חיפוש באתר זה

אחד הכלים המרכזיים במעבדות מייקרס הוא המיקרו-בקר (Microcontroller). מיקרו-בקר הוא רכיב אלקטרוני קטן אך עוצמתי המשמש כ"מוח" של מערכות אלקטרוניות רבות. הוא מכיל מעבד, זיכרון ויחידות קלט/פלט מובנות במעגל משולב אחד. המיקרו-בקר משמש לשליטה על מערכות אלקטרוניות, ביצוע משימות אוטומציה, והפעלת חיישנים ומכשירים שונים, אז בואו נכיר מעט כדי לעשות בו שימוש בסביבות הלמידה. מיקרו-בקר כולל מספר מרכיבים חיוניים שמאפשרים לו לבצע משימות שונות: חומרה (Hardware) מעבד (CPU): הלב של המיקרו-בקר. מעבד שמבצע את הוראות התוכנית. זיכרון (Memory): זיכרון RAM: משמש לאחסון מידע זמני בזמן שהמיקרו-בקר מבצע פעולות. לדוגמה, בעת חישוב מהיר. זיכרון Flash: משמש לאחסון הקוד וההוראות שהמיקרו-בקר מבצע. הזיכרון הזה נשמר גם כשאין חשמל (נקרא זיכרון לא נדיף). יחידות קלט/פלט (I/O): פינים דיגיטליים: מאפשרים למיקרו-בקר לקרוא ולהוציא אותות דיגיטליים (0 או 1). פינים אנלוגיים: מאפשרים למיקרו-בקר לקרוא ולהוציא אותות אנלוגיים (ערכים משתנים). תקשורת: חיבורים לתקשורת עם רכיבים אחרים שעון (Clock): רכיב שמספק תדר קבוע לפעולות המיקרו-בקר. תדר השעון קובע את מהירות הפעולה של המיקרו-בקר. יחידות ייעודיות (Peripherals): ממירים אנלוגיים לדיגיטליים (ADC): ממירים אותות אנלוגיים (כמו מתח חיישן) לערכים דיגיטליים שהמעבד יכול לעבד. ממירים דיגיטליים לאנלוגיים (DAC): ממירים נתונים דיגיטליים לאותות אנלוגיים. תוכנה (Software) כדי שמיקרו-בקר יפעל וישלוט במערכות, יש לכתוב עבורו קוד תוכנה. הקוד הזה מועבר למיקרו-בקר באמצעות חיבור למחשב ופלטפורמות תכנות שונות. מיקרו-בקרים שכולנו מכירים (דוגמאות): מיקרו בקר- Arduino: פלטפורמה פופולרית מאוד הכוללת מגוון רחב של לוחות מיקרו-בקרים שמתאימים למתחילים ומתקדמים. לוחות ארדואינו משמשים במגוון פרויקטים כמו רובוטיקה, אוטומציה ביתית ועוד. מיקרו-בקר Raspberry Pi: מחשב קטן וזול שמציע יכולות מיקרו-בקר וגם מחשב מלא. ה-Raspberry Pi משמש בפרויקטים שמצריכים עיבוד נתונים מתקדם, ניהול רשתות ושרתים קטנים. מיקרו-בקר micro:bit    הוא מיקרו-בקר קטן ונגיש שתוכנן במיוחד לחינוך וללימוד טכנולוגי. הוא מציע כלים פשוטים אך מתקדמים לתלמידים ולמורים ומאפשר יצירת פרויקטים מגוונים בצורה קלה. תכונות עיקריות של המיקרוביט: למיקרוביט יש מספר חיישנים שונים ומובנים (תאוצה, טמפ' וכו'), כפתורים מובנים ונוריות  לד אפשרות לחיבור חיצוני באמצעות קישורים דיגיטליים ואנלוגיים תכנות וכתיבת קוד: ניתן לתכנת את המיקרוביט באמצעות מגוון שפות תכנות כמו בלוקים, Python ו-JavaScript. ה- MakeCode הוא עורך ויזואלי שמאפשר גרירת בלוקים ויצירת תוכניות ללא צורך בידע מוקדם בתכנות. קהילת מייקרים ותמיכה: המיקרוביט נתמך על ידי קהילה גדולה של מייקרים ומפתחים שמספקים משאבים, מדריכים וקוד פתוח. ישנם אתרים רבים, פורומים וקבוצות לימוד שמציעים עזרה ותמיכה בשימוש במיקרוביט.

