הגדרות נגישות

גודל תצוגה
100%
הצהרת נגישות
top of page

האם אפשר להשתמש בהדפסות תלת ממד במגע עם מזון?

  • תמונת הסופר/ת: Zufit Furst
    Zufit Furst
  • 25 בפבר׳ 2024
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 4 באוג׳

נתקלנו כמה וכמה פעמים בשאלה, האם אפשר להדפיס במדפסות תלת ממד חפצים שבאים במגע עם מזון.

התשובה הקצרה היא: לא מומלץ

זו לכאורה תשובה מפתיעה כי אתרי המודלים מלאים בחותכני עוגיות אישיים, תבניות שוקולד וסכו״ם מעוצב, אבל מיד הכל יתבהר.

החומר איתו אנחנו מדפיסים הוא פלסטיק PLA המיוצר מ...תירס, עמילן תירס ליתר דיוק. מוסיפים לו חומצה ציטרית ובתהליך ערבוב הוא הופך לפלסטיק.

תראו איך הקסם הזה קורה:



אז החומר הבסיסי לכאורה מתאים למגע עם מזון ואינו רעיל. אבל! מספר שינויים ביצירת החומר ובתהליך ההדפסה הופכים את השימוש בהדפסת תלת ממד ביתית ללא בטוח במגע עם מזון:


צבע ותוספות לפילמנטגרגירי ה PLA עוברים צביעה ולעיתים תוספת של חומרים שונים המשפיעים על המרקם שלהם. הצבע והתוספות עשויים להיות רעילים.

ואיך צובעים את גרגירי ה PLA והופכים לפילמנט שמתאים למדפסות תלת הממד שלנו:


 

עדיין, יש כמה פילמנטים שקיבלו אישור FDA למגע במזון כך שהפיגמנט והתוספות בהם לא רעילים, ועדיין חשוב להמשיך לקרוא לפני שרצים לקנות אותם כי הם לא מספקים פתרון אמיתי.


הדיזה- הקצה המתכתי של ראש ההדפסה שמתלהט ומניח את הפילמנט המותך על משטח ההדפסה עשוי לרוב פליז המכיל עופרת, מתכת כבדה, רעילה, שידועה כמסרטנת ואסורה לחלוטין במגע במזון. הפילמנט עובר דרך הדיזה ולמעשה מאבד את הבטיחות שלו למגע במזון.

ניתן להחליף את הדיזה לדיזה מפלדה שאינה מכילה עופרת. ועדיין, ההדפסה אינה בטוחה.

 

ראש ההדפסה- בראש ההדפסה יש רכיב שנקרא Hotend המתיך את הפלסטיק ועשוי לעיתים כולו ממתכת, אבל יש לבדוק שגם הוא מתאים לשימוש במגע עם מזון. צינורית הסיליקון המחוברת אליו עשויה לרוב מחומר בשם PTFE שהוא עקרונית לא רעיל, אבל עשוי להפוך לרעיל בטמפ' גבוהות, ויש לוודא שהוא לא נפגם תוך שימוש.


ונניח שהצלחנו להכין את המדפסת בצורה מיטבית – אפשר כבר להדפיס חפצים בטוחים למגע עם מזון?

לצערנו התשובה היא עדיין לא.


מבנה שכבות ההדפסה- בגלל מבנה השכבות הנוצר מאופן הפעולה של מדפסת תלת הממד הסטנדרטית, ישנה נטייה משמעותית להצטברות של חיידקים בחיבורים בין השכבות. הדפסה במאה אחוז מילוי מפחיתה מעט את התופעה, וכך גם החלקה של החיבורים לאחר ההדפסה, אך הבעיה אינה נפתרת לחלוטין וההדפסה עדיין אינה מומלצת לשימוש במגע עם מזון.

 

הסבר, הדגמת החיידקים הגדלים לאחר שימוש בהדפסה, והצעה לציפוי קפדני באפוקסי שאחריו עפ"י הבדיקה בסרטון ניתן להשתמש במזון כל עוד הציפוי לא ניזוק:



עדכון והבהרה - אוגוסט 2026

מאז פרסום הרשומה חלו התפתחויות בתחום החומרים, המדפסות ותהליכי ההדפסה המיועדים למגע עם מזון. כיום קיימים חומרים ומערכות הדפסה שאושרו לשימושים מוגדרים, בעיקר בסביבות תעשייתיות ובתהליכים מבוקרים.


עם זאת, ההבחנה המרכזית ברשומה עדיין תקפה: התאמה של חומר הגלם למגע עם מזון אינה מבטיחה שהחפץ המודפס הסופי מתאים לכך. יש להביא בחשבון גם את התוספים והפיגמנטים, רכיבי המדפסת, תנאי ההדפסה, מבנה פני השטח, סוג המזון, משך המגע ואופן הניקוי.


גם שימוש קצר, כגון חותכן עוגיות לסבב אפייה אחד, עשוי להיות בעל סיכון נמוך יותר משימוש בכלי רב־פעמי. עם זאת, שימוש קצר אינו הופך כל הדפסה לבטוחה באופן אוטומטי. ללא הצהרה מפורשת של היצרן שהחומר מתאים למגע עם סוג המזון ובתנאי השימוש הרלוונטיים, אי אפשר לקבוע שהחפץ המודפס בטוח. וגם הצהרה על הפילמנט לבדו אינה פותרת את שאלת המדפסת, פני השטח והניקוי.

 
 

EduMake-TLV

גם אני רוצה עדכונים אחת לרבעון

 2026 EduMake-TLV | התוכן באתר מופץ תחת רישיון CC BY-NC 4.0
במילים פשוטות:
הידע באתר נועד לשימושכם. מוזמנים להעתיק, ללמד ולבנות מחדש.

כל זמן שנעשה שימוש הוגן שלא למטרות רווח ונתתם קרדיט - אנחנו מאושרים.

bottom of page