן 3 דוגמה מקדח ידני 2 דוגמה אוחזי נייר שיוף 5 דוגמה פלייר 3 ​ קאטר 3 ​ מפתח שוודי 3 ​ קליבות קטנות 6 דוגמה * הדוגמאות המצורפות הן לשם המחשה והבנה ולא מהוות המלצה על מוצר מסויים, מידתו או רכישה מספק מסויים ציוד מגן שם המוצר כמות הערות/ קישור לדוגמה* משקפי מגן 15 דוגמה כפפות עבודה 20 דוגמה * הדוגמאות המצורפות הן לשם המחשה והבנה ולא מהוות המלצה על מוצר מסויים, מידתו או רכישה מספק מסויים

  • ציוד (חלק ב׳) - מה עוד לקנות

    כולם וכולן מבקשים ממני רשימת ציוד למייקר ספייס שלהם, הבעיה היא שאין רשימה אחת נכונה פיקס כי יש אין סוף חומרים ומכשירים שאפשר לרכוש עבור הלמידה במרחב המייקרי. רשימה בסיסית זו צמחה מתוך תפיסה שתמיד ניתן לרכוש במהלך השנה דברים נוספים (בעיקר מתכלים) בהתאם להתקדמות הלמידה, אופי הלומדים ומגוון המשימות. חוץ מזה מומלץ לשמור על יחסי עבודה טובים עם המורה לאומנות ואב.ם הבית :) ציוד מנחה שם מוצר כמות מומלצת הערות אקדח דבק חם איכותי 3 מברגה חשמלית 1 פלאיר 3 קאטר 3 מפתחות ברגים סט אחד מטר קפיצי 3 סכיני חיתוך 5 פלאיר חשמלאים 3 ​ קאטר חשמלאים 3 ​ חשמל ואלקטרוניקה שם מוצר כמות הערות/ קישור לדוגמה* מנוע זעיר 3-6v 20 דוגמה מנוע זעיר עם גיר 3-6v 20 דוגמה סוללות נטענות 30 ​ מטען סוללה 1 ​ בית סוללה דו 20 דוגמה ​ נורות לד 40 ​ מתג כיבוי והדלקה 20 ​ מחברי מעגלים 40 דוגמה חוטי חשמל 10 מטר לפחות ​ * הדוגמאות המצורפות הן לשם המחשה והבנה ולא מהוות המלצה על מוצר מסויים, מידתו או רכישה מספק מסויים ציוד לחדר חלק גדול מהציוד ניתן למצוא ״מפוזר״ ברחבי בית הספר, אפשר בעזרת התאמות קלות להשמיש כמעט כל רהיט, זו הדרך הטובה להתחיל למידה מייקרית לפני רכישות גדולות ויקרות שם המוצר כמות הערות/ קישור לדוגמה* שולחנות עבודה 6 אידיאלי, שולחנות 1X1 מטר כסאות/ שרפרפים 20 לישיבה בפתיח יום או דיאלוג רפלקטיבי מידוף ע״פ תכנון המרחב חשוב לשמירה על עבודות ואחסון ציוד מערכת אחסון תאים ע״פ תכנון החדר חשוב ליצור ספריית ציוד וחומרים משטחי חיתוך ע״פ מספר שולחנות וגודלם מגן על השולחנות מפגיעות קשות שולחן עבודה מנחה 1 לפחות 140X70 ובגובה אדם בוגר קופסאות אחסון שונות 4-6 ​ * הדוגמאות המצורפות הן לשם המחשה והבנה ולא מהוות המלצה על מוצר מסויים, מידתו או רכישה מספק מסויים

