מדריך מעשי למייקרים בגן הילדים - חלק א

לשחרר את הדמיון בפינת המייקרים

בואו נודה באמת: המילה "מייקרים" יכולה להישמע קצת מבהילה, עם קונוטציות של טכנולוגיה מורכבת ומכשירים יקרים. אבל בגן הילדים, "מייקרים" זה פשוט שם יפה למשחק חופשי, יצירה והתנסות מחומרים פשוטים. המטרה היא לא להפוך את הילדים למהנדסים, אלא לעודד אותם לחשוב, לדמיין, לתכנן לפתור בעיות קטנות, לחקור תכונות חומרים ובעיקר לגעת בידיים, וכל זה תוך כדי הנאה והבעה עצמית. אין צורך בניסיון קודם – רק פתיחות, סקרנות ורצון לגלות עולמות חדשים יחד עם הילדים.

אנחנו מגישים לכן ולכם את המדריך המעשי למייקרים בגן הילדים, הוא לא מדריך שלם אבל הוא התחלה :)

1 הכנת הפינה המייקרית: פשוט, זמין ונגיש

שכחי ממעבדות נוצצות או ציוד מיוחד. פינת מייקרים מוצלחת (לא רק בגן) נבנית על עקרונות הרבה יותר מעשיים שמאפשרים זמינות, פשטות בעבודה ופתיחות לדמיון.

• בחירת המיקום: כל פינה שקטה ונוחה במרחב הגן, שאפשר ללכלך קצת, תתאים. זו יכולה להיות פינת המוגדרת עם משטח לינולאום, שולחן עבודה או שניים מותאמי גיל, אפילו ארגז אחסון שניתן לפתוח בקלות.

• החומרים הם הכוכבים: המפתח הוא חומרים "לא מובנים" – כאלה שאין להם שימוש מוגדר מראש ומעודדים את הילדים לחשוב מחוץ לקופסה.

• קרטונים מכל הסוגים: קופסאות נעליים, קופסאות דגנים, גלילי נייר טואלט ומגבות נייר.

• חומרי יצירה ועבודה בסיסיים: מספריים בטוחים לילדים, דבקים נייר, חוטים, חבלים.

• חומרים ממוחזרים: בקבוקי פלסטיק, מכסים שונים, בדים ישנים, כפתורים, קליפסים, עיתונים ומגזינים ישנים.

• חומרי מהטבע: עלים, ענפים קטנים, אצטרובלים - כל מה שאפשר לאסוף בטיול בחוץ.

• תוספות קטנות: בובות קטנות, מכוניות צעצוע - כדי לשלב אותם בתוך העולמות שהילדים בונים.

• ארגון החומרים: סלי אחסון, קופסאות שקופות או מדפים נגישים שיאפשרו לילדים לבחור בקלות את מה שהם צריכים.

• הגדרה: הגדרת זמן פעילות של הפינה.

2 להדליק את הניצוץ עם 3 פעילויות מייקריות

התמקדות בעבודה בקבוצות קטנות (3-5 ילדים) מאפשרת ליווי צמוד, דיאלוג עשיר ושיתוף פעולה. הגננת או המובילה אינן "מבצעות" אלא "מנחות" מסייעות ומעודדות.

בניית עיר מקרטון:

• הרעיון: כל קבוצה בוחרת מבנה (בית, חנות, בית ספר, גן חיות) או אלמנט עירוני (רחוב, פארק, גשר) ובונה אותו מקרטונים ויתר החומרים.

• התהליך המדומיין: "בואו נדמיין איזו עיר נרצה לבנות? מי יגור בה? איפה הם ישחקו?"

• הפעילות: הילדים חותכים, מדביקים, מציירים ומקשטים את המבנים. אפשר להוסיף רחובות מבד או נייר, עצים מענפים קטנים.

• המשך משחק: בסיום, מחברים את כל המבנים יחד ליצירת עיר שלמה, ומשחקים בה עם בובות או מכוניות. כך הדמיון ממשיך לפעול!

  
  

מסלול לכדור טניס (או כדור צמר גדול):

• הרעיון: בניית מסלול מפותל שבו כדור יתגלגל לאורכו. עבודה זו מדגישה סיבה ותוצאה, תכנון במרחב ויציבות.

