כדי להבין את הנוסחה שמחברת בין PBL ל-STEAM, עלינו לעשות הבחנה מדויקת בין שתי גישות שנוטות להתערבב: גישת ה-STEAM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אומנויות ומתמטיקה) ופדגוגיית ה-PBL (למידה מבוססת פרויקטים). STEAM מתארת את זירת התוכן והיישום. בלמידת STEAM קלאסית, למורה עדיין יש מקום מרכזי כ"בעל הידע"; הוא עשוי ללמד את העקרונות המדעיים, כאשר החדשנות באה לידי ביטוי בשלב היישום – בו הלומדים מפרקים דברים, משלבים טכנולוגיה, ומרכיבים פתרונות יצירתיים (Hands-on). PBL לעומת זאת PBL, מתמקד בשי

בעולם הלמידה ההתנסותית ישנן שתי אסכולות אלו המשתמשים בקיט סגור בו כל החלקים נמצאים והתוצר ידוע מראש, אל מול אלו המנגישים חומרי גלם. הבחירה הזו באופן הנגשת הלמידה מעצבת את הלומדים שלנו לאורך זמן. בעולם של דרכי למידה שונים יש מקום להכול, אבל אנחנו צריכים לדעת מה זה מקדם. "סינדרום פילסברי": מודל למידה הדומה לתערובת עוגה מוכנה, בה כל הרכיבים נמדדו מראש, ולכן הצורך בהתמודדות הוסר, והתוצר מובטח. בלמידה כזו, הלומד הופך למפעיל. אז הנה דעה לא פופולרית עם הרבה קשר למייקרים או STEAM, אב