  • עיצוב המרחב המייקרי

    ברור שיש חשיבות למראה סביבת הלמידה, לעיצוב והסידור שלה, ברוח העשיה יש משמעות למרחב בו אנו פועלים לחלק זה יש חלק על-מנת להניע ללמידה משמעותית, את זה לא רק אני אומר, כך גם על-פי סלומון 1995. נקודות המוצא בתכנון מרחב למידה שלם הם: רכיב תוכני : תכנון למידה הכולל אפיון מטרות הלמידה במרחב ומה מזמנת הלמידה בכל שלב. רכיב תהליכי : אפיון תהליכי ואופני הנגשת הידע, זיהוי פוטנציאל למידה מה אנחנו מתכננים ללמד בכל שלב. רכיב אקלימי : בניית מערכת יחסים עם הלומדים בהקשר הלמידה במרחב הוא תהליך בפני עצמו אבל הוא אינו מנותק משאר הרכיבים. רכיב פיזי אירגוני : כיצד ארגון המרחב ותכנונו ישפיעו על הלמידה? זו השאלה המרכזית העומדת לפני עיצוב מרחב למידה בכל תחום, לרכיב הפיזי יש מקום מרכזי בתמיכה בתהליכי הלמידה אבל לא רק, כיצד יושפעו הלומדים מהמרחב? האם הוא נעים להם? האם הוא משרה ביטחון? האם הוא מאפשר להם לפעול בנוחות? אז כאמור בהקשר המייקרי אנחנו נשאף למרחב שיתמוך בלמידה שלנו, לקיום למידה מיקרית יש לנו צורך במרחב מרווח יחסית, תחנות עבודה שונות בעיקר בעמידה, איזורי אחסון לחומרי עבודה, ומקום לפרויקטים בשלבי עבודה שונים. נכון, כרגע אנחנו מתארים מצב אוטופי ויש קושי אמיתי למצוא מרחב שיענה על כל הדרישות בבתי הספר. אז איך מקיימים למידה מייקרית בכל זאת? ברגע שהרכיבים התכני, תהליכי והאקלימי שלמים, המרכיב הפיזי לא יהווה מכשול ללמידה שהיא כל כך מאורגנת, לא חייבים סדנה במימדי ענק, אין סיבה להוציא כל כך הרבה כסף על עיצוב (בטח לא בשלבים הראשוניים) בוא נתחיל מקיום הלמידה ההתנסותית ולאחר זמן כאשר נציג תוצאות לתהליכי למידה ותוצרי לומדים ההבנה שיש צורך במרחב ייעודי תביא הזדמנויות חדשות. אתם ואתן המנחים.ות המייקרים לא לבד, בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, כדי לחלץ תובנות, ליצור תפיסה ייחודית ללמידה שאתן.ם רוצים.ות לקיים במרחבים המייקירם ונבנה יחד את תכנון הלמידה הייחודי עבורכם.ן. ואז ניגש יחד לחפש פתרונות נכונים על-מנת לתמוך בלמידה, וכן, אנחנו יכולים גם לעזור לכם לעצב את המרחב יש לנו את כל הידע בעיצוב פנים.

  • אם זה עובד, למה להחליף?

