ישנם כלים מקוונים וסימולטורים המשלבים את עבודת התכנון והעבודה מול המחשב כחלק טבעי מתהליך העבודה. שימוש בכלים כאלה מאפשר למידה היברידית והמשכית בין למידה מרחוק לכיתה. נכון שהסקירה הזו מתמקדת בעיקר בלמידה מרחוק אבל לסימולטורים יש מקום מצויין גם בלמידה מקרוב ויום יומית היא צריכה לשמש כלי תכנוני אפקטיבי לפני שניגשים לביצוע. עבודה עם מיקרוביט – שלב התכנות ב MakeCode או Tinkercad אתר: https://makecode.microbit.org או https://www.tinkercad.com העבודה עם מיקרוביט היא ביסודה תכנות ועבודה בחיבור לחומרה (מיקרו-ביט, רכיבים אלקטרוניים נוספים המחוברים אליו). בתכנות מיקרוביט באתר MakeCode או Tinkercad התכנות מתבצע מול סימולטור המאפשר לראות הדמיה של התוצאה כדי להבין איך הקוד צפוי לעבוד עוד לפני שמורידים אותו למיקרוביט. בסימולטור ניתן לדמות כל קלט: לחיצה על הלחצנים, שקשוק, הטיות לזויות שונות, נפילה, טמפ' חיצונית וכו', כדי לראות מה יקרה בכל מצב. העבודה עם הסימולטור היא חלק הכרחי בתהליך העבודה שגם כך אינו מצריך חיבור לחומרה, וברגע שמתאפשר, והמיקרוביט זמין, אפשר להוריד את הקוד למיקרוביט. כאשר מדובר על למידה ועבודה היברידית או מרחוק, יש יתרון משמעותי לעבודה ב Tinkercad הנעשית בתוך כיתה וירטואלית כך שלמורה יש מעקב על ההתחברות של התלמיד.ה למערכת, ואפשרות לצפות במודל שנוצר. להשוואה מפורטת בין העבודה במיקרוביט ב Makecode לTinkercad לחצו כאן תכנון אלקטרוניקה ומעגלים חשמליים- בטינקרקאד אתר: https://www.tinkercad.com ביצירת מודל מעגל חשמלי, אפשר להוסיף רכיבים אלקטרוניים שונים, להתמקד בחיווט ביניהם ולבדוק את פעולתם. ההדמיה כוללת המחשה של השרפות לד למשל במקרה של הזרמת מתח גבוה מדי כך שישנו חיווי לבעיות שונות בבניית המעגל וניתן לנסות למנוע אותן בשלב התכנון. הדפסת תלת מימד- יצירת מודל בטינקרקאד אתר: https://www.tinkercad.com אחד היתרונות ביצירת מודל תלת מימד בממשק מקוון כמו טינקרקאד הוא שניתן להתחבר אליו מכל מחשב, גם ללא התקנת תוכנה ובמובן זה הוא מותאם לעבודה המשכית בין למידה מרחוק ובכיתה. מודל תלת מימדי ב- Sim Lab מבית טינקרקאד אתר: https://www.tinkercad.com/simlab אזור חדש יחסית באתר טינקרקאד מאפשר ליצור מודלים תלת מימדיים המיועדים להדמייה של תנועה בשילוב גרביטציה ובחירת חומרים שונים. אפשר ליצור למשל תוכנית של מכונת רוב גולדברג, תכנון של מסלול כדורים ותוכניות אחרות שיש לבדוק בהן תנועה.