למטילדה יש בעיה, הוא פרויקט בניה שמזכיר את משימות הצנחת ביצה ממקום גבוה. השוני הוא באופן הצגת הפרויקט, בדרך זו אנו נותנים ללומדים חופש פעולה ויצירה ללא ששתלנו בראשם פתרון. את פרויקט מטילדה הצגתי ללומדים בבית ספר יסודי (כיתה ד) ובתוך הסיפור הכנסתי פרטים הקשורים לדרישות הפרויקט, תנאים, ומי זו מטילדה... הלומדים מאתרים את המידע הנחוץ להצלחת המשימה יוצאים לתכנון ופעולה. המלצות והנחיות לוח הזמנים המוצג הוא כמובן המלצה ונוצר בהתאמה למסגרת הלמידה בה אני פעלתי (45 דקות מפגש) ולכן הקדשתי את המפגש הראשון להצגת הפרויקט, חילוץ מה אנחנו יודעים מהטקסט, חלוקה לקבוצות ומעבר לתכנון. הלומדים מקבלים ביצה רק ביום הניסוי, זאת אומרת שחשוב להביא ביצה (קשה) אחת למדידות במפגש הראשון, זה גם דורש מהלומדים.ות לתכנן מתקן שיפתח ע״פ צורך ביום הניסוי. במפגש השני הלומדים פשוט נכנסו ישר לעבודה ללא פתיחה או שיחה, היה ברור להם מה הם הולכים לעשות ולבנות. שאלו את הלומדות.ים שאלות על התוכנית, ללא שיפוט או עצות (במידה והם או הן לא מבקשים זאת), שלב זה יעזור בהמשך לברר את הפער בין תכנון לביצוע.

בית למיקי היא משימה קלאסית לפתיחת הלמידה במרחב המייקרי, משימה זו מאפשרת ללומדים.ות להתנסות בבניה ממש מההתחלה, כאשר הפוקוס הוא על תכנון וביצוע. אבל העבודה בפרויקט זה מביאה לתובנות על התמודדות עם עבודה במרחב, היכרות עם חומרים, עבודת צוות ועוד הכול תלוי מטרות אותן נבחן ועליהן ניתן דגש. מרבית הלומדים והלומדות ישאבו למשימה בשל החופש לפנטז וליצור בית חלומות. העבודה עם חומרים המצויים במרחב, ועזרת מנחה בחיתוך והדבקה. מפגש ראשון - במידה וזו המשימה הראשונה, כדאי לעשות היכרות (במידה ולא מכירים את הלומדים והלומדות) ולהסביר מה אנחנו עושים כאן המלצה שלנו היא לספר על משמעות הלמידה המייקרית באופן כללי ולתת מעט הנחיות על עבודה במרחב, לתת הסבר על המשימה ושהיום המיקוד הוא בתכנון (תכנון סכמתי ורשימת חומרים נוספים) הבית של מיקי עם ייתר חברי הקבוצה ואף תחילת עבודה, כמו כן מומלץ להדגיש שבמפגש הבא אנחנו יוצאים לעבודה מפגש שני - לאחר קבלת הלומדים והלומדות, מחזירים להם את דפי התכנון ובונים, מזכירים ללומדים כי אנחנו רוצים במפגש הבא לסיים את הבניה ולעשות תערוכה קטנה. מפגש שלישי - סיום הבניה ומעבר בין הקבוצות ושאילת שאלות בעיקר סביב מה הם תיכננו במקור ואם התוצר דומה לתכנון, שיקוף של הדברים וסגירת המפגש.

משימה עם פוטנציאל לרמות יצירתיות חדשה, יכולה לכלול שימוש ברכיבים זזים, נשלטים מרחוק וכו... זו בהחלט משימה הדורשת שהות וזמן, אולי אפילו מציאת פתרונות בדמות יועצים מקצועיים ללומדים מסגרת הזמן המוצעת היא בגדר המלצה, היו גמישים עם הלומדים על-מנת שיגיעו למיצוי והגשמת הפתרון היצירתי שלהם למנחה תפקיד מנטור, המטרה היא לאתגר את הלומדים ולדחוף אותם לפתרונות גדולים ופרועים.

משימה ידוע שלרוב בטעות נקראת משימת גשרים, הבעיה שבצורה מפורשת אנחנו נועלים את הלומדים לפתרון מוכר אחד, לכן נעדיף למסגר את השם עם הבעיה אותה נרצה לפתור, בדרך זו יפתיעו הלומדים ברעיונות פרועים (לרוב יתכנסו לפתרון של גשר) אבל שלב הרעיונות הוא העיקרי והמעניין דאגו להציב מכשול ממשי, זו יכולים להיות שני שולחנות או מחסום כל שהוא, בדרך זו הלומדים ידאגו למדוד את גודל המכשול, עומקו, גובהו ועוד... דאגו לתת דגש לגודל המשטחים אפשרו להם להציב את כלי הרכב על הפתרון כדי שיבדקו עמידות, רוחב תואם...

משימה זו מדמה צורך אמיתי מהחיים, היא מאפשרת תכנון ועבודה עם רכיבים אלקטרוניים וקבלת מידע עדכני בעזרת חיישנים המנחה הוא מנטור במשימה זו, כדאי לגייס תומכים מתחומים שונים עם ידע טכנולוגי, מדעי ועוד... (צוות מורים, מומחים, הורים) עשו שימוש ברשת youtube chatgpt ועוד... הידע שם תלמדו יחד עם הלומדים דאגו להגמיש את לוח הזמנים על-מנת לאפשר ללומדים לבצע ניסויים ולשפר דבר אחרון: קנו צמח חי למרחב, או כמה... הלומדים יחקרו את צרכי הצמח ברמת השקיה ויש לנו שכבת למידה נוספת ובנוסף המרחב יהיה ירוק יותר :)