    לוחות פיתוח, האם הם נהנים מיציבות מבורכת או קיפאון מדאיג? לוחות פיתוח קטנים, דוגמת מיקרוביט (Micro:bit), ראספברי פיי (Raspberry Pi) וארדואינו (Arduino), תמיד היו חלק בלמידה מייקרית ובחינוך טכנולוגיה. הם מציעים שער כניסה נגיש לעולם התכנות והאלקטרוניקה, ומאפשרים לתלמידים להפוך רעיונות מופשטים לפרויקטים מוחשיים. עם זאת, לעיתים עולה תחושה שהתפתחות לוחות אלה איטית, ושדגמים ותיקים עדיין שולטים בכיתות הלימוד. האם תחושה זו מוצדקת? ואם כן, מהן הסיבות לכך, והאם זה בהכרח שלילי? מדוע לוחות הפיתוח כה אפקטיביים בחינוך? ההצלחה של לוחות פיתוח בסיסיים בסביבה החינוכית אינה מקרית. "לוח פיתוח" הוא, במהותו, מעין מחשב זעיר או "מוח" אלקטרוני (המכונה מיקרו-בקר או מיקרו-מחשב, תלוי בסוג הלוח), שניתן לתכנת אותו לבצע מגוון פעולות. היתרונות המרכזיים שלהם למטרות חינוכיות כוללים: עלות נמוכה יחסית:  מאפשרת הצטיידות גם בתקציבים מוגבלים. פשטות שימוש:  רבים מהם מגיעים עם סביבות תכנות ויזואליות (מבוססות בלוקים, כמו MakeCode למיקרוביט) המקלות על כניסת תלמידים ומורים לעולם הקוד. חיבור לעולם הפיזי:  היכולת לחבר חיישנים (לקליטת מידע מהסביבה, כמו אור, טמפרטורה או תנועה) ומפעילים (אקטואטורים, כמו לדים, מנועים או זמזמים) הופכת את הלמידה לחווייתית ורלוונטית. קהילה ותמיכה רחבה:  עבור הלוחות הפופולריים קיימים אינספור מדריכים, מערכי שיעור ודוגמאות פרויקטים ברשת, מה שמקל על ההטמעה בכיתה. לוחות אלה עונים על צורך פדגוגי מרכזי: הם מאפשרים למידה פעילה, פיתוח חשיבה לוגית, יכולת פתרון בעיות ועבודה יצירתית. עבור מטרות חינוכיות רבות, הפונקציונליות הבסיסית שהם מציעים היא די והותר. גם לוחות הפיתוח הפופולריים עוברים אבולוציה, גם אם היא אינה דרמטית כמו בעולם הסמארטפונים אבולוציה שקטה: מה בכל זאת התחדש בלוחות המוכרים? למרות התחושה שלעיתים דבר אינו משתנה, התבוננות מעמיקה יותר מגלה שגם לוחות הפיתוח הפופולריים עוברים אבולוציה, גם אם היא אינה דרמטית כמו בעולם הסמארטפונים. השינויים מתמקדים לרוב בשיפור הקיים והוספת יכולות באופן מדוד. לדוגמה: מיקרוביט (Micro:bit)  עבר שדרוג משמעותי מגרסה 1 (v1) לגרסה 2 (v2). גרסה v2 כוללת כעת מיקרופון ורמקול מובנים, סמל קדמי רגיש למגע, לצד מעבד חזק יותר ויותר זיכרון. בגרסה החדשה נוספה גם אפשרות ל התנסות בלמידת מכונה וAI באמצעות הלוח. שינויים אלה מרחיבים משמעותית את מגוון הפרויקטים שניתן ליצור, למשל פרויקטים המגיבים לקול או משמיעים צלילים, מבלי להגדיל משמעותית את מורכבות השימוש. במשפחת ראספברי פיי (Raspberry Pi) , שהם מחשבים חד-לוחיים (Single-Board Computers – SBCs) המסוגלים להריץ מערכת הפעלה מלאה, כל דור חדש (כיום אנו עומדים בפני דור 5) מביא עמו שיפור ניכר בכוח העיבוד, בנפח הזיכרון (RAM) ובמהירות הקישוריות (Wi-Fi, Bluetooth, Ethernet). שיפורים אלו מאפשרים הרצת יישומים כבדים יותר, אך גם שימוש חלק יותר כמחשב שולחני בסיסי. במקביל, השיקה קרן ראספברי פיי את ה- Pico , שהוא מיקרו-בקר טהור (בדומה לארדואינו), המציע פתרון זול ועוצמתי לפרויקטים שאינם דורשים מערכת הפעלה מלאה. גם בעולם ה ארדואינו (Arduino) , שהיה מחלוצי התחום, נרשמים חידושים. לדוגמה, ה-Arduino Uno R4 החדש מציע מעבד