המרחבים המייקרים הם דרך מדהימה לגיוון חווית הלמידה ושינוי דרכי הוראה. תהליכי למידה מתמשכים עם תוצר בסופו, הם הדרך לעצב לומדות ולומדים סקרנים וחקרנים. מי שעוקבים אחרינו ומכירים את התפיסה החינוכית שלנו, המורה הוא לא המרכז, ובתהליך הלמידה כולם לומדים יחד. המורה הוא לא מקור הידע היחידי והמטרה היא לצאת לתהליך חקר משותף. תפקיד המנחה במרחב הוא להכווין ולערער יחד עם הלומדים את ההבנות המוקדמות והתפיסות המושרשות ולנסות לפרוץ דרכי חשיבה. לכאן נכנסים כלי Ai רבים והמגוונים שיש היום לעזרה, הם כאן וכדאי לעשות בהם שימוש נכון וחכם. אנחנו מאמינים שהם לא תחליף לחשיבה ביקורתית וצריך לעזור ללומדים להעריך את אמינות הכלי ויוכולותיו, עד לאיזו נקודה הוא מתאים וכיצד להוציא ממנו את המירב. נוצר ב- Firefly אדובי בחלק זה נציע כלים שנועדו לסייע לתהליכי התבוננות וחקר כחלק מתהליכי למידה לגיטימיים. אלו כלים בהם גם אנחנו עושים שימוש כמעט יום יומי בתהליכי עבודה. הכלים הם לרוב חינמיים (כולם דורשים התחברות לשירות), מחוברים לרשת ולא דורשים התקנה, כמו כן הכלים ניזונים מידע בחוץ ואין צורך ללמדם או להאכילם. אין בסקירה משום המלצה לכלי כזה או אחר, אם אתם עושים שימוש בכלים אחרים ומרגישים מצויין איתם זה נהדר! חשוב לזכור כי כלי Ai נמצאים בתהליכי פיתוח מתמיד ובכל יום הם משתפרים. הכלים הבאים הם מתחום חקר וסיעור מוחות Chat GPT Bard Pi.ai קטגוריה Open Ai Google Inflection AI מבית גרסה 4 (בתשלום) 👎 👍 👍 חיבור לרשת 👍 👍 👍 אפליקטיבי מקריא טקסט 👎 מקריא טקסט 👎 דיאלוג מלא 👍 שיחה 👍 👍 👍 דיאלוג מתבנה 👍 👍 👎 תמיכה בעברית כלי טוב לאיגום ידע אבל עדיף להשתמש בגרסה 4 כלי נהדר לאיגום ואיסוף ידע כלי טוב לסיעור מוחות מה אנחנו חושבים? openai.com/chatgpt bard.google.com ​pi.ai/talk לינק כמו שניתן להבחין לכל כלי יש את הכוח שלו, אנחנו מאמינים בשילוב מספר כלים בתהליך החקר, סיעור מוחות, וכתיבה. דילוג ביניהם יעזור ללומדים לפתח ראיה ביקורתית על תוצאות כלי אחד, ולא ״להאמין״ לכל דבר שנכתב. אנו הרי יודעים כי כלים אלו משתפרים אבל עדיין סובלים מהזיות קלות, יותר מזה, כלי Ai היוצרים תוכן כבר מתחילים למחזר תוכן אותו יצרו בעצמם, ובהתאם לבקשת המשתמש יכולים להיווצר עיוותים משמעותיים בידע טקסטואלי, לכן חלק מהלמידה היא גם לבדוק את המידע בכלים דיגיטליים וספרים, הצלבת מידע היא חשובה במיוחד בתהליכי חקר.

כולנו כבר מכירים את המרחבים המייקרים כחללים המאפשרים לא.נשים להשתמש בציוד ובידע כדי ליצור ולהגשים מוצרים ושירותים חדשים. הם נפוצים במיוחד בקרב קהילות של יזמים, מפתחים וממציאים, עד כאן מוכר מאוד. אבל בנוסף מרחבים מייקרים הם מרחב של סיפוק, למידה והתפתח ות אישית וקבוצתית. הם מציעים הזדמנות להביע את יצירתיות, מנהיגות, יכולת למידה עצמית ומיומנויות רבות נוספות. בנוסף לתפיסות המקובלות של לימוד והתפתחות מקצועית, מרחבים מייקרים משמשים כמרחב לאימון ולמידה חברתית ותקשורת. הם מספקים סביבה המזמנת מפגש/ מקום להחלפת רעיונות ומרחב בוא כל אחד יכול להמציא את עצמו מחדש ולהיות חלק מקהילה יזמית. מחקרים מראים כי מרחבים מייקרים יכולים לתרום לשיפור היצירתיות, החדשנות והאינטראקציה החברתית. הם יכולים לעזור לאנשים לפתח כישורים חדשים, ליצור קשרים עם אנשים אחרים ולמצוא הזדמנויות עסקיות. להלן כמה דוגמאות לתפיסות עבודה במרחבים מייקרים: התמקדות בתקשורת: מרחבים מייקרים יכולים לשמש כמקום ליצירת מוצרים או שירותים משותפים. זה דורש תקשורת ושיתוף פעולה בין אנשים עם מיומנויות וידע שונים. למידה דרך עשייה: מרחבים מייקרים מספקים הזדמנות לאנשים ללמוד על ידי עשייה. הם יכולים לנסות טכניקות חדשות, לתקן טעויות ולקבל משוב מאחרים. מקום להתפתחות אישית: מרחבים מייקרים יכולים להיות מקום ליצירת פרויקטים אישיים או קהילתיים. זה יכול לעזור לאנשים לפתח תחושת סיפוק, שייכות והתקדמות. מרחבי מייקרים הם פלטפורמות לימודיות שבהן תלמידים ותלמידות יוצרים מוצרים ושירותים באמצעים טכנולוגיים מגוונים. המרחבים אלו מספקים הזדמנויות משמעותיות גם לפיתוח מיומנויות רגשיות חברתיות, כגון שיתוף פעולה, פתרון