הכירו את מנוע ה- DC מנועי DC הם מנועים עם תנועה סיבובית רציפה ולא מבוקרת. אפשר לשלוט על הפעלה וכיבוי, כיוון הסיבוב, עוצמת המנוע- אך המנוע הזה תמיד יסתובב בכיוון הנבחר באופן רציף. תחילת העבודה עם מנועי DC תתאים יותר לשכבות הגבוהות של בתי הספר היסודיים ומעלה. אפשר לשלב את העבודה עם מנועי DC כבר כאשר לומדים בבית הספר היסודי על מעגלים חשמליים. מנוע DC עם רטט זה למעשה מנוע  DC שמחוברת אליו משקולת בקצה כך שהאיזון בציר הסיבוב של המנוע מופר. כאשר המנוע מסתובב במהירות עם המשקולת הלא מאוזנת הוא רוטט. זה סוג המנוע שיש בטלפונים ועובד כשהם מועברים למצב רטט, וגם סוג המנוע שישמש אותנו להכנת "רובוטים קשקשנים" נעים שמחובר אליהם טוש כך שהם מציירים: או "Bristle-Bot", רובוטים קטנים שנוצרים מחיבור של מנוע רטט על מברשת שיניים: כמובן שגם אם יש לנו מנוע רגיל ניתן להפוך אותו בקלות למנוע רטט, על ידי חיבור משקל לא מאוזן על הציר המסתובב של המנוע- זו התנסות מעניינת בפני עצמה. איך משיגים את המנועים? דרך אחת היא לקנות בחנות אלקטרוניקה. דרך שנייה, מומלצת לא פחות, היא לאסוף בעזרת התלמידים.ות  משחקים ישנים או מקולקלים, כונני CD-Rom ישנים או מוצרים אלקטרוניים שונים שאין בהם צורך, לפרק אותם ולחלץ מתוכם את המנועים. יש להניח שמרבית המנועים יהיו מנועי DC. מה עוד צריך? ברמה הבסיסית ביותר, צריך חוטי חשמל, בית סוללות וסוללות ליצירת מעגל חשמלי. כמובן שניתן להוסיף רכיבים נוספים כמו מתג (קנוי או שיוצרים בעצמכם) וכו'. על המנוע מסומנים צד + וצד – , אליהם ניתן לחבר/להלחים חוטי חשמל. אם נהפוך את החיבור בין + ל - , כיוון התנועה של המנוע ישתנה. מחברים מעגל חשמלי, אפשר לחבר את חוטי החשמל בליפוף ברמה, בעזרת שימוש במחברי תנינים או בהלחמה לפי הצורך וגיל התלמידים.

לאתגר הזה חשוב לספק לצד המנועים חוטי חשמל (חשבו איזה אביזרים ברצונכם להגיש כדי לאפשר לתלמידים.ות לחבר את המעגל החשמלי- האפשרויות מגוונות, מתנינים, דרך סיכות משרדיות ועד הלחמה), סוללות, רצוי ונחמד גם: בתי סוללה מתאימים, מתגים, רכיבים אלקטרוניים פשוטים נוספים. אם לא עבדתם.ן עם מנועים בעבר, כדאי להעיף מבט בהיכרות קצרצרה עם מנועי DC שנמצאת כאן אם ברצונכם להמשיך לחלק השני והזמן קצר - אפשר לכוון ספציפית למאוורר. לא עושים רוח? שימו לב שכיוון המנוע משתנה לפי כיוון החיבור של הסוללה.