תפיסת ההכלה החברתית-תרבותית מאוד חזקה בארה״ב, כדרך לתיקון מכוון של עיוותים חברתיים. האם אפשר להתחבר לזה בישראל 2023? מיותר לענות על שאלה רטורית זו אבל המסר העיקרי הוא שהמרחב המייקרי ולמידה מייקרית מאפשרים לכל הא.נשים להגיע כמו שהם, להביא את חוזקותיהם למרחב ולעשיה משותפת, ללמוד וללמד ולהרגיש שווה, לכן ישנה חשיבות רבה יותר לחשיפה ועבודה במרחבים מייקרים בכל בית-ספר ובכל עיר. ממליץ לצפות בוובינר העוסק במרחבים מייקרים מכילים וכיצד בונים אותם הוובינר שודר ב 25 במאי 2023 ע״י אוטודסק (יוצרת טינקרקאד)

למידה בקהילה הביאה עימה חדשנות בייצור תוכן פדגוגי בבית הספר. החקר השיתופי של חברי.ות הקהילה מהעובדות בשטח הצליח לדייק את המענה לצורך בית ספרי ובנוסף יצר קהילה של מורים עמיתים שמשתפים פעולה, תומכים ומעשירים בידע אחת את השניה גם מחוץ למסגרת הקהילה. בית ספר גיל הוא בי"ס על יסודי לתלמידים אוטיסטים בגילאי 12-21 ברמות תפקוד שונות (נמוך, בינוני וגבוה). בחרנו להקים קהילת מורים בבית הספר שתעסוק בפרקטיקות להטמעת הפדגוגיה המייקירת, מתוך אמונה שלמידה מעשייה, חקר, בנייה, ניסוי וטעייה הכרחי לתלמידים על מנת להכין אותם לאתגרי החיים לאחר סיום הלימודים בבית הספר. כחלק מהקמת הקהילה מיפינו אתגרים ובחרנו מתוחם כאלה הדורשים התייחסות: הטרוגניות בין כיתות ברמות תפקוד התלמידים - קושי לתכנן למידה רוחבית ואחידה שתתאים למספר כיתות הטרוגניות בתוך הכיתות רמות תפקוד שונות של התלמידים (קושי לייצר שיעור אחד שיתאים לכל תלמידי הכיתה) צורך של התלמידים בתיווך (כיצד לייצר מרחב מוגן של ניסוי וטעייה כאשר יש הטרוגניות בכיתה, מהי דרך התיווך היעילה ביותר) גיוס של הצוות המסייע לתהליך למידה אקטיבי של ניסוי וטעייה (יש צורך ללמד את הצוות כיצד מתנהלת למידה מייקרית ) אך עם כל האתגרים שעלו האמנו שהלמידה תהיה חיונית והרווח יהיה של התלמידים וגם של הצוות. המורים בקהילה התנסו בכתיבת יחידות הוראה, יישומם בכיתות, הבאת תיעודיים מצולמים מהשיעורים וחקר שלהם עם חברי הקהילה. כאשר מהם חילצנו תובנות והנחיות לבחירת סגנון יחידת הוראה וכתיבת יחידת ההוראה. תהליך הלמידה בקהילה העלה את רמת המודעות של חברי הקהילה לאופן עבודתם בשיעורים. הבאה של תיעודים משיעורים בשטח, החקר שהם עשו על התיעודים שכלל משוב עמיתים וחשיבה משותפת על תכנון וביצוע יחידות הוראה נוספות, הביאו לחשיבה ביקורתית אצל חברי הקהילה על יחידות ההוראה שהם העבירו במתודה מייקירת ואף בשיעורים אחרים הם.ן התחילו להסתכל על עבודתם בעיניים ביקורתיות, לחקור ולנסות לעשות דברים בצורה אחרת. השינוי המשמעותי בצורת ההוראה אצל חברי הקהילה היה האמון שנתנו המורים לתלמידים ביכולות שלהם ללמוד מניסוי וטעיה, ההבנה שיש צורך לייצר מרחב מוגן לצורך כך והחשיבות בשיתוף של הצוותים התומכים (פרא-רפואיים) בתכנון השיעורים (בעיקר מרפאות בעיסוק) והצוות המסייע.

משימה זו יכולה להגיע בכמה דרגות קושי, הכול תלוי יכולות לומדים וזמן, בניגוד למעבר יבשתי מעל מכשול (אשר לרוב מזמן בניית גשרים) משימה זו היא כמובן משימת בניה אבל הפעם אנחנו נלמד על תכונות חומר בסביבה רטובה, הקשר זה דורש מהלומדים לגלות יצירתיות ובחינה של הבניה לאורך התהליך מעבר מכשול החידוש כאן הוא בעיקר ערכת החומרים, הלומדים לא בוחרים אותם אלה צריכים להתמודד עם חומרים הניתנים להם (בהגיון וגוון מכון) עבור המשימה, לדוגמה: קרטון, מסקינגטייפ, נייר אלומיניום, פלסטלינה, בלונים, גומיות, מקלות ארטיק ועוד. רגע השיא יהיה ניסוי כלים ובחינת התוצרים, כדאי (כמו תמיד) לאפשר ללומדים זמן לשיפור במידת הצורך. כדי להביא פתרונות שונים למשימה אפשר לגוון חומרים בערכות שונות, ניתן ליצור סוג של סחר חליפין בין הלומדים כדי לאפשר להם גיוון חומרים, ניתן להוסיף גם רכיבים חשמליים, בעיקר מנועים... הכול כמובן על-פי יכולות הלומדים, כמו תמיד אתם.ן מוזמנים ומוזמנות ליצור איתנו קשר ולהתאים את המשימה ללומדים.