בעיות, מנהיגות ומוטיבציה עצמית. ובכך הופכים מרחבים מייקרים - למקום המקדם הבעה עצמית ותקשורת עם האחר. שיתוף פעולה שיתוף פעולה היא מיומנות רגשית חברתית חיונית לחיים המודרניים. במרחבי מייקרים, תלמידים נדרשים לעבוד יחד כדי להשלים פרויקטים. זה דורש מהם לפתח מיומנויות תקשורת, פתרון בעיות וקבלת החלטות משותפות. לדוגמה: כאשר תלמידים עובדים יחד על בניית פרויקט חדש... נגיד רובוט עם יכולות תזוזה בשלט רחוק. הם צריכים לתקשר זו עם זה כדי לקבל החלטות ע״מ לצאת לדרך וגם החלטות בו במקום כשיש בעיה הדורשת פתרון מהיר ומיידי. להחליט על העיצוב, הרכיבים והתהליך הבנייה. לפתור בעיות טכניות לאורך הדרך, כגון תקלות בתוכנה או תקלות מכניות. הם יצטרכו לקבל החלטות משותפות לגבי הכיוון של הפרויקט ואחר כך לבחון את הצלחתו. את אותם תהליכים הם יעברו גם בפרויקטים קטנים יותר או גדולים מאוד, הנקודה המרכזית היא שתהליך העבודה סביב פרויקט מייצר דיאלוג, הדיאלוג יכול להיות חיובי או חיובי פחות אבל לאורך כל תהליך העשיה. הלומדים והלומדות מפתחים מיומנות של תקשורת יעילה. הם צריכים להיות מסוגלים להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם בצורה כנה וברורה, ולהקשיב לאחרים בצורה פעילה. הם צריכים להיות מסוגלים לעבוד עם אנשים בעלי דעות ורקעים שונים ובמקביל לפתח אמפטיות ורגישות לאחר. שיתוף פעולה במרחבי מייקרים דורש מהתלמידים לפתח מיומנויות פתרון בעיות. הם צריכים להיות מסוגלים לזהות בעיות, לפתח פתרונות יצירתיים, ולעבוד יחד כדי ליישם את הפתרונות. שיתוף פעולה במרחבי מייקרים דורש מהתלמידים לפתח מיומנויות קבלת החלטות משותפות. הם צריכים להיות מסוגלים להקשיב לדעות של אחרים, להגיע לפשרות, ולקבל החלטות שטובות לכל הקבוצה עבור הפרויקט.

רעיונאות (באנגלית: Ideation) היא תהליך להעלאת רעיונות חדשים ובדרך כלל מתקיים כחלק מתהליך עיצוב ו/או חשיבה עיצובית במטרה לפתור בעיה או לענות על צורך. התהליך כולל מספר שלבים, החל מהגדרת הבעיה או הצורך, דרך יצירת רעיונות מקוריים, ועד לפיתוח הרעיונות לפתרון מעשי. תהליך הרעיונאות הוא חלק חשוב מהתהליך של חשיבה יצירתית. הוא מאפשר לנו לפגוש רעיונות רבים ולחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות חדשניים לבעיות מורכבות. https://www.itonics-innovation.com/ideation-guide שלבי תהליך הרעיונאות שלב 1: הגדרת הבעיה או הצורך השלב הראשון בתהליך הרעיונאות הוא הגדרת הבעיה או הצורך שאותו אנו רוצים לפתור. זהו שלב חשוב, שכן הוא קובע את הכיוון של התהליך כולו. שלב 2: איסוף מידע לאחר שאנו מבינים את הבעיה או הצורך, אנו צריכים לאסוף מידע על הנושא. המידע יכול להגיע ממקורות שונים כמו: מחקר ספרותי רעיונות עם מומחים סקר בקרב לקוחות או משתמשים שלב 3: יצירת רעיונות בשלב זה, אנו יוצרים רעיונות חדשים לפתרון הבעיה או הצורך. חשוב לחשוב מחוץ לקופסה ולתת לדמיון שלנו להשתולל. ישנן טכניקות רבות שיכולות לעזור לנו לעורר רעיונות חדשים, כמו: משחקי דמיון משחקי מילים רשימת שאלות שלב 4: סינון הרעיונות לאחר שאנו יוצרים מספר רעיונות, אנו צריכים לסנן אותם ולבחור את הרעיונות הטובים ביותר. בשלב זה, אנו צריכים להעריך את הרעיונות על פי מספר קריטריונים, כמו: רלוונטיות לבעיה או לצורך מעשיות יעילות חדשנות שלב 5: פיתוח הרעיונות בשלב זה, אנו מפתחים את הרעיונות הטובים ביותר לפתרון מעשי. זהו שלב שבו אנו צריכים לתכנן את הפתרון, ליצור דגמים או אב טיפוס, ולערוך ניסויים. הצעות למורים הכשירו את התלמידים לתהליך הרעיונאות.  הסבירו להם את השלבים השונים בתהליך ותנו להם אתגר בו הם יתרגלו את השלבים. היו סבלניים.  יצירת רעיונות חדשים היא תהליך יצירתי שיכול לקחת זמן והטמעת התהליך לוקח זמן. עודדו את התלמידים לחשוב מחוץ לקופסה. הקשיבו לרעיונות של התלמידים.  גם אם רעיונות מסוימים נראים לכם מופרכים, אל תשפטו אותם, הראו דוגמה להקשבה נטולת שיפוטיות. תהליך הרעיונאות הוא כלי רב עוצמה שעוזר לתלמידים לפתח לא רק חשיבה יצירתית. על ידי הטמעת תהליך זה הלומדים יפתחו גם גמישות מחשבתית, חשיבה מסתעפת והבנת חשיבות הבניית תהליכים בעבודה קבוצתית.