זהו אתגר המשך לאתגר עושים רוח, ומתאים יותר לכיתות ו' ומעלה ולתלמידים.ות שכבר התנסו בעבודה עם מנוע DC. כמובן חשוב להגיש לתלמידים.ות את כל רכיבי האלקטרוניקה הנחוצים: חוטי חשמל (עם דרכי חיבור שונות), סוללות, בתי סוללה, מתגים, ומנועי DC. במהלך התכנון יש לשים לב לאזורים במכונה שצריכים לבוא במגע עם מים ואילו חומרי בנייה יהיו עמידים לכך. לאחר שלבי התכנון הראשוניים (כדי לא להגביל את היצירתיות במציאת הפתרונות), אפשר לקנות מכונת בועות פשוטה שהתלמידים יראו אפשרות אחת למבנה של מכונת בועות סבון. סרטוני השראה למכונות הפרחת בועות סבון אפשר למצוא כאן: https://www.youtube.com/watch?v=CWFRqQhGa6w https://www.youtube.com/watch?v=9Sro3H19iYg https://www.youtube.com/watch?v=H1buTUVjYTo

בתפיסה המייקרית יש כוח רב לא רק לעשיה אלה גם לשיתוף פעולה, שיתוף פעולה הוא גם שיתוף בידע ומשאבים, עבודה מעשית בקבוצות (hands-on) היא כלי חינוכי רב עוצמה. היא מאפשרת ללומדים לא רק להתנסות וליצור באופן פעיל, היא גם עוזרת להם לפתח מיומנויות חברתיות על מנת להגיע לתוצאות משמעותיות. עבודה ולמידה בקבוצות יכולה להוביל לשיפור בהישגים, בהנאה מהלמידה ובתחושת המסוגלות העצמית של הלומדים. אבל היא גם לא פשוטה לביצוע. פעמים רבות אנחנו מסתפקים בשיקוף ללומדים ״אם הייתם עובדים בקבוצה הייתם מגיעים ליעד״, אבל זה לא מספיק וכדי להניע עבודה בקבוצה נדרש ליווי של התהליך בעזרה וגישור על פערים ואי הסכמות בין הלומדים. האתגרים שבדרך: למה עבודה בקבוצות כל כך קשה ליישום? למרות היתרונות הרבים, עבודה מעשית בקבוצות יכולה להיות מאתגרת ליישום בכיתה. ישנם מספר גורמים שיכולים להקשות על הצלחת העבודה בקבוצות: דינמיקה קבוצתית שלילית: קונפליקטים בין חברי הקבוצה, תחושת חוסר שוויון בתרומה, השתלטות של תלמידים דומיננטיים והימנעות של תלמידים שקטים יכולים לפגוע בתהליך הלמידה. חוסר בהירות לגבי המשימה והתפקידים: כאשר תלמידים אינם מבינים מה מצופה מהם ומה תפקידם בקבוצה, הם עלולים לתסכל ולהתנתק מהמשימה. מחסור במשאבים ובחומרים: חוסר בגישה לכלים, ציוד וחומרים הדרושים לביצוע המשימה יכול לעכב את התקדמות הקבוצה. תפיסות מוטעות של מורים #1: מורים עלולים להאמין שעבודה מעשית בקבוצות היא בזבוז זמן או שהיא אינה מתאימה לכל התלמידים. תפיסות מוטעות של מורים #2: הנטיה של בוגרים לשכוח עד כמה קשה עבודה קבוצתית ואי מתן מענה וליווי מתאימים לאורך הדרך יכולים להביא לדינמיקה לא פשוטה גם בתום העבודה. מה היתרונות של עבודה בקבוצות במרחב המייקרי ובכלל: הגברת מוטיבציה ומעורבות לומדים: כאשר תלמידים עובדים יחד על פרויקט מעשי, הם מרגישים יותר מחויבים למשימה ומעודדים אחד את השני להצליח. שיפור יכולות חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות: תלמידים מתמודדים עם אתגרים אמיתיים, לומדים לנתח מידע מנקודות מבט שונות, להעריך טיעונים ולהגיע לפתרונות יצירתיים. פיתוח מיומנויות מעשיות ויישומיות: תלמידים רוכשים מיומנויות טכניות, מיומנויות ניהול זמן ומיומנויות תקשורת, מיומנויות אלו ורבות נוספות חשובות להתפתחות הלומד העצמאי. חיזוק תחושת השייכות: תלמידים מפתחים קשרים חברתיים משמעותיים ותומכים אחד בשני במהלך העבודה המשותפת. כדי לעודד עבודה בקבוצות חשוב לקחת בחשבון מספר נקודות מפתח: הגדרת מטרות ברורות: הגדירו מטרות למידה ספציפיות ומדידות עבור כל פרויקט קבוצתי, העריכו את עבודה הקבוצתית וכל לומד בפני עצמו (ביחס למשימה, לעבודה הקבוצתית). חלוקת תפקידים ברורה: עזרו ללומדים בהגדרת תפקידים בקבוצה דאגו שלכל חבר קבוצה יהיה ברור מה חלקו והדגישו את חשיבות התרומה של כל אחד ואחת להצלחה המשותפת. הנחיה ותמיכה של המורה: היו נוכחים וזמינים ללומדים במהלך העבודה בקבוצות, ספקו משוב והכוונה והתערבו במקרה הצורך. יצירת אקלים כיתתי תומך: עודדו אווירה של כבוד הדדי, שיתוף פעולה ופתיחות לרעיונות חדשים. הקצאת משאבים מספקים: ודאו שלתלמידים יש גישה לכלים, ציוד וחומרים הדרושים לביצוע המשימה. גיוון בפרויקטים ובשיטות הערכה: הציעו מגוון פרויקטים קבוצתיים שונים והשתמשו בשיטות הערכה מגוונות, כולל הערכה עצמית והערכה עמיתים. קבוצות עבודה קטנות: עדיף לשמור על קבוצות עבודה קטנות, בצורה זו כל אחד ואחת לוקחים חלק בעשיה ויהיו פחות נעלמים. הצלחה של עבודה בקבוצות היא תהליך מתמשך, נסיון אחד בודד (או שניים) לא מספיקים, נדרשת סביבת למידה מכילה שרואה באופן פעולה זה מתודת למידה חוזרת בתחומי למידה שונים.