בכל מכשיר אלקטרוני שנפתח, נמצא לוח אלקטרוני (לרוב ירוק) עם קווים ורכיבים אלקטרוניים מולחמים עליהם. אז מה הם בכלל מעגלים מודפסים ולמה הם בכל מקום? כדי להבין למה צריך מעגלים מודפסים, נחזור רגע למעגל חשמלי פשוט, במעגל חשמלי יש רכיבים כמו נורה וסוללה המחוברים ביניהם בחוטים מוליכים. אנחנו יכולים להוסיף עוד ועוד רכיבים חשמליים למעגל: מתג, מנוע, זמזם, אבל כולם צריכים להיות מחוברים במעגל סגור. ככל שנוסיף יותר רכיבים יתווספו גם יותר כבלים (חוטי חשמל) ובמעגלים מורכבים יתקבל, ובכן... בלאגן. כך למשל נראתה טלוויזיה ישנה לפני המצאת המעגל המודפס: מעגל מודפס, Printed Circuit Board, או בקיצור, PCB, הוא המצאה מתחילת המאה העשרים שמפשטת את המורכבות של המעגל החשמלי. על ידי הדפסת כל החיווט בחומר מוליך על גבי משטח שאינו מוליך חשמל. במקום כבלים ניתן לראות מסלולים מוליכים שהופכים את המעגל החשמלי למסודר יותר, עמיד יותר וחסכוני במקום. לוח מודפס יכול להכיל מספר שכבות של מסלולי הולכה שביניהם חומר מבודד, הן מחוברות זו לזו באמצעות נקודות קדח שמקשרות בין השכבות. הרכיבים החשמליים מולחמים על גבי הלוח ובולטים ממנו ומחווטים ביניהם לפי השרטוט החשמלי. ניתן להדפיס לוח בעל מספר שכבות המחוברות ביניהן למעגל שלם וכך ליצור לוחות מורכבים אף יותר תוך חיסכון אדיר במקום. בתכנון מעגלים מודפסים ניתן להוסיף גם ציורים וכיתובים. פעמים רבות כתוב שם הלוח/שם החברה ומספר גרסה של הלוח. מאחר ולא ניתן להבין איך הלוח מחובר ללא השרטוט החשמלי שלו, בלוחות המיועדים למשתמש הקצה, יהיו גם כיתובים המציינים את הכניסות והיציאות של הלוח שלפיהם נוכל להבין איך לחבר אותו. מעגלים מודפסים היא דרך פשוטה ליצור מעגלים חשמליים מסובכים בייצור המונים זול ובכמויות שנעות מיחידות בודדות לייצור המוני. האם כל הלוחות שווים? לצבע הלוח אין משמעות אמיתית. הצבע נמצא בחומר ציפוי ההלחמה של הלוח. יש כמה סיבות לבחירה דווקא בצבע ירוק, אך הן טכניות ונוגעות בעיקר לשלבי ונוחות הייצור בעבר, ובכל אופן אין להם השפעה על איכות הלוח. כשמתכננים לוח מודפס, ניתן לבחור כל צבע מבין מבחר הצבעים הקיים.

חשיבה עיצובית היא גישה לפתרון בעיות שמבוססת על הבנת הצרכים של המשתמשים. היא כוללת את תהליך זיהוי הבעיה, פיתוח פתרונות אפשריים לבעיה ובחירת הפתרון הטוב ביותר. חשיבה עיצובית היא מיומנות חשובה במגוון תחומים, כולל התחום העיסקי, חינוך, בריאות ועוד. היא יכולה לעזור לנו לחשוב בצורה חדשנית, לפתור בעיות בצורה יעילה ולפתח מוצרים ושירותים טובים יותר. אם אתם רוצים ללמוד איך לפתח חשיבה עיצובית, ישנם כמה דברים שאתם יכולים לעשות: השתמשו בפרויקטים מציאותיים. דרך טובה ללמוד חשיבה עיצובית היא לעבוד על פרויקטים מציאותיים. זה יעזור לכם להבין את הצרכים של המשתמשים ולפתח פתרונות שעובדים בפועל. עודדו חשיבה יצירתית. חשיבה עיצובית מצריכה מאיתנו לחשוב מחוץ לקופסה. אל תפחדו לחשוב מחוץ לקופסה ולנסות פתרונות חדשים. עבודה בצוות. חשיבה עיצובית היא תהליך קבוצתי. עבודה בצוות יכולה לעזור לכם לקבל רעיונות חדשים, לפתור בעיות בצורה יעילה ולפתח מוצרים ושירותים טובים יותר, עבודת צוות היא מיומנות נרכשת, יש להנחות את הלומדים בשלבי העבודה ולשקף להם את השלב בתהליך בוא הם נמצאים. חשיבה עיצובית היא מיומנות חשובה במגוון תחומים. אם אתם רוצים ללמוד איך לפתח חשיבה עיצובית, ישנם כמה דברים שאתם יכולים לעשות. השתמשו בפרויקטים מציאותיים, עודדו חשיבה יצירתית ועבודה בצוות. הנה כמה טיפים נוספים לפיתוח חשיבה עיצובית: הקשיבו למשתמשים. הדבר החשוב ביותר בחשיבה עיצובית הוא להבין את הצרכים של המשתמשים. שוחחו איתם, שאל אותם שאלות ועקבו אחריהם כשהם משתמשים במוצרים או בשירותים שלכם. היו סקרנים. אל תפחדו לחקור דברים חדשים ולנסות דברים חדשים. חשיבה עיצובית היא תהליך של ניסוי וטעייה. אל תפחדו להיכשל. כולם עושים טעויות. החשוב הוא ללמוד מהטעויות שלכם ולנסות שוב. חשיבה עיצובית היא מיומנות קיימת אבל נדרשים עבורה סביבת למידה ועבודה תומכים, סביבה כזו צריכה להכיל טעויות, צריכה לאפשר הבעה עצמית, צריכה לתמוך בלמידה עצמית. המנחה הוא שם כדי לאפשר את הלמידה ולא לנהל אותה, חשיבה עיצובית יכולה ללמד אותנו הרבה על העולם ועל עצמנו.