• החומרים: גלילי קרטון (נייר טואלט, מגבות נייר), חצאי גלילים (אפשר לחתוך קרטון דק), קופסאות קטנות, קרטון עבה לבסיס, דבק סלוטייפ (חזק), דבק חם (בליווי מבוגר).

• התהליך המדומיין: "איך נבנה מסלול שהכדור לא ייפול ממנו? איפה הוא יתחיל ואיפה הוא ייגמר? האם נעשה לו מנהרה קטנה?"

• הפעילות: הילדים מתכננים ומחברים את הגלילים והקרטונים. אפשר להתחיל על משטח משופע (לדוגמה, קרטון גדול מונח על כיסאות) או על הקיר. הילדים בודקים את המסלול, משפרים אותו ומגלים מה עובד ומה לא.

• הדגש הבטיחותי: כדור טניס גדול או כדור צמר בטוחים לחלוטין לגיל הרך, בניגוד לגולות קטנות.

  
  

בובות אצבע/תיאטרון בובות מבד וקרטון:

• הרעיון: יצירת דמויות ומערכות לסיפורים ומשחקי תפקידים.

• החומרים: פיסות בד, כפתורים, חוטים, קרטונים קטנים, גלילי נייר, צבעים.

• התהליך המדומיין: "איזו דמות תרצו ליצור היום? איזה סיפור היא תספר? איפה היא תגור?"

• הפעילות: הילדים מעצבים ויוצרים את הבובות והתפאורה (תיאטרון קטן מקופסת קרטון).

• המשך משחק: משחקים הצגה עם הבובות שיצרו. זה מחזק מיומנויות שפה, ביטחון עצמי, שיתוף פעולה ודמיון.

ככל שנאפשר לילדים יותר מרחב לדמיין, ליצור ולחקור בגיל הרך, כך הם יפתחו כלים חזקים יותר להתמודדות עם אתגרים, לחשיבה יצירתית ולחדשנות בעתיד.

3 התפקיד הקסום של הגננת: מנחה הדמיון

התפקיד שלך אינו ללמד את "הדרך הנכונה" לבנות, אלא להיות מנחה סקרנית ולגלות איתם (הילדים והילדות) עולם חדש.

• תני לילדים להוביל: הניחי להם לבחור את החומרים, את הכיוון ואת הרעיונות. אל תכפי נושאים או פרויקטים מורכבים מדי.

• התייחסי לתהליך, לא רק לתוצר: שבחי את המאמץ, את שיתוף הפעולה, את הרעיונות המקוריים, ולא רק את התוצאה הסופית.

• שאלי שאלות פתוחות: "מה יקרה אם נחבר את זה ככה?", "איך נוכל לגרום לזה להיות יותר חזק?", "איזה צבע היית רוצה שיהיה לבית הזה?", "מה הדמות שלך תעשה עכשיו?".

• עודדי ניסוי וטעייה: אי הצלחה יכולה להיות סיטואציה מורכבת חבקי את ה"כישלונות" צרי מרחב בו הבעת תסכול היא לגיטימית ולקחת הפסקה מפרויקט היא אפשרית ונחזור אליה בהמשך בדרך זו נעודד את הילדים והילדות לחזור ולהתמודד עם משהו לא גמור. "איזה יופי, זה לא עבד כמו שחשבנו, מה ננסה עכשיו?".

4 תיעוד, חגיגה והמשך הדמיון

• תיעוד חזותי: צלמי את הילדים בעבודה ואת היצירות שלהם. תמונות אלו הן אוצר – הן מראות את תהליך החשיבה, את הכיף שביצירה ואת הגאווה בתוצר ובעשיה במרחב הגני שלך.

• לחגוג עשיה: הגדירי נקודת זמן מיוחדת להצגת העשיה בגן. אפשר להציג את היצירות להורים, לספר את הסיפורים שנוצרו סביבן.

• זכרי: הדמיון לא נעלם עם הכניסה לבית הספר - הוא מתפתח! ככל שנאפשר לילדים יותר מרחב לדמיין, ליצור ולחקור בגיל הרך, כך הם יפתחו כלים חזקים יותר להתמודדות עם אתגרים, לחשיבה יצירתית ולחדשנות בעתיד.