למידה מייקרית ובכלל למידה התנסותית, היא גישה חינוכית המעודדת תלמידים ללמוד תוך כדי עשייה ויצירה. במקום לשבת ולשמוע הרצאה, התלמידים לומדים על ידי בנייה, ניסוי וחקירה בעצמם. חישבו על זה כמו על שיעור מלאכה אבל ממש משודרג. במקום רק להכין מוצר לפי הוראות, התלמידים מזהים בעיה אמיתית, מתכננים פתרון, בונים אותו ואז בודקים אם הוא עובד. הם יכולים להשתמש בכל מיני כלים וחומרים, כמו מדפסות תלת מימד, רובוטיקה, אלקטרוניקה ואפילו חומרים ממוחזרים. למידה מייקרית מאפשרת ללומדים לפגוש לא רק ידע תיאורטי, אלא גם מיומנויות חשובות לחיים כמו יצירתיות, פתרון בעיות, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית. היא מעודדת אותם להיות עצמאיים ולקחת אחריות על הלמידה שלהם, והכול תוך התנסות פיזית בלמידה רלוונטית על-פי צורך. אז למה זה לא קורה בכל בית ספר ולמה לא באופן מייטבי? בואו נדבר על האתגרים בלמידה מייקרית. דרכים להתגבר על האתגר פיתוח מקצועי: משרד החינוך צריך להשקיע בפיתוח מקצועי ובמעבדות התנסות למורים בנושא למידה מייקרית, לחקור ולהתחבר לתפיסה ולתרבות המייקרית, משם לגזור את עקרונות הפדגוגיה. קהילות מורים: יצירת קהילות מקצועיות בהן מורים יכולים לשתף רעיונות, ללמוד אחד מהשני ולזכות לתמיכה הדדית מקולגות המדברות שפה מקצועית חינוכית. ליווי והדרכה: מתן ליווי והדרכה למורים בשלבים הראשונים של יישום הלמידה המייקרית בשטח. הקמת מעבדות מייקרים: הקמת מעבדות מייקרים בבתי ספר, המצוידות בטכנולוגיות הנדרשות. שימוש בכלים דיגיטליים: ניצול כלים דיגיטליים חינמיים או זולים הזמינים באינטרנט. שותפויות עם גורמים חיצוניים: שיתוף פעולה עם חברות מקומיות, אוניברסיטאות וארגונים המספקים גישה לטכנולוגיות. ישנה חשיבות בהכשרת מורים, כי המורים המנחים בבתי הספר הם המפתח להצלחת הלמידה המייקרית. עליהם להבין את התפיסה הפדגוגיה העומדת מאחורי הלמידה המייקרית, לדעת להשתמש במגוון טכנולוגיות, לחוות איך זה להיות לומד עצמאי במרחב מייקרי ולהתנסות בסביבת למידה שמאפשרת לטעות. גוון והגדלת הצע הכשרות: טכנולוגיה: הכרת כלים דיגיטליים, תוכנות לעיצוב והדפסה בתלת מימד, רובוטיקה ועוד. פדגוגית: הבנת עקרונות הלמידה המייקרית, תכנון ועיצוב פעילויות, הערכת הלמידה. יצירה והתאמה של כלי הערכה ללמידה מייקרית שיטות הערכה מסורתיות כמו מבחנים אינן מתאימות להערכת למידה מייקרית, המדגישה יצירתיות, פתרון בעיות ועבודת צוות. לכן יש צורך בפיתוח ודיוק של שיטות הערכה מותאמות. פורטפוליו: תיעוד תהליך הלמידה והתוצרים של התלמידים. תצפיות: התבוננות בתלמידים במהלך העבודה על פרויקטים. הערכה עצמית והערכת עמיתים: עידוד התלמידים להעריך את הלמידה שלהם ואת הלמידה של חבריהם. התאמה: יצירת מימדי הערכה המותאמים ללמידה מייקרית. הכשרה: הכשרת מורים בשיטות הערכה מגוונות ומתן כלים ישומיים