אתגר מסלול גולה היא משימה ללומדות ולומדים בכל הגילאים. אנו ממליצים כמובן להנגיש ולשנות את האתגר בהתאם לגיל ויכולות הלומדים, לדוגמה: בגילאים צעירים יותר ניתן לשנות קריטריונים של זמן וניסוי, אשר יהיו יותר ע״פ ניסוי ותהיה ופחות הבנת עומק של מרכיבים פיזיקליים. התאמת זמן ביצוע המשימה ללומדים שונים ומתן עזרה והנגשת חומרים ומכשירי עבודה תואמי גיך דרך משימה זו נתרגל מגוון מיומנויות: עבודת צוות, פתרון בעיות, מיומנות טכנית, תכנון, למידה עצמית ותיעוד. בנוסף הלומדים והלומדות ילמדו עצמאית ויישמו עקרונות מתחום הפיזיקה ומתמטיקה. מטרות וקריטריונים להצלחת האתגר זמן: לרשותכם.ן 70 דקות לבניית מסלול לגולה, הגדרת הזמן עוזרת ליצור מסגרת ברורה, כן חשוב לעשות התאמות לגיל ויכולות הלומדים אורך המסלול: אורך המסלול ימדד בזמן ועליו להיות באורך של כ-30 שניות. 30 שניות זהו מסלול יחסית מאתגר, גם כאן שם המשחק הוא התאמות תגובת שרשרת: עליכם לגרום לגולה ליצור או להיות חלק מתגובת שרשרת (לפחות שתיים) זאת אומרת להיות מופעלת או מפעילה של טריגר. עזרו ללומדים להגדיר תגובות והתאימו את מספר התגובות הרצוי ליכולות עבודה בקבוצות: עליכם לעבוד בקבוצות של 3 משתתפים ובשיתוף פעולה. תכנון וביצוע: עליכם לתכנן את המסלול ולבנות אותו. תיעוד: חלק מהתכנון יכלול כתיבה ואיור של המסלול. ניסוי והערכה: ערכו מבחנים מקדימים כדי לראות שהכל עובד ואתם עומדים בקריטריונים. לרשותכם מגוון של חומרים ומכשירי בניה במרחב המייקרי.