ARM Cortex-M4 מתקדם, זיכרון רב יותר וחיבור USB-C מודרני, תוך שמירה על תאימות עם רוב ה"מגנים" (Shields – לוחות הרחבה) הקיימים. לצידו, לוחות מבוססי שבב ESP32  צברו פופולריות עצומה בזכות שילוב Wi-Fi ו-Bluetooth מובנים בעלות נמוכה, מה שהופך אותם לאידיאליים לפרויקטי "אינטרנט של הדברים" (IoT). אם כך, השינויים העיקריים בלוחות הפיתוח לאורך השנים מתרכזים בדרך כלל במעבדים חזקים יותר, הגדלת נפח הזיכרון, שילוב קישוריות אלחוטית כסטנדרט, ולעיתים הוספת חיישנים או רכיבי קלט/פלט מובנים נוספים. שינויים טכנולוגיים דרמטיים לרוב מייקרים את המוצר "לאט" זה לפעמים "בדיוק בזמן" ההתפתחות המדודה של לוחות אלה אינה נובעת בהכרח מחוסר חדשנות, אלא מותאמת לצרכים הייחודיים של המגזר החינוכי: עלות:  שמירה על מחיר נגיש היא קריטית עבור בתי ספר. שינויים טכנולוגיים דרמטיים לרוב מייקרים את המוצר. יציבות ואמינות:  מורים זקוקים לכלים יציבים שעובדים באופן עקבי. חומרה חדשנית מדי עלולה להיות פחות בשלה ועם יותר "מחלות ילדות". התמקדות בפדגוגיה:  המטרה המרכזית היא למידה והתפתחות של התלמידים, לא שימוש בטכנולוגיה לשם הטכנולוגיה. לוח "מספיק טוב" מאפשר למורה להתמקד בהיבטים הפדגוגיים. אקוסיסטם ותאימות:  לוחות פופולריים נהנים מאקוסיסטם רחב של הרחבות, ספריות קוד וקהילות תומכות. שמירה על תאימות לאחור ויציבות בפלטפורמה מחזקת את האקוסיסטם הזה. הקרנות והארגונים העומדים מאחורי לוחות כמו מיקרוביט מצהירים כי מטרתם העיקרית היא חינוך והנגשת טכנולוגיה, ולכן שיקולי יציבות, עלות ותמיכה קהילתית נמצאים בראש סדר העדיפויות. האם הלוח הוותיק עדיין רלוונטי לכיתה שלך? עבור רוב המורים והפרויקטים הבסיסיים בחינוך המייקרי, דגמים ותיקים יותר של לוחות פיתוח הם עדיין רלוונטיים ושימושיים לחלוטין. אם הלוח שברשותכם עונה על הצרכים הפדגוגיים ומאפשר לתלמידים ליצור וללמוד, אין סיבה למהר ולהחליפו. עם זאת, כדאי להיות מודעים להתפתחויות. גרסאות חדשות יותר או לוחות מסוג אחר עשויים להציע יתרונות במצבים מסוימים: כאשר פרויקט מסוים דורש יכולת ספציפית שאינה קיימת בלוח הישן (למשל, עיבוד קול מובנה או שילוב בינה מלאכותית במיקרוביט v2). כאשר יש רצון לחשוף את התלמידים ליכולות מתקדמות יותר, או כאשר הלוח הישן מגיע לקצה גבול היכולת שלו בפרויקטים מורכבים. לצורך התפתחות מקצועית של המורה ורצון להרחיב את ארגז הכלים הטכנולוגי. ההחלטה האם לשדרג או לא, צריכה להתבסס על צורך פדגוגי אמיתי, ולא על מרדף אחרי החידוש האחרון.  "השמרנות" היחסית בקצב ההתפתחות שלהם היא לעיתים קרובות יתרון, המאפשר למערכת החינוך לאמץ אותם ולהפיק מהם ערך לאורך זמן יציבות משרתת מטרה, אבולוציה ממוקדת ערך לוחות הפיתוח הפכו לכלי משמעותי בחינוך לא בזכות חדשנות טכנולוגית מסחררת ובלתי פוסקת, אלא בזכות יציבותם, פשטותם, עלותם הנגישה והקהילות התומכות שנבנו סביבם. "השמרנות" היחסית בקצב ההתפתחות שלהם היא לעיתים קרובות יתרון, המאפשר למערכת החינוך לאמץ אותם ולהפיק מהם ערך לאורך זמן. האבולוציה אכן מתרחשת, אך היא לרוב ממוקדת מטרה – הוספת יכולות שמשרתות צרכים אמיתיים של משתמשים, ובמקרה שלנו, של מורים ותלמידים. בסופו של יום, הלוח הוא רק כלי; העיקר הוא העשייה החינוכית, היצירתיות והלמידה שהוא מאפשר.

  • ושוב למידה מרחוק

    למידה בעידן של אי-ודאות: לחזק את תחושת השייכות והעשייה מרחוק האם למידה התנסותית חייבת להתקיים רק במרחב פיזי משותף? התשובה היא לא מוחלט . בעוד שהיבטים מסוימים של למידה מייקרית, כמו עבודה עם כלים ומכונות ספציפיות, קשים לשחזור מרחוק, רוח הלמידה ההתנסותית – העשייה, החקר, הניסוי והטעייה, ותחושת ההישג  – יכולה וצריכה להמשיך להתקיים. המציאות הנוכחית בישראל, על כל מורכבויותיה, מציבה שוב ושוב אתגרים משמעותיים בפני מערכת החינוך. כשתלמידים שוב בבתים ותחושת אי-ודאות מרחפת באוויר, אנחנו שוב בנקודה בה השטח נדרש ויוצר מציאות של שימור רצף הלמידה למראת אי פניות ללמידה. אתן ואתם אנשי החינוך עוגן משמעותי עבור הלומדים והלומדות, גם אם הם לא פנויים לעשות זאת, בתוך הכאוס המוחלט של השנים האחרונות יש חשיבות למסגרת למידה. למידה התנסותית, ובפרט למידה מייקרית, מבוססת על עקרונות של יצירה, עשייה פיזית ושיתוף פעולה במרחב משותף. מטבע הדברים, תחום זה מתקשה להתמודד עם מגבלות הריחוק הפיזי. ואולם, דווקא בתקופה שכזו, חשיבותה של למידה מעשית ומשמעותית – כזו המעודדת סקרנות, פתרון בעיות ותחושת מסוגלות – רק הולכת וגוברת. ללמידה מייקרית והלמידה ההתנסותית בכלל יש את היכולת ליצור אי קטן של אסקפיזם חינוכי בו הלומדים והלומדות יכולים לרגע להתנתק מהיום יום ולהנות מזמן למידה מהנה ופעיל... ואולי גם טיפה אסקפיזם למורה? לכל שאלה, צורך, תמיכה ועזרה מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו, צופית ולידור. אז איך ניתן לעשות את זה בפועל? הנה כמה צעות מעשיות: מידול ותכנון דיגיטלי:  במקום לבנות דגם פיזי, עברו למידול וירטואלי. כלי תלת-ממד מקוונים כמו Tinkercad  (פשוט ואינטואיטיבי), SketchUp Free  (לעיצובים מורכבים יותר) או אפילו תוכנות ציור וקטוריות כמו Vectr  יכולים לשמש לתכנון, עיצוב והצגת רעיונות. לדוגמה: אתגר "עיר העתיד שלי":  תכנון וירטואלי של עיר ידידותית לסביבה או פתרון בעיית תחבורה באמצעות מידול תלת-ממדי. עיצוב מוצר חדש:  תלמידים יכולים לתכנן מוצר שיפתור בעיה יומיומית ולדמות אותו. אתגרים יצירתיים ביתיים עם חומרים זמינים:  הצעת אתגרים יצירתיים קצרי מועד, המעודדים שימוש בחומרים ממוחזרים או חפצים יומיומיים. "מכונת רוב גולדברג ביתית":  בניית שרשרת פעולות מצחיקה מחפצים בבית. "אתגר בניית גשר":  יצירת גשר יציב מחומרי גלם מוגבלים (למשל, נייר דבק וקיסמים). "עיצוב אופנה ממוחזר":  יצירת פריטי לבוש או אקססוריז מחומרים ממוחזרים. הכנת " בצק מלח " או "בצק משחק" ביתי:  שימוש בחומרים בסיסיים ליצירה ופיסול. את התוצרים ניתן לשתף בווידאו קצר, תמונות או דרך מצגות שיתופיות (למשל, Google Slides) – זה ייצור תחושת קהילה ושייכות. למידה מבוססת פרויקטים (PBL) מותאמת מרחוק:  פרויקטים הדורשים חקר, איסוף נתונים וניתוח, ניתנים לביצוע באופן עצמאי או בקבוצות קטנות מרחוק. "בלוג מדעי ביתי":  חקר תופעות מדעיות פשוטות בבית ותיעודן בבלוג (למשל, באמצעות Google Sites, Weebly). "מיזם חברתי קהילתי מרחוק":  תכנון וקידום יוזמה חברתית לשיפור הסביבה או עזרה לקהילה (למשל, קמפיין מודעות, איסוף תרומות וירטואלי). למידת קידוד ותכנות:  זוהי למידה התנסותית ומוחשית גם בסביבה דיגיטלית. למידת קידוד ותכנות:  זוהי למידה התנסותית ומוחשית גם בסביבה דיגיטלית. תוכנת Scratch:  פלטפורמה מצוינת ללימוד תכנות ויצירת אנימציות ומשחקים.  אתר Code.org :  מציע קורסים מגוונים ללימוד עקרונות התכנות.  פלטפורמת Minecraft Education Edition:  מאפשר לימוד עקרונות תכנות, פתרון בעיות ובנייה בסביבה וירטואלית. חיבור וירטואלי ושיתוף פעולה:  שימוש בכלי תקשורת מקוונים חיוני ליצירת חווית למידה שיתופית.  תוכנות Google Meet / Zoom:  לשיחות וידאו, שיתוף מסך והנחיית דיונים קבוצתיים.  שירותי גוגול Google Docs / Slides / Jamboard:  לעבודה שיתופית בזמן אמת על מסמכים, מצגות ולוחות שיתופיים. תוכנת Flipgrid :  ליצירת סרטוני וידאו קצרים בהם תלמידים מגיבים זה לזה, מציגים עבודות ומעניקים משוב. עוגן של יציבות ועשייה למידה, ובפרט למידה התנסותית, היא הרבה יותר מצבירת ידע. היא מספקת תחושת משמעות, מטרה ושגרה . בתקופה בה השגרה מתערערת, מתן הזדמנויות לעסוק בעשייה משמעותית, לחקור, ליצור ולהתנסות, מהווה עוגן חשוב. המאמץ להתאים את הלמידה ההתנסותית למציאות הנוכחית אינו רק מענה טכני למגבלות. הוא מבטא מחויבות עמוקה להמשיך לראות את הלומדים, לספק להם תחושה של נראות וחיבור, ולאפשר להם להמשיך לצמוח, ליצור ולהיות חלק מקהילה לומדת, גם כשהמרחק הפיזי גדל. בכך, אנו לא רק מקיימים את רצף הלמידה, אלא בונים עמידות וחוסן לטווח הארוך.

  • Electro Quest משחק ללימוד מעגל חשמלי

    למידה של מעגלים חשמליים היא משימה מורכבת הדורשת הבנה של מושגים מדעיים וטכניים. לעיתים, נושא זה עלול להיות משעמם או מורכב להבנה במיוחד אם לא מלווה בהתנסות פיזית, מה שעלול לגרום לתלמידים לאבד עניין ולוותר. שילוב של משחק (גיימיפיקציה) בלמידה יכול לעזור להתגבר על אתגרים אלו ולהפוך את תהליך הלמידה לחוויה מהנה ומספקת יותר. גיימיפיקציה הוא שימוש במאפיינים משחקיים, כגון תחרות, פרסים והישגים, כדי להגביר את המוטיבציה והמעורבות של התלמידים, היא מסייעת בעיקר בקידום למידה שהיא לא פרונטלית. שילוב של משחק בלמידת מעגלים חשמליים יכול לסייע לתלמידים להבין את המושגים המורכבים בצורה אינטואיטיבית. המשחק גורם לתלמידים להיות פעילים ומעורבים, ולעודד אותם לחשוב באופן יצירתי בדרך לפתרון בעיות. משחוק הלמידה מביא להעלאת מוטיבציה ללמידה, מסייע בשיפור הבנה של התוכן הנלמד ומביא לפיתוח מיומנויות חשיבה יצירתית ואסטרטגית לשם כך הכנו לכם ולכן את קופסת הבריחה שלנו, בתחתית יהיו כל הקבצים והקישורים הנדרשים למשימה כולל מהלך שיעור מלא: בקצרה מה עושים: מחלקים את הלומדות.ים לקבוצות של 3 תלמידות.ים בקבוצה נותנים להם את הקופסאות בהן כל הדברים להם הם זקוקים. ומתחילים לעבוד. מותר טלפונים ניידים או שיש להביא טאבלטים מחוברים לרשת. הקופסא: את הקופסאות צריך ליצור מראש, הן צריכות להיות נעולות במנעול קומבינציה של 3 ספרות זו יכולה להיות כל קופסא כל זמן שהיא נעולה. על הקופסא נדפיס/ נדביק סימנים מעולם החשמל (נורה, מתג, מקור כוח) ובסמוך למנעול נדביק QR-code עם קישור לאתר בוא יש הנחיות ללומדים. בתוך הקופסא יהיו: בית סוללה + סוללות, 2 חוטי חשמל, נורה, מנוע, מתג, נייר אלומיניום, אטבי משרד, נייר שיוף, חתיכות קרטון. ההנחיה: כדי לסגור מעגל חשמלי יש צורך במספר רכיבים בסיסיים המחוברים ביניהם בצורה שתאפשר מעבר זרם חשמלי ושליטה. המטרה שלכם.ן היא מציאת המידע הרלוונטי לביצוע האתגר ומיקומם של הרכיבים השונים על דפנות הקופסא בהתאמה לסימון המודפס, לרשותכם 30 דקות.

מרכז פסג״ה תל אביב יפו המרכז להכשרת מורים

maker - education - learning - מייקרים - חינוך

Website design, writing and maintenance by Lidor Perez

www.lidorperez.com by 

 2025 EduMake-TLV | התוכן באתר מופץ תחת רישיון CC BY-NC 4.0
במילים פשוטות:
הידע כאן נועד כדי שתשתמשו בו. מוזמנים להעתיק, ללמד ולבנות מחדש.

כל עוד זה לא למטרות רווח ונתתם קרדיט - אנחנו מאושרים.

לידור פרץ: lidor@pisgatlv.co.il

טלפון: 03-7937108 | 050-9777397

כתובת: יגאל אלון 30, תל-אביב-יפו

bottom of page
גודל טקסט
100%