ליצירת כלי הערכה מתאימים. שינוי מדיניות: שינוי מדיניות ההערכה כך שתתאים לדרכי למידה שונות. מה הצעדים הנדרשים לפתרון אמיתי? משרד החינוך צריך לשאוף להנגיש חינוך שווה ושוויוני, עדכני, המשקף את ערכי הליבה שלו עצמו, אי אפשר רק להצהיר על פיתוח מיומנויות ה-120 ולהמשיך בלמידה מסורתית. יש צורך אמיתי במתן מרחב למורה בשטח ללא תוכנית למידה סדורה עם מערכי שיעור, גישה והנגשת טכנולוגיה כדוגמת מחשבים איכותיים, מדפסות תלת מימד, ציוד אלקטרוניקה, תוכנות עיצוב ועוד, בצורה שוויונית אמיתית ולא ע״פ יכולות בי״ס וראשות. בנוסף יש צורך בעידוד, חיבור וקיום שיתופי פעולה ארוכי טווח בית התעשייה וארגונים שונים למוסדות חינוך. אבל עד שהתמונה תהיה מושלמת, מה אנחנו יכולים לעשות: צאו להכשרה: התנסו במגוון כלים טכנולוגיים ופדגוגיים בסביבת למידה המדמה מרחב מייקרי ממש כמו שיש לנו במרכז למייקרים במרכז פסג״ה תל אביב-יפו. התחילו בקטן: אל תנסו ליישם את כל ההיבטים של הלמידה המייקרית בבת אחת. התחל בפרויקטים קטנים והרחב בהדרגה על-פי יכולות הלומדים וע״פ האהבות שלכם. שתפו פעולה: שתפו פעולה עם מורים אחרים מתחומי דעת שונים, הורים וגורמים בקהילה כמו כן מצאו את הקהילה שתספק לכם תמיכה ויעץ לא פורמליים. התייעצו עם מומחים: התייעצו עם מומחים בתחום הלמידה המייקרית לקבלת הדרכה ותמיכה תוך כדי עבודה במרחב, מצאו אפיקים נוספים להתמקצעות ולמידה כל הזמן. היו סבלניים: שינוי לוקח זמן. אל תתייאשו אם אתה נתקלים בקשיים בדרך.

כדי לקיים למידה התנסותית מייקרית לילדי וילדות הגיל הרך, עלינו, כאנשי ונשות חינוך, להבין את העקרונות המנחים אותנו ביצירת סביבת למידה שכזו. סביבה זו צריכה להיות מבוססת על תפיסה חינוכית מתאימה, הנתמכת בתנאים פיזיים הולמים. במרבית מסגרות החינוך, תפיסות ותנאים אלו קיימים...  אך ישנה מדרגה נוספת שאליה אנו שואפים להגיע. 1. עקרונות מנחים: משחקיות והנאה:  הלמידה מתרחשת דרך משחק חופשי ומובנה, הנאה וגילוי. התמקדות בחוויה:  הדגש הוא על החוויה החיובית של הילד בתהליך הלמידה, תוך מתן לגיטימציה לכל רגש שעולה. בחירה ואוטונומיה מותאמת גיל:  הילדים בוחרים פעילויות מתוך מגוון אפשרויות שהוכנו מראש, בהתאם לתחומי העניין שלהם. שיתוף פעולה בסיסי:  הילדים מעודדים לשתף חומרים, כלים ורעיונות, ולעזור זה לזה במשימות פשוטות. משוב חיובי ותמיכה:  הצוות החינוכי מספק משוב חיובי, מעודד ומחזק את הילדים על מאמציהם והישגיהם. 2. שלבי הלמידה: היכרות עם חומרים וכלים:  הילדים חוקרים חומרים מגוונים (טבעיים ומלאכותיים) וכלים פשוטים, ו מגלים את תכונותיהם ושימושיהם. יצירה חופשית:  הילדים בונים, יוצרים וממציאים ב אופן חופשי , תוך שימוש בחומרים ובכלים שהכירו. משחק משותף:  הילדים משתפים פעולה במשחקים מובנים וחופשיים, ה מעודדים אינטראקציה חברתית, תורנות ושיתוף. סיפור וסיפור חוזר:  הילדים מספרים על החוויות שלהם, מקשיבים לסיפורים של אחרים, ומפתחים את יכולות ההבעה וההקשבה שלהם. רפלקציה משותפת:  הילדים והצוות החינוכי מדברים על מה שעשו, מה למדו ומה הרגישו. 