חשיבה מערערת היא דרך חשיבה שמעלה שאלות על הנחות קיימות על מנת להבין ולמצוא דרכים חדשות לעשות דברים. זו דרך חשיבה חיונית לאנשי עסקים, שכן היא מאפשרת להם לזהות הזדמנויות חדשות ולפתח פתרונות חדשים לבעיות. חשיבה מערערת היא גישה לפתרון בעיות הרואה בעיה מזוית שונה, חדשני ויצירתי. זה כרוך בשאלת הנחות יסוד, בחינת דרכים חדשות לראות את הבעיה ויצירת פתרונות חדשים וחדשניים. חשיבה מערערת היא חשובה ביזמות כי היא מאפשרת ליזמים לזהות הזדמנויות חדשות, זה עוזר ליזמים להקים עסקים חדשים, ליצור מוצרים ושירותים חדשים. חשיבה מערערת יכולה לשמש גם כדרך למידה. על ידי אימון לחשוב בצורה מערער, פיתוח מיומנויות חשיבה ביקורתית לפתרון בעיות יכולה לסייע להם להתמודד עם אתגרים חדשים וחדשניים, יוצר תחושת מסוגלות ומכין אותם להמשך חייהם כבוגרים הנדרשים לקבלת החלטות שקולות. הייתרונות האפשריים בחשיבה מערערת ביזמות חינוכית: יצירת תוכניות לימודים חדשות שנותנות ללומדים את הכישורים והידע הדרושים כדי להיות יזמים. שימוש בשיטות הוראה חדשות המעודדות לומדים לחשוב באופן יצירתי על-מנת לפתור בעיות. מתן הזדמנויות ללומדים לעבוד ולהתמודד עם פרויקטים יזמים בעולם האמיתי. חשיבה מערערת היא כלי רב עוצמה המעודדת חשיבה יזמית מגיל צעיר ומשפרת את הלמידה מצד אחד ומצד שני מעודדת יזמות חינוכית ומשפרת את סביבת הלמידה והמרחב הבית ספרי. יתרונות החשיבה המערערת: מסייעת בזיהוי הזדמנויות חדשות. מאתגרת את הסטאטוס קוו. עשויה להביא לפתרונות חדשים וחדשניים. מפתחת מיומנויות חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות. נותן כלים להתמודדות עם אתגרים חדשים וחדשניים. משפיעה על החיים האישיים והמקצועיים. בתוך יזמות חינוכית, חשיבה מערערת יכולה לשמש כדי לפתח דרכים חדשות ללמד תלמידים. לדוגמה, מורים יכולים להשתמש בחשיבה מערערת כדי לפתח אצל הלומדים שאילת שאלות ובקרותיות כלפי המידע שהם נחשפים אליו. מורים יכולים גם להשתמש בחשיבה מערערת כדי לפתח סביבות למידה בה הלומדים יכולים לעבוד יחד כדי לפתור בעיות ולהתנסות בדרכים חדשות ללמוד, לדוגמה למידה התנסותית/ מייקרית. כאשר אנו עוסקים בחשיבה מערערת, אנו מאתגרים את ההנחות הרישוניות שלנו ומחפשים דרכים חדשות לראות את העולם. זה תהליך מאתגר, אך גם תהליך מתגמל. חשיבה מערערת תפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית, יצירתיות ופתרון בעיות. היא מעודדת סקרנות, פתיחות לשינוי גמישות מחשבתית והקשבה. Measuring Critical Thinking Skills with the RED Model Riska Wulandari et al 2021 J. Phys.: Conf. Ser. 1808 012030 טיפים לעידוד חשיבה מערערת: שאלו שאלות - אל תפחדו לשאול שאלות, גם אם הן נראות טיפשיות או לא רלוונטיים. השאלות שלך יכולות לעזור לך לחקור רעיונות חדשים מנקודות מבט חדשות. היו ביקורתיים כלפי המידע שאתם נחשפים אליו - אל תקבלו את כל מה שאומרים לכם כמובן מאליו. ערכו מחקר משלכם ודרשו הוכחות. היו פתוחים לשינוי - אל תפחדו לשנות את דעתכם אם אתם מקבלים מידע חדש או אם אתם רואים משהו מנקודת מבט חדשה. היו יצירתיים - אל תחשבו רק בקו ישר. היו פתוחים לרעיונות חדשים ודרכים חדשות לעשות דברים. היו סקרנים - תמיד תהיו סקרנים לדעת מעבר לבעיה הנקודתית אותה אתם.ן מנסים לפתור כך תדעו על מערכת היחסים והקשר רחב לבעיה שזיהיתם או נתקלתם. חשיבה מערערת היא מיומנות חשובה המסייעת בתחומי חיים רבים. במרחב המייקרי היזמי היא דרך נהדרת ליצור ולצאת מחוץ לקופסה, תפקיד המנחה הוא לעודד את הלומדים לשהות, להרהר ולערער על הנחות ותפיסות בכל הנוגע לפתרון, לנסות ולחשוב על פתרונות נוספים גם אם בסופו של תהליך הם יחזרו לפתרון הראשוני שלהם. חשיבה מערערת מאתגרת את התפיסות איתן נולדנו ואשר הוטמעו בנו.