נתקלנו כמה וכמה פעמים בשאלה, האם אפשר להדפיס במדפסות תלת ממד חפצים שבאים במגע עם מזון. התשובה הקצרה היא: לא מומלץ זו לכאורה תשובה מפתיעה כי אתרי המודלים מלאים בחותכני עוגיות אישיים, תבניות שוקולד וסכו״ם מעוצב, אבל מיד הכל יתבהר. החומר איתו אנחנו מדפיסים הוא פלסטיק PLA המיוצר מ...תירס, עמילן תירס ליתר דיוק. מוסיפים לו חומצה ציטרית ובתהליך ערבוב הוא הופך לפלסטיק. תראו איך הקסם הזה קורה: אז החומר הבסיסי לכאורה מתאים למגע עם מזון ואינו רעיל. אבל! מספר שינויים ביצירת החומר ובתהליך ההדפסה הופכים את השימוש בהדפסת תלת ממד ביתית ל לא בטוח במגע עם מזון : צבע ותוספות לפילמנט -  גרגירי ה PLA עוברים צביעה ולעיתים תוספת של חומרים שונים המשפיעים על המרקם שלהם. הצבע והתוספות עשויים להיות רעילים. ואיך צובעים את גרגירי ה PLA והופכים לפילמנט שמתאים למדפסות תלת הממד שלנו:   עדיין, יש כמה פילמנטים שקיבלו אישור FDA למגע במזון כך שהפיגמנט והתוספות בהם לא רעילים, ועדיין חשוב להמשיך לקרוא לפני שרצים לקנות אותם כי הם לא מספקים פתרון אמיתי. הדיזה - הקצה המתכתי של ראש ההדפסה שמתלהט ומניח את הפילמנט המותך על משטח ההדפסה עשוי לרוב פליז המכיל עופרת, מתכת כבדה, רעילה, שידועה כמסרטנת ואסורה לחלוטין במגע במזון. הפילמנט עובר דרך הדיזה ולמעשה מאבד את הבטיחות שלו למגע במזון. ניתן להחליף את הדיזה לדיזה מפלדה שאינה מכילה עופרת. ועדיין, ההדפסה אינה בטוחה.   ראש ההדפסה - בראש ההדפסה יש רכיב שנקרא Hotend המתיך את הפלסטיק ועשוי לעיתים כולו ממתכת, אבל יש לבדוק שגם הוא מתאים לשימוש במגע עם מזון. צינורית הסיליקון המחוברת אליו עשויה לרוב מחומר בשם PTFE שהוא עקרונית לא רעיל, אבל עשוי להפוך לרעיל בטמפ' גבוהות, ויש לוודא שהוא לא נפגם תוך שימוש. ונניח שהצלחנו להכין את המדפסת בצורה מיטבית – אפשר כבר להדפיס חפצים בטוחים למגע עם מזון? לצערנו התשובה היא עדיין לא. מבנה שכבות ההדפסה - בגלל מבנה השכבות הנוצר מאופן הפעולה של מדפסת תלת הממד הסטנדרטית, ישנה נטייה משמעותית להצטברות של חיידקים בחיבורים בין השכבות. הדפסה במאה אחוז מילוי מפחיתה מעט את התופעה, וכך גם החלקה של החיבורים לאחר ההדפסה, אך הבעיה אינה נפתרת לחלוטין וההדפסה עדיין אינה מומלצת לשימוש במגע עם מזון.   הסבר, הדגמת החיידקים הגדלים לאחר שימוש בהדפסה, והצעה לציפוי קפדני באפוקסי שאחריו עפ"י הבדיקה בסרטון ניתן להשתמש במזון כל עוד הציפוי לא ניזוק:

כדי להבין מה ניתן או לא ניתן להדפיס במדפסת תלת ממד, צריך להבין את הטכנולוגיה הבסיסית שעל פיה עובדת מדפסת תלת ממד מסוג FDM (Fused Deposition Modeling), שהיא המדפסת הנפוצה לשימוש ביתי וחינוכי בהדפסת תלת ממד. במדפסות תלת ממד בטכנולוגיית FDM, ההדפסה נוצרת על ידי ראש הדפסה שמתיך פלסטיק. ראש ההדפסה זז ומשחרר חוט דקיק של הפלסטיק המותך למשטח ההדפסה. חוטי הפלסטיק הצפופים שמונחים במישור אחד יוצרים "שכבה". ההדפסה נעשית בהרבה שכבות כאלה שמונחות זו על זו ונדבקות זו לזו כתוצאה מכך שהפלסטיק חמים עד ליצירת המודל השלם. אז מהן מגבלות ההדפסה? מאחר ומדובר בפלסטיק מותך שהמדפסת מניחה על מצע מסוים, באופן עקרוני אנחנו יכולים להדפיס רק דברים מונחים ולא מרחפים. חשוב שהאופן