3. סביבת למידה: מרחבי פעילות מגוונים:  בגן מרחבי פעולה שונים, כמו: איזור יצירה, בניה, תחפושות, טבע ועוד, המאפשרים מגוון התנסויות. חומרי גלם טבעיים:  נשלב שימוש בחומרים טבעיים כמו בוץ, חול, מים, עלים, אבנים ועוד, המאפשרים חקר חושי ומשחק פתוח. כלים פשוטים ומותאמים:  נספק כלים פשוטים ובטוחים לשימוש, כמו: מספריים בעלי קצוות מעוגלים, דבק שאינו רעיל ומקדחות ידניות ועוד. מרחב תנועה:  נשמור על מרחב לתנועה חופשית, משחקי תנועה ופעילות גופנית. 4. תפקיד הצוות החינוכי: שותף למשחק:  אנו נשאף לשחק עם הילדים , נצטרף לפעילויות שלהם ונעודד אותם לחקור ולהתנסות. מספק תמיכה רגשית:  אנחנו נקשיב לילדים , נכיל את רגשותיהם ונעוזר להם לפתור קונפליקטים. מעצב את הסביבה:  רק הגיוני ש הצוות החינוכי יתכנן את סביבת הלמידה הגנית , יארגן את הפעילויות והחומרים באופן שיעודד למידה ומשחק, אנחנו אגב במרכז למייקרים בחינוך עוסקים גם בזה, במידה ואתן.ם זקוקות לסיוע אנחנו כאן . מתבונן ולומד:  אנו נתבונן בילדים, נלמד מהם ו נפתח את הפרקטיקה החינוכית שלנו בהתאם . 5. שיתוף הורים וקהילה: הורים כשותפים:  ההורים מוזמנים להשתתף בפעילויות בגן, לשתף את כישוריהם ולתרום מהידע שלהם. קהילה כמשאב:  אנו נשאף ליצור קשרים עם הקהילה המקומית, נזמין אנשים ממקצועות שונים להתארח בגן ונארגן סיורים וטיולים בסביבה הקרובה. חלק מהדוגמאות הבאות הן לא מייקריות במובן הטכנולוגי אבל יש בהן עבודה על כשירויות ומיומנויות המכינות את הלומדים לחשיבה תכנונית דרך למידה חוויתית התואמת את גילם ואת עקרונות הלמידה המייקרית-התנסותית. דוגמאות לפרויקטים מייקרים בגיל הרך: בניית מבצר:  הילדים בונים מבצר משמיכות וכריות, תוך כדי פיתוח מיומנויות מוטוריות, תכנון ועבודת צוות. יצירת תכשיטים:  הילדים יוצרים תכשיטים מחומרים טבעיים וממוחזרים, תוך כדי פיתוח מוטוריקה עדינה, יצירתיות ודמיון. הכנת עוגיות:  הילדים מכינים עוגיות, תוך כדי למידה על כמויות, מידות, תהליכים ומיומנויות חברתיות במטבח. בניית מסלול מכשולים:  הילדים בונים מסלול מכשולים מחומרים שונים, תוך כדי פיתוח מיומנויות מוטוריות גסות, תכנון ופתרון בעיות. בניית גינת ירק:  הילדים מתכננים ובונים גינת ירק, חוקרים את סוגי הצמחים, תנאי הגידול והטיפול הנדרש. יצירת כלי נגינה:  הילדים בונים כלי נגינה מחומרים ממוחזרים, חוקרים את הצלילים והמקצבים. תכנון ובניית דגם של עיר:  הילדים מתכננים ובונים דגם של עיר, חוקרים את המבנים, התחבורה והשירותים הציבוריים, המטרה לבנות דגם לעיר טובה יותר (ניתן להתחיל במיפוי ובניית דגם של השכונה והסביבה בה אנחנו חיים ולחשוב על שיפור).