בואו נעשה עצירה קטנה ונדבר על ההבדל בין משימה התנסותית לפעילויות ברוח מייקרית משימה התנסותית: מעודדת למידה אקטיבית המכוונת לפיתוח שלל מיומנויות בתהליך ארוך זמן, הלומדים והלומדות מקבלים חופש פעולה יחסית רחב והם אחראים שווים על הלמידה כמעט כמו המנחה, ללומדים יש הזדמנות להרהר על התוצרים שלהם והם לא מקובעים לפתרון אחד או לדרך אחת. פעילות ברוח מייקרית: גם היא מעודדת אקטיביות אבל לרוב חד פעמיות, התוצר יהיה אחיד ונגיע לאחד כמעט בסוף כל מפגש, כאשר משימות אלה נעשות כאירוע חד פעמי הן מהנות מאוד ולפעמים מצליחים להגיע לשלב תובנות על התוצר והתהליך אבל בהיעדר זמן לתהליך ממושך וללא שגרת למידה התובנות תישארנה שטחיות ולרוב בתחום החוויה. בואו ננסה לגעת בנקודות הבאות מי עדיפה? משימה התנסותית או פעילות ברוח מייקרית? מטרות למידה התנסותית: כאשר אנחנו מגדירים מטרות ללמידה אנחנו רואים את הלומדים ורוצים לתת מענה לתהליך ארוך תווך, מטרת הלמידה במרחב המייקרי בבסיסן הן לאפשר גיוון באופני החשיבה ודרכי הפעולה. פעילות ברוח מייקרית: המשימה היא ספציפית והמטרה ברורה, כך גם דרך הפעולה. תהליך למידה התנסותית: הלומדים פעילום ומעורבים בתהליך, ישנן נקודות עצירה להתבוננות על התהליך והזדמנות לתקן. פעילות ברוח מייקרית: גם כאן הלומדים פעילים ומעורבים בפתרון, יש המון ניסוי ותהייה אבל לא תמיד באופן מושכל, לפעמים בסוף הפעילות יהיה איסוף תובנות או מחשבות, אבל לא תמיד יוביל לתהליך. למידה למידה התנסותית: הלמידה היא טבעית ומשמעותית, ישנם שלבים לכניסה לתהליך אשר הופכים את הלמידה להדרגתית ומאפשרים העברת ידע ומיומנויות למשימות הבאות. פעילות ברוח מייקרית: כל משימה מוגבלת בזמן ולכן הלמידה היא סביב פתרון הבעיה הנקודתית, לא תמיד יש הפקת תובנות על-מנת להעביר למשימה הבאה, בדרך כלל הלומדים ימצאו עניין בנקודות בהם הם חזקים ויכולים להיות משמעותיים, יהיה קשה לדרבן את כולם לקחת חלק כי המשימות קצרות והיום הזה סופו להיגמר. שימור ידע למידה התנסותית: שימור הידע ברמת הלומד נעשית באופן טבעי תוך חקר ועשיה, על זה מוסיפים גם תהליכי תיעוד של העשיה כחלק מהלמידה, כאשר הלמידה היא רלוונטית ישנה סבירות לשימור ידע. פעילות ברוח מייקרית: שימור הידע עלול להיות קלוש, לרוב מתיחסים ללמידה בכאן ועכשיו, כן יש שימור החוויה (ובהחלט יש לזה מקום) אבל אם לא נעשית עבודת המשך, תהליכית, הקשורה למטרות הפעילות אז הידע החדש מתפוגג כל שכן לא ברור אם תהיה הזדמנות להעבירו לפעילות הבאה. יישום למידה התנסותית: הלומדים מקבלים ורוכשים כלים חדשים תוך כדי תנועה, חלק משמעותי מתהליך הלמידה מגיע בדמות למידת גילוי, לכן היישום וההעברה של ידע ומיומנויות חדשות יעשה בצורה מיטבית. פעילות ברוח מייקרית: מפני שהלמידה ממוסגרת למשימה ספציפית עם פתרון אחד, סביר כי היישום יהיה ברובו מוצלח אבל לא תהיה העברה או יישום של מיומנות חדשה באופן נרחב, כי מה הסיכוי שנהיה צריכים שוב לעשות את משימת המרשמלו. גם אז, ומנסיון, פגשתי לומדים שהתנסו באתגר המרשמלו לדוגמה אבל לא זכרו את עקרונות הביצוע. הנאה בהחלט עניין טריקי, כי באופן כזה או אחר בשני המקרים נפיק הנאה רבה, אז? למידה התנסותית: בלמידה התנסותית מעבר להנאה יש גם רכיב משמעותי של מחוייבות, למנחה יש מרחב פעולה גדול כדי לגייס את כל הלומדים לא משנה מה הסיבות לאי לקיחת חלק, בתהליך ארוך בקבוצות קטנות ניתן להבחין מה משתתף ומי לא ולעבוד על כך לאורך זמן. פעילות ברוח מייקרית: כאן מצד שני המצב הרבה יותר מורכב, מפני שלרוב מדובר בפעילות עם תוצרים מהירים (באותו המפגש) לא ניתן לקיים תהליך ארוך תווך, לא ניתן לתת מענה למורכבויות חברתיות המביאים איתם הלומדים, ההנאה קיימת אבל לרוב יהיו כמה שלא יקחו חלק בפעילות ולמנחה יש פחות זמן ואנרגיה להקדיש להתנגדויות. אז מה אתה אומר בעצם? פעילות ברוח מייקרית הן לא לשימוש? והתשובה היא (כמה צפוי) לא! הן נהדרות! עשו בהן שימוש. אבל שימו לב שהן לא רכיב הלמידה המרכזי בתכנון הלמידה שלכם למרחב המייקרי בבית הספר, עשו משימה ברוח מייקרית אחת, אולי שתיים לפתיחת שנת הלמידה, זה יעזור לכם.ן לראות את הלומדים במרחב את אופן הפעולה שלהם ואף להתחיל ולבנות איתם מערכת יחסים בשלב ראשוני זה. את הפעילות השלישית... תשאירו איפה שהוא להמשך, כפעילות הפגתית נגיד במהלך משימה ארוכה ומורכבת, נטו כדי ״לנער מעט אבק״ ולעשות משהו אחר.

תנועת המייקרים היא מגמה חברתית המעודדת אנשים ליצור ולייצר דברים בעצמם, באמצעות צריכת ידע מחברים וקהילה ושימוש באמצעים טכנולוגים מתקדמים. התנועה המייקרית קיבלה מקום מובחן יותר בשנות ה-2000 ונחשבת לחלק חשוב במהפכה התעשייתית הרביעית, תהליכי החשיבה והייצור הפכו מותאמים אישית, התפיסה המייקרית היזמית התרחבה ונכנסה לתחומים רבים, כולל כניסה לתחום החינוך. התפיסה המייקרית בחינוך מתחברת לתחום הלמידה ההתנסותית, תחום רחב הכולל מגוון גדול של אופני למידה עם הסכמה על מספר עקרונות מרכזיים משותפים (פיאז'ה, ויגוצקי והגישה הקונסטרוקטיבית): למידה היא תהליך של הבניית ידע חדש על בסיס הידע הקיים. למידה מתרחשת דרך חוויה והתנסות. למידה היא תהליך פעיל, ולא פסיבי. למידה היא תהליך חברתי, ולא אינדיבידואלי. למידה היא תהליך מתמשך, ולא חד פעמי. עקרונות אלו משותפים לכל שלוש הגישות, אך ישנם גם הבדלים מסוימים בין הגישות. פיאז'ה הדגיש את חשיבות ההתפתחות הקוגניטיבית, ויגוצקי הדגיש את חשיבות הלמידה החברתית, והגישה הקונסטרוקטיבית מדגישה את חשיבות הלמידה המשמעותית. תנועת המייקרים בחינוך מבוססת על ההנחה שתלמידים לומדים טוב יותר כשהם מעורבים בפעילויות משמעותיות ומעניינות. היא גם מבוססת על ההנחה שתלמידים צריכים להיות מסוגלים להשתמש במיומנויות שהם לומדים בעולם האמיתי. תפיסת הלמידה המייקרית מעודדת את הלומדים ליצור דברים חדשים, לנסות דברים חדשים, ליזום, לזהות הזדמנויות ולפתור בעיות בעצמם. היא מתמקדת בפיתוח מיומנויות כמו: חשיבה יצירתית פתרון בעיות עבודת צוות תקשורת יזמות תנועת המייקרים בחינוך יכולה להציע מספר יתרונות לתלמידים בכל הגילאים. חלק מהיתרונות כוללים: שיפור הישגים לימודיים: מחקרים מצאו שלמידה התנסותית מייקרית יכולה לשפר הישגיהם לימודיים בתחומים כמו מתמטיקה, מדעים, אנגלית ושפה. פיתוח מיומנויות חשובות לחיים: הלמידה מסייעת בפיתוח מיומנויות הכרחיות לעיצוב דמות הבוגר ביניהן חשיבה יצירתית, פתרון בעיות, עבודת צוות ויזמות. מוטיבציה ללמידה: הלמידה ההתנסותית מעודדת יצירתיות ולא שוללת דרך או פתרון, דבר זה מתפתחת אצל הלומדים מוטיבציה המעודדת יצירתיות וחוזר. תחושת קהילה: לתנועה המייקרית בכלל יש כוח ביצירת קהילה וקשרים חברתיים מתוך העבודה במרחב משותף (פיזית/ וירטואלית). במרחב החינוכי, הלמידה המייקרית יכולה לעזור לתלמידים ליצור ״קהילה״, להכיר את חבריך לכיתה או לבית הספר בפריזמה אחרת מבוססת חוזקות. ללמידה המייקרית בחינוך יש גם כמה אתגרים הכוללים: עלות: למידה מייקרית יכולה להיות יקרה ליישום, מכיוון שהיא דורשת רכישת ציוד הקצאת משאב אנושי ומרחב פיזי. תמיכה של המורים: למידה מייקרית יכולה להיות קשה ליישום, אם אין למורים הזדמנויות הכשרה או מעגלי תמיכה מתאימים. זמינות של ציוד: ציוד יצירה עשוי להיות לא זמין בכל בתי הספר, מה שעלול להגביל את היכולת של תלמידים לקחת חלק בלמידה. שוויון: תנועת המייקרים עשויה להיות מפלה כלפי בתי ספר בסביבה סוציו-אקונומית נמוך, שעשויים שלא להיות מסוגלים להרשות לעצמם לקנות את הציוד הדרוש ולהקצות משאבים מתאימים ללמידה מסוג זה. ההשפעה על המורה ותפיסת העבודה: ראשית - היא מעודדת מורים להיות יותר יצירתיים ויזמים בדרכי הלמידה, לרוב לאחר הכשרה מורה לרוב מכיר.ה בכך שישנם דרכים אחרות ואפקטיביות לניהול הלמידה. שנית - היא מעודדת מורים לשתף פעולה יותר עם תלמידים וחברים אחרים בקהילה, תפקיד המורה משתנה והוא הופך למעין מנחה בשלב הראשון ומנטור בשלבים מתקדמים. שלישית - הלמידה במרחב המייקרי מאפשרת למורים לראות את הלומדים בשדה למידה שונה, דבר זה עשוי להשפיע על סטינג הלמידה אותה ינהיג המורה בכלל. למידה מייקרית בחינוך היא מגמה חדשה יחסית, אך היא צומחת במהירות. תפיסה זו מעודדת תלמידים ליצור דברים בעצמם, באמצעות ידע ויכולות טכנולוגיות. היא מבוססת על ההנחה שתלמידים לומדים טוב יותר כשהם מעורבים בפעילויות משמעותיות ומעניינות. היא גם מבוססת על ההנחה שתלמידים צריכים להיות מסוגלים להשתמש במיומנויות שהם לומדים בעולם האמיתי. מקורות: "The Maker Movement in K-12 Education: A Review of the Research" by Jennifer S. O'Dell, Jennifer L. Thomas, and James R. Thomas (2017) "The Impact of Makerspace Instruction on Elementary School Students' STEM Achievement" by Melissa L. Burton, Kimberly M. Sheridan, and Erika Rosenfeld Halverson (2018) "Makerspaces in K-12 Education: A Review of the Literature" by Jessica L. Bennett, Jennifer S. O'Dell, and James R. Thomas (2019)