מעגל הלמידה 2.0: השדרוג של מוריס שהופך למידה לפרקטית וביקורתית
- Lidor Perez
- 7 בינו׳
- זמן קריאה 3 דקות
במשך עשורים, מעגל הלמידה של דייוויד קולב (Kolb) היה בגדר "פרה קדושה" בחינוך. כולנו מכירים את הדיאגרמה בעל פה: חוויה, רפלקציה, המשגה והתנסות. אבל בינינו? כשנכנסים למרחב מייקרים (Makerspace) תוסס, או כשהתלמידים שקועים בפרויקט STEAM מורכב, המעגל הסטרילי של קולב מרגיש לעיתים מנותק, כללי מדי, ולעיתים קשה ליישום בשטח.
TL;DR / Meta Description: מעגל הלמידה 2.0: נפרדים מהמודל הסטרילי של קולב ומאמצים את השדרוג של מוריס (2020) ללמידה התנסותית. גלו איך ליישם למידה פרקטית, ביקורתית ועשירת-הקשר במרחבי מייקרים ו-STEAM, כולל דוגמאות ליישום בשטח. |
מאמר משנת 2020 של החוקר תומאס הווארד מוריס (Thomas Howard Morris) מציע בדיוק את מה שהיה חסר לנו: דיוק. מוריס לא זורק את המעגל, אלא מחדד את המושגים ומעביר אותם מעולם "פסיכולוגי" לעולם מעשי, ביקורתי ונטוע בהקשר.
הנה שלושה ציטוטים מתוך המאמר שמסבירים למה המודל הזה מתאים לנו הרבה יותר, ואיך הוא מתקן את ה"עמימות" של קולב:
1. לא סתם "חוויה", אלא למידה עשירה בהקשר
הביקורת הראשונה של מוריס היא שחוויה כשלעצמה לא מבטיחה למידה. אם הילד פסיבי, או שהחוויה מנותקת, לא קרה כלום. מוריס כותב:
"Learners are not passive recipients of knowledge but are active participants in the learning process... Learning is situated in a specific context."
המשמעות עבורנו: אנחנו חייבים לוודא שהחוויה היא Contextually Rich (עשירה בהקשר). במרחב המייקרים, זה אומר שהלמידה לא קורית ב"וואקום". היא מתחילה מבעיה אמיתית, מצורך אותנטי, או מאתגר שדורש מעורבות אקטיבית. אם התלמיד רק "צופה" או מבצע הוראות כמו רובוט – זו לא חוויה לימודית לפי המודל החדש.
2. לא סתם "התבוננות", אלא רפלקציה ביקורתית
קולב דיבר על "התבוננות רפלקטיבית". מוריס טוען שזה לא מספיק. סתם לחשוב על מה שקרה לא מייצר שינוי. כפי שהוא מציין במאמר:
"Reflection is not merely a recollection of events but a critical analysis of the experience... Critical reflection allows learners to challenge assumptions and explore alternatives."
המשמעות עבורנו: זהו המפתח ללמידה עמוקה. במקום לשאול "איך היה?", אנחנו צריכים לכוון ל-Critical Reflective Observation. הלומד צריך לנתח למה המודל קרס, מה היו ההנחות השגויות שלו, ואיך הוא יכול לפעול אחרת. הביקורתיות היא הגשר בין המשחק לבין ההבנה.
3. הסוף לניסוי וטעייה עיוורים: התנסות פרגמטית
השלב האחרון אצל קולב הוא "התנסות פעילה". מוריס מוסיף לו את המילה החשובה ביותר: Pragmatic (פרגמטי/מעשי).
"Pragmatic active experimentation involves testing new understanding in real-world contexts to solve problems... It is outcome-oriented."
המשמעות עבורנו: זה החיבור המושלם לעולם המייקינג ולתהליכי תכן, מבלי להסתבך עם מודלים הנדסיים כבדים. המטרה של הניסוי היא לא רק "לראות מה יקרה", אלא להשיג תוצאה (Outcome-oriented). אנחנו בונים אב-טיפוס כדי לפתור את הבעיה שזיהינו בהתחלה. זה הופך את הלמידה למכוונת מטרה.
להיפרד כידידים
המודל של קולב היה התחלה טובה, אבל המודל המעודכן של מוריס נותן לנו שפה מקצועית מדויקת יותר. הוא משחרר אותנו מהצורך "לחפש את המעגל" ומאפשר לנו להתמקד במה שחשוב:
ליצור חוויות עשירות בהקשר.
לעודד חשיבה ביקורתית.
ולכוון לעשייה פרגמטית שפותרת בעיות.
זהו מודל שחוגג את ה"לכלוך" והמורכבות של הלמידה האמיתית, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.
מעגל הלמידה 2.0 בפעולה
התיאוריה של מוריס היא לא רק למאמרים אקדמיים - היא הבסיס לעשייה שלנו כאן במרכז. המשימות שפיתחנו באתר נבנו בדיוק מתוך התפיסה הזו: הן לא "מתכונים" ליצירה, אלא אתגרים שמחייבים הקשר, חשיבה ופתרון בעיות.
אני מזמין אתכם להיכנס למאגר המשימות שלנו ולבחור פעילות אחת לכיתה. תראו שכל משימה שם אפילו הצנחת ביצה מנקודה גבוהה דורשת מהתלמידים הקשר עשיר ופתרון פרגמטי, בדיוק על-פי העקרונות של מוריס.
קחו משימה, נסו אותה עם התלמידים, וספרו לנו: האם הרגשתם את ההבדל בין "סתם בנייה" לבין למידה מתוך הקשר?
תגובות