למידה מבוססת בעיות במרחב יצירתי תנועת המייקרים, שהחלה כתרבות DIY בקרב חובבי טכנולוגיה, חדרה בשנים האחרונות אל מרחבי החינוך, ומציעה הזדמנות פדגוגית ייחודית. המייקרספייסים, אותם מרחבי למידה פתוחים בהם תלמידים חוקרים, מתכננים ובונים בעצמם, הפכו לסמל של חדשנות חינוכית. אך כיצד גישה זו משתלבת במערכת החינוך המסורתית, ומהם האתגרים וההזדמנויות שהיא מציבה בפנינו? פרויקט מייקרי עם גלגלי שיניים מהי למידה מייקרית? מעבר ל"עשה זאת בעצמך" בבסיסה, למידה מייקרית היא גישה חינוכית המעודדת תלמידים ללמוד תוך עשייה פעילה, ניסוי וטעייה ופתרון בעיות בעולם האמיתי. היא מעודדת יצירתיות, חשיבה ביקורתית, שיתוף פעולה, ויכולת הסתגלות לשינויים – מיומנויות חיוניות למאה ה-21. היא מאפשרת לתלמידים לחקור את תחומי העניין שלהם לעומק, לפתח מיומנויות טכניות וחברתיות, ולחוות את ההתרגשות שביצירה ובחדשנות. במייקרספייס, התלמידים הם לא צרכני ידע, הם בעיקר יצרני ידע חדש. אנו מאמינים כי למידה מייקרית יעילה במיוחד כאשר היא משולבת בלמידה מבוססת בעיות (Problem-Based Learning – PrBL).  גישה זו מביאה את הלומדים להתמודד עם בעיות מורכבות מהעולם האמיתי, ולחפש פתרונות יצירתיים תוך שימוש בכלים ובידע שרכשו במייקרספייס. הזדמנויות פדגוגיות במרחב המייקרי פיתוח אחריות:   במייקרספייס, גם התלמידים הם ״בעלי הבית״. הם בוחרים את הבעיות שמעניינות אותם, קובעים את הקצב והכיוון של הלמידה שלהם, ולוקחים אחריות על הצלחותיהם וכישלונותיהם. למידה מבוססת בעיות:  הלמידה המייקרית, בשילוב PrBL, מעודדת תלמידים להתמודד עם בעיות מורכבות, הדורשות חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ויישום ידע מתחומים שונים. למידה חווייתית:  הלמידה במייקרספייס היא פעילה, מעשית, ומהנה. התלמידים לומדים תוך כדי עשייה, חווים את ההתרגשות שבלמידה דרך הגוף, ומתמודדים עם אתגרים אמיתיים. פיתוח מיומנויות המאה ה-21:  המייקרספייס הוא כר פורה לפיתוח מיומנויות חיוניות כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, תקשורת ושיתוף פעולה. אתגרים ביישום למידה מייקרית משאבים ותקציב:  הקמה ותחזוקה של מייקרספייס דורשים משאבים רבים, הן מבחינת ציוד וחומרים והן מבחינת הכשרת צוות. הערכה:  למידה מייקרית אינה מתיישבת בקלות עם שיטות ההערכה המסורתיות. יש צורך לפתח שיטות הערכה חלופיות, המתמקדות בתהליך הלמידה ובתוצרים המוחשיים של התלמידים. שילוב בתכנית הלימודים:   שילוב הלמידה המייקרית בתכנית הלימודים הקיימת דורש תכנון קפדני, על מנת להבטיח שהיא משלימה את הלמידה המסורתית ולא באה על חשבונה. המרכז למייקרים בחינוך, הוא דוגמה לאופן שבו ניתן להתגבר על האתגרים הללו. אנו מספקים לבתי ספר את התמיכה וההדרכה הדרושים להקמת מייקרספייסים בעלויות קטנות יחסית, מתן יעץ וסיוע בפיתוח ותכנון הלמידה במרחב בדגש על פתרון בעיות, הכשרת מורים בפדגוגיה מייקרית וכלים טכניים במודלינג של התנסות פעילה, חקרנות ופיתוח מיומנויות של לומד עצמאי.  אנו מאמינים שלמידה מייקרית היא השקעה לטווח ארוך. לסיכום תנועת המייקרים, בשילוב עם למידה מבוססת בעיות, מציעה הזדמנות פדגוגית ייחודית, אך אינה פתרון קסם. היא דורשת השקעה, תכנון ומחויבות מצד כל המעורבים. עבור אלו שמוכנים לאמץ את האתגר, הלמידה המייקרית יכולה להוביל לשינוי אמיתי בחינוך, ולסייע לתלמידים לפרוח ולהצליח בעולם המשתנה ללא הרף.