שבו נעצב את המודל והכיוון שבו נניח את המודל להדפסה יתייחסו לכך שבכל רגע צריך להיות משטח שעליו יונח הפלסטיק. במידה ורוצים להדפיס חלקים "מרחפים" ללא מצע מתחתיהם אפשר להשתמש ב"תמיכות"- חלקים שהמדפסת תדפיס ויפורקו לאחר ההדפסה. במדפסות בעלות ראש הדפסה אחד מומלץ להימנע מכך ככל הניתן כי הפירוק לא תמיד פשוט ודורש עבודה נוספת. ישנן מדפסות בעלות שני ראשי הדפסה. במדפסות כאלה ניתן לשים חומר הדפסה בראש אחד וחומר תמיכה בראש ההדפסה השני. חומר התמיכה קל לפירוק או מתמוסס במים. איך נבדוק האם ניתן להדפיס משהו ללא תמיכות? באנגלית: אותיות THY   T - מקטעים מרחפים בחלקה העליון של האות עם אחיזה בצד אחד בלבד H - גשר עם תמיכות בצדדים בלבד (לרוב עד 5 מ"מ אפשרי ללא תמיכות) Y - מקטע מרחף אלכסוני  (ברוב המדפסות עד 45 מעלות לפחות, לעיתים עד 52 מעלות, יש לבדוק במפרט המדפסת) או בעברית " רחיצה ": ר - תמיכה בצד אחד ח - גשר (לרוב עד 5 מ"מ אפשרי ללא תמיכות) ‏ י -      מרחפת באוויר, יש להצמיד למשטח צ - מקטע מרחף אלכסוני (לרוב נזדקק לזוית אנכית יותר מ-45 מעלות, יש לבדוק במפרט המדפסת) ה - שני חלקים לא מחוברים שייפרדו לאחר ההדפסה, יש לדאוג לחברם באופן יזום

כמה פעמים אמרתם.ן ללומדים והלומדות שלכן.ם לחשוב מחוץ לקופסא? זה משפט שיוצא לנו מהפה בקלות כי אנחנו שמענו אותו הרבה. אבל מה עם לחשוב בתוך הקופסא? אחרי הכול אנחנו בבית-ספר, בכיתה עם שעה כפולה במערכת... כמה מחוץ לקופסא אפשר לחשוב כשאנחנו בתוך קופסאות? אני אומר בואו נעבור לרגע לחשיבה בתוך הקופסא! בואו נראה את הקופסא כמערכת אילוצים שלמה ונראה את היצירתיות שמגיעה אז. במרחב המייקרי אנחנו הרבה פעמים אומרים ללומדים שלנו למצוא פתרון לבעיה, אנחנו כמנחים מביאים את הבעיה כמה שיותר פתוחה ומבקשים מהם.ן לשבת ולעשות סיעור מוחות, לזרוק כמה שיותר רעיונות גם המופרכים ביותר, עד כאן הכול טוב ומצויין, אבל האם זו הדרך היחידה? לדעתי לא, כדאי וגם חשוב לאתגר את הלומדים וליצור מערכת אילוצים, לחשוב בתוך הקופסא, להיות יצירתי בתוך קופסא, זוכרים את הבית של יעל? חשיבה בתוך הקופסא מביא אותנו להכיר באילוצים שיש לנו, למשל כישורים לא מספקים, חוסר בחומרי גלם או טכנולוגיה, ואפילו חוזר מנכ״ל שאוסר על שימוש בכלים הכי לגיטימיים במרחב המייקרי. למידה והמצאות במערכת לרוב עוזרת ללומדים וגם לנו למיצוי תכונות של החומר, שימוש חכם בטכנולוגיה הקיימת (במידה וקיימת) ובעצם יוצרת גמישות מחשבתית ויצירתיות הלוקחת בחשבון אילוצים חיצוניים המופעלים עלינו. בואו נדמיין סיטואציה: נאמר שאני צריך למצוא פתרון לבעיה שיש לי בכיתה כלומד, וחשבנו (הקבוצה) על מתלה לתיק (זה הפתרון שלנו לבעיה) ציירנו את הפתרון והדרך הנהדרת היא להדפיס במדפסת תלת מימד (אבל אוי אין לנו כזו זמינה, המורה אמר שישלח לפסג״ה) יש לנו 3 שיעורים כפולים למימוש, ללמוד מידול ולמדל יקח לי 4 שעות ולהדפיס נסיון ראשון עוד שעה וחצי, עד שזה יגיע לבית הספר... יש סיכוי שלא יהיו לנו תוצר להציג. לאומת זאת במערכת האילוצים יכול להיות שמספיקים לי בשלב זה כמה חלקי עץ שאני ינסר (בערך שעה) למסמר או להבריג (10 דקות), אם נסיון ראשון לא עבד אני יכול לנסות שוב אבל אני כבר מיומן ולכן יקח לי פחות זמן כולל ללמד עוד כמה חברי קבוצה וליצור מתלה בנגרות, דיי פשוט. שתי האפשרויות הן ממשיות השניה לוקחת בחשבון אילוצים ולכן נשארת בגבולות הקופסא. השלב השני יהיה למתוח את הגבולות ולהרחיב את הקופסא, כן ללמד מידול, כן להבין כמה זמן לוקח להדפיס, כן לבחור את החלקים שיודפסו (חוסך זמן וכסף) כן לנגר חלקים אחרים ולחבר את המתלה. ככה נפתח יכולת עבודה במערכת אילוצים (ממש כמו בחיים) היכולת לאלתר ולזהות הזדמנויות היא המפתח לפתרון יצירתי באמת של אתגרים גדולים.

בלמידה במרחב המייקרי, המנחה/ מורה הוא לא מקור הידע היחיד, מה שמאפשר לכולם, לומדים ומנחים, לחוות מסע של גילוי ולמידה מרתקים, כלי בינה מלאכותית (AI) הופכים לחלק בלתי נפרד מחיינו וגם מהסביבה הלימודית, אנחנו מתייעצים איתם, לומדים איתם, מגיעים למקורות מידע מגוונים יותר ולפתרונות מעניינים יותר. אבל האם אנחנו מודעים עד הסוף להשפעתם עלינו ועל הסביבה?  אז בינה מלאכותית במרחב המייקרי סקירה בדגש סביבתי אנחנו משתמשים בכלים אלו לצרכי עבודה, חינוך, בריאות… יש להם מקום משמעותי בשיפור חיינו, אבל כדאי לנו לשאול מה המחיר היצירתי, הקוגניטיבי, החברתי והסביבתי, אותו אנו מוכנים לשלם.כלי הבינה המלאכותית נמצאים כאן זמן קצר מאוד וכבר הם חלק משמעותי כמעט בכל דבר שאנחנו עושים, הם מוטמעים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני חדש או תוכנה והם משני מציאות תודעתית לחיוב ולשלילה.כלי הAi הם לא הבעיה, הבעיה היא בשימוש (use and abuse) האופן בו נצרוך כלים אלו יכול לשנות את חיי כולנו ולכן חשוב שנעלה ספקות הנוגעות לאמינות המידע אותו אנחנו מקבלים ותרומתם לשימור שיח ביקורתי. משתמשי הקצה (אנחנו) נמצאים בדיאלוג ביקורתי משמעותי יותר ביחס לשימוש היום יומי שלנו בכל דבר, אנחנו מחנכים לשימוש חוזר, מיחזור, מיחדוש, הפחתת השימוש בכלל ושימוש נכון בפרט, אבל מה בנוגע לכלים טכנולוגים ומה השפעתם הסביבתית. השפעות סביבתיות: אימון מודלים: אימון מודלים הוא אחד השלבים המשמעותיים בבניית כלי בינה מלאכותית והוא גם שלב שלא באמת מסתיים, את האלגוריתם יש להזין במידע, ככל שמאגר המידע עשיר יותר כך האלגוריתם מתפתח טוב יותר ויתן לנו הצרכנים מידע וידע מגוונים בשניות בודדות. דבר זה נכון למודלים העוסקים בטקסט, תמונה, מוזיקה ועוד.שלב זה מצריך כוח מחשוב גדול כדי לקלוט ולסווג כל חלקיק מידע, במקביל נדרש שטח אחסון עצום כדי לשמר את הידע. תהליך אימון מודל גדול לוקח בין מספר שבועות לחודשים רבים ו יכול לצרוך בין 100,000 ל-10 מיליון קילוואט שעה של חשמל, שזה שווה ערך לצריכת חשמל שנתית  של בין 30-3000 בתים . פליטת גזי חממה: ייצור החשמל הדרוש להפעלת כלי AI גורם לפליטת גזי חממה, תורמים באופן טבעי להתחממות גלובלית.  צייר לי כבשה: כשאנחנו מבקשים מכלי Ai ליצור לנו תמונה בה מופיעים שני כרישים רוקדים לרקע שקיעה כתומה בסגנון וואן-גוך, יש לזה מחיר אקולוגי, טביעת הרגל הזו היא לא חד פעמית כי אנחנו לא תמיד מרוצים מהתוצאה (ועדיין לא דיברנו על גניבת דעת וזכויות יוצרים)  שימוש בחומרים רעילים: ייצור רכיבי חומרה המשמשים בבניית כוח מחשוב כמו מעבדים וזיכרון, כרוך בשימוש בחומרים רעילים ומזהמים, כגון עופרת וקדמיום. בנוסף מעלים את הדרישה להגברת הייצור כדי לעמוד בדרישה מצד אחד ויוצרים חוסר במעבדים למשתמשי קצה (אנחנו) מצד שני. פסולת אלקטרונית: כלי AI נשענים כמובן על כוח מחשובי בחוות שרתים חומרה זו מיוצרת מחומרים שאינם ניתנים למיחזור, בנוסף על מנת לעמוד בביקוש לכוח מחשובי מהיר, חזק ואיכותי, החומרה מוחלפת לעיתים קרובות, צעד זה מביא להצטברות פסולת אלקטרונית רעילה שלא ניתנת למחזור. כיצד עולם החומרה תורם לבעיית האקלים כדי לעמוד בביקוש עבור המודלים השוואה בין כלי AI נפוצים: חברות הדוט.קום מעדיפות (מסיבות כלכליות) להסתיר מידע מלא מהציבור על אף שהוא ידוע להם, חברות רבות גם מציגות את השימושיות של כלי בינה מלאכותית כדי לנתר שינויים סביבתיים ולפעול למען הסביבה (Green wash). פליטת גזי חממה (טון CO2) באלפים צריכת אנרגיה (kWh) באלפים שימוש עיקרי כלי 550-1750 175-550 מחילל טקסט GPT-3 300-900 100-300 עיבוד שפה טבעית LaMDA 150-450 50-150 זיהוי תמונה ResNet-50 75-225 25-75 זיהוי אובייקטים YOLOv5 50 עד 5 מליון 100 עד 10 מליון מחולל טקסט ועוד Gimini *הנתונים המוצגים זה הם בגדר הערכה, הצריכה בפועל עשויה להשתנות לחיוב או kשלילה בהתאם לשימוש ולגורמים משתנים. **הנתונים מתיחסים לאימון מודל ולא שימוש על ידי משתמש הקצה. מודל גדול שצורך 100,000 kWh לשנה יפלוט כ-50 טון CO2 לשנה. מודל גדול שצורך 1 מיליון kWh לשנה יפלוט כ-500 טון CO2 לשנה. מודל גדול שצורך 10 מיליון kWh לשנה יפלוט כ-5 מיליון טון CO2 לשנה. כיצד חברות הדוט.קום יכולות לשפר את המצב: שיפור יעילות החומרה: פיתוח חומרה יעילה יותר עבור AI יכול להוביל לצמצום משמעותי בצריכת האנרגיה. חינוך והגברת המודעות: חשוב לחנך את הציבור לגבי ההשפעה הסביבתית של AI ולעודד שימוש אחראי בכלים אלו שימוש באנרגיות מתחדשות: הפעלת כלי AI באמצעות אנרגיות מתחדשות, כמו אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח, יכולה לצמצם משמעותית את פליטת גזי החממה. איך אנחנו יכולים לצרוך נכון טכנולוגיה זו: פרומפט: השקיעו מחשבה בכתיבת הבקשה שלכם, כך תהיו מדויקים יותר וכלי הבינה המלאכותית ייתן לכם תשובה ממוקדת ונכונה עבורכם שימוש בכלים קבועים: כלי הבינה המלאכותית לא רק לומדים עבורכם אלה גם לומדים אתכם, באופן זה הכלי מבין את אופן הפעולה שלכם ויכול לתת לכם תשובה מותאמת לכם בחירת כלי AI יעילים: בחירת כלי עבודה מתאימים לשלב העבודה בו אתם נמצאים. להבין מהי תביעת הרגל מקורות מידע מומלצים: The Green AI Initiative: https://vegavid.com/blog/what-is-green-ai The Environmental Impact of Artificial Intelligence: https://arxiv.org/abs/1906.02174 How to Make AI More Sustainable : https://hbr.org/2023/07/how-to-make-generative-ai-green The Carbon Footprint of Artificial Intelligence : https://cacm.acm.org/magazines/2023/8/274925-the-carbon-footprint-of-artificial-intelligence/fulltext https://medium.com/@audaciatech/sustainable-ai-3-tools-to-measure-the-environmental-impact-of-ml-solutions-1762c88626cc

כדי להדפיס במדפסת תלת ממד צריך קודם כל קובץ של מודל תלת ממדי, לרוב מסוג stl. ישנם שני מקורות אפשריים לקובץ: אפשרות ראשונה היא ליצור קובץ כזה בעצמנו בתוכנת מידול תלת ממד (למשלTInkercad, Fusion 360, blender). האפשרות השנייה היא להוריד מודל קיים כקובץ stl מאתרים כמו Thingiverse או cults3d. גם כאן יש שני דרכי שימוש: יש את מי שמדפיסים as is ויש את מי שעושים שינויים בקובץ לצרכים שלהם. אחרי שיש ברשותנו את הקובץ להדפסה, עלינו להכניס אותו לתוכנת סלייסר. תפקידו של הסלייסר הוא להפוך את המודל התלת ממדי שברשותנו להוראות הדפסה שהמדפסת יכולה לפעול על פיהן – למשל, לאן להזיז את ראש ההדפסה בכל רגע, מתי להתחיל ולהפסיק להוציא חומר, מה יהיה עובי כל שכבה, כמה אחוז מילוי יהיה להדפסות וכו'. תוכנת הסלייסר צריכה להתאים לסוג המדפסת. אנחנו יכולים לסדר בסלייסר מספר דגמים על משטח ההדפסה להדפסה בו זמנית. תוכנת הסלייסר יוצרת קובץ הוראות הדפסה סגור שאותו נעביר למדפסת תלת הממד. טיפ: בכל תחילת עבודה מומלץ לשוטט קצת באתרי המודלים. הרבה פעמים כשרוצים להדפיס חלקים שאמורים להתחבר לרכיבים בעלי מידה סטנדרטית, מישהו כבר מידל את זה בשבילנו (למשל, מעמד לטלפון, או קופסה לסוללות), אפשר להוריד קובץ וכל שלב המידול נחסך. ובכל אופן אפשר לקבל השראה מפתרונות של מודלים קיימים או לקבל רעיונות לפתרונות שמדפסות תלת הממד יכולות לספק. סרטון הסבר על תהליך ההדפסה

מודל תלת ממד (3d model) - קובץ לרוב מסוג stl או obj שמתאר אובייקט תלת ממדי. ניתן לסובב אותו ולצפות בו מזוויות שונות במחשב או להדפיסו במדפסת תלת ממד. סלייסר (slicer) - תוכנת מחשב שלוקחת את המודל התלת מידי (קובץ stl), פורסת אותו לשכבות, מאפשרת לבחור את הגדרות ההדפסה הרצויות (רזולוציה, אחוז מילוי וכו') והופכת אותו לקובץ Gcode. קובץ Gcode - קובץ שמתקבל מהסלייסר ומכיל את הגדרות ההדפסה והוראות ההדפסה של איך מדפיסים את המודל. בקובץ מוגדרות תנועות המדפסת, מתי היא תוציא חומר הדפסה ומתי לא, כמה מילוי יהיה למודל, מה יהיה עובי כל שכבה, ועוד. פילמנט (filament) - גליל חומר שמותך ליצירת המודל המודפס. חשוב להגדיר במדפסת את סוג החומר והטמפ' המתאימה לו לפי המצוין על האריזה סוגי פילמנטים נפוצים למדפסות תלת ממד בשימוש ביתי/חינוכי: י PLA  ( Polylactic acid )  - החומר הנפוץ לשימוש ביתי וחינוכי. ידידותי לסביבה ונוח לשימוש. מותך בטמפ' נמוכה יחסית- 200 מעלות בערך TPU (Thermoplastic polyurethane)  – חומר גמיש יותר מפי אל איי -  להדפסת גלגלי פלסטיק, אטמים וכו. ABS (Acrylonitrile butadiene styrene)  – פלסטיק המשמש לרוב בתעשייה, עמיד בטמפ' גבוהות יותר, משחרר ריח חריף בזמן ההדפסה דיזה (printer nozzle) - הקצה המתכתי של ראש ההדפסה שמתלהט ומניח את הפילמנט המותך על משטח ההדפסה אקסטרודר (extruder) - רכיב במדפסת שדוחף את הפילמנט קדימה בקצב הרצוי. בחלק מהמדפסות ממוקם על ראש ההדפסה ובחלק במיקום נפרד ראש הדפסה (printer head) - אליו נכנס הפילמנט, מותך וממנו דרך הדיזה יוצא על משטח ההדפסה. לרוב יש עליו גם מאווררים שתפקידם לווסת את הטמפ' מיטה (bed) - המשטח שעליו יוצרים את המודל התלת ממדי. בזמן ההדפסה הוא מחומם לטמפ' של כמה עשרות מעלות כדי לאפשר לפילמנט להדבק אליו. משטחים יכולים להיות מחומרים שונים – זכוכית, מתכת וכו'. חשוב שהמשטח יהיה כמה שיותר שטוח ומצד שני שיאפשר הצמדות וניתוק נוח של הדגם.