המעבר מהוראה פרונטלית להוראה במרחב המייקרי מציב אתגר משמעותי בפני המורים. במרחב זה, המורה כבר לא מהווה את מקור הידע הראשי ללמידה, אלא משנה את התפקיד למנחה המלווה את תהליך הלמידה והחקר של התלמידים.ות. תפקיד זה דורש מהמורה לוותר על השליטה המוחלטת בכיתה ולהתמקד בהנחיה, תמיכה והכוונה. תפקיד המורה כמנחה תפקיד המורה כמנחה במרחב המייקרי מתמקד ביצירת סביבה לימודית המאפשרת לתלמידים לחקור, ליצור וללמוד באופן עצמאי. הנחיית תהליך הלמידה :  סיוע לתלמידים.ות להגדיר מטרות -אחת הדרכים לעשות זאת היא למידה בעקבות שאלות שמחפשים להם פתרונות, תכנון תהליך הלמידה ובחירת את הכלים והמשאבים המתאימים. הנחייה כיצד לגשת לבעיה, כיצד לחקור אותה וכיצד למצוא פתרונות. תמיכה רגשית ומוטיבציונית : עידוד התלמידים.ות, מתן משוב בונה, מתן דגש על תהליך הלמידה שהוא דגש שונה מתוצר. יצירת סביבה תומכת שבה התלמידים מרגישים בטוחים לנסות, לטעות וללמוד מהטעויות שלהם. הכוונה טכנית ופדגוגית :  סיוע לתלמידים.ות להשתמש בכלים טכנולוגיים ובשיטות מחקר מתקדמות, והנחייה בתהליך הפיתוח והיצירה. הסבר כיצד להשתמש בכלים השונים לפי צרכי הפרויקט . איך להפוך אתגרים בהנחיה במרחב המייקרי לכר למידה פורה רעש של למידה: אחד האתגרים המרכזיים הוא החשש מאובדן שליטה בכיתה. השקט של הלמידה מתחלף בתהליכי חקר עצמאיים, במיוחד כאלה המשלבים למידה בקבוצות, ברעש של למידה. קבוצות למידה שנמצאות בתהליך זורם (Flow) מגלים לפעמים התלהבות סוחפת שאפשר להגביל אותה בעדינות, אבל לאפשר אותה ככל הניתן. צריך להבחין בין קבוצות שעושות רעש מתוך למידה והתלהבות לקבוצות שיוצרות רעש של הפרעה ולהתייחס אליהן באופן שונה. אם נלמד להבחין בין סוגי הרעש ונאפשר רעש של למידה נרוויח- למידה עצמית סוחפת התאמה אישית: אתגר נוסף הוא הצורך בהתאמה אישית של ההנחיה לכל תלמיד.ה או קבוצה. במרחב המייקרי, כל תלמיד.ה עובדים בקצב אחר, פעמים רבות בתהליך עבודה שונה משל חבריהם. יש צורך להתאים את ההנחיה לצרכים ולתהליך של כל קבוצה. מומלץ להגדיל לעשות ולתת הנחייה רזה שתעודד מגוון של פתרונות. אם נאפשר מגוון פתרונות ותהליכי למידה שונים נרוויח- פיתוח יצירתיות איך עושים את זה? כלים ושיטות להנחיה אפקטיבית פתיחת שיעור מובנית :  פתיחת שיעור בהגדרת מטרות ברורות והנחיות בטיחות. יש להסביר מה מצופה מהתלמידים.ות ולתאר בפניהם את תהליך הלמידה הצפוי בשיעור. שימוש במשימות ברורות ומובנות :  מתן משימות ברורות ומובנות, המאפשרות להם להתמקד בלמידה וביצירה. המשימות צריכות להיות מאתגרות אך ניתנות לביצוע. כדאי גם לכלול שלבים עקרוניים מוגדרים שיקנו מסגרת למידה מאפשרת- למשל, הנחייה לחלוקת תפקידים בין חברי.ות הקבוצה, הקדשת זמן נפרד לשלב התכנון, זמן איסוף חומרים ובדיקת התאמתם, וכו'. להסתובב בין הקבוצות: כדי לספק תמיכה והכוונה פרטנית. להקשיב, להבין את הקשיים, לנרמל שהייה במרחב של קושי הנובע מהתנסות, אך לא לאפשר לתלמידים להתחפר בקושי ולהיתקע לפרק זמן ארוך מדי. אם יש צורך- לפתוח מסלולי יציאה ברורים ומצומצמים מנקודת ההתחפרות. למידה "בדיוק בזמן" :  יש לנו פוסט שלם על זה . אבל עקרונית מדובר על הדרכת התלמידים על כלים פיזיים וטכנולוגיים כאשר הם נזקקים להם ולפי הצורך שהם נדרשים לו. ההנחיה יכולה להיות גורפת לכיתה על כלי שכולם.ן יעבדו בו, או הנחייה פרטנית לקבוצה או תלמיד.ה בהתאם לצרכי הפרויקט. הערכת תהליך ולא רק תוצאה : מיקוד בהערכת תהליך הלמידה ולא רק התוצאה הסופית. שימת דגש על המאמץ, היצירתיות וההתמדה של התלמידים.ות לאורך תהליך הלמידה ועל אופן פעולתם כקבוצה, ומשוב בונה על התהליך שהם עברו. סיכום תפקיד המורה כמנחה במרחב המייקרי דורש שינוי תפיסתי והתאמה של שיטות ההוראה המסורתיות. בראש ובראשונה, התמקדות בהנחיה, תמיכה והכוונה. באמצעות שימוש בכלים ושיטות מתאימים, ניתן ליצור סביבה לימודית המאפשרת לתלמידים לחקור, ליצור וללמוד באופן עצמאי ומעמיק. המעבר להוראה במרחב המייקרי פותח אפשרויות חדשות ללמידה משמעותית ומעמיקה. המורה כמנחה יכול.ה לסייע לתלמידים.ות לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת פתרון בעיות, ולהכין אותם לעולם המשתנה במהירות.

מיקרוביט הוא מיקרו- בקר שנועד במקור לילדים, לכן, אופן הלימוד יכול להיות באופן מאוד טבעי למידת ניסוי פרוייקטלית עם הנחייה מלווה ואין צורך ללוות שלב אחרי שלב את שלבי התכנות באופן פרונטלי בכיתה. בשלבי לימוד ראשונים או בכיתות יסודי, רצוי להתמקד בהסברים ללמידה עצמית כך שתתאפשר לתלמידים.ות התקדמות בקצב אישי והתפתחות לכיווני הלמידה והתכנות לבחירתם.ן. לאחר מכן מומלץ לחשוף בהדרגה את התלמידים.ות למקורות מידע שונים שיאפשרו להם לפתח את לימודי המיקרוביט שלהם ולתרגל למידה עצמית ממגוון מקורות מידע.   איך מתחילים? אתר MakeCode : https://makecode.microbit.org/# זה אתר התכנות הראשי של מיקרוביט, ולכן יש יתרון לעבודה איתו כתחנת לימוד מרכזית, לפחות בשלבים התחלתיים, עד שהתלמידים.ות ילמדו לעבוד עם מגוון מקורות מידע. באתר ישנן הדרכות (Toutorials) לפרויקטים בסיסיים במיקרוביט- הפרויקטים האלה יופיעו גם כסרטוני הדרכה וגם יהיו מוטמעים בתוך האתר כך שממש יסבירו היכן ללחוץ בכל שלב. מומלץ להנחות את התלמידים.ות להתנסות במספר פרויקטים בסיסיים תחילה. ההגשה יכולה להיעשות ע"י הגשת קובץ ה- Hex ולהיבדק בקלות על ידי המורה. שימו לב שבאתר ישנן גם הדרכות המותאמות באופן ספציפי למיקרוביט גרסה 2. כדאי להראות לתלמידים.ות איך בודקים מהי גרסת הכרטיס לפי ההנחיות כאן בהמשך ישנן הדרכות מורכבות יותר תחת Live Coding- המקשרים לוידאו באנגלית ביוטיוב (למדו את התלמידים לא להירתע מהאנגלית- ניתן להוסיף כתוביות אוטומטיות בעברית כך שיתאפשר להם לעבוד בקלות ממדריכים בכל שפה, זו מיומנות חשובה שתעזור להם להיחשף לסרטונים מכל העולם) במורד האתר מופיעות הנחיות מתקדמות לפי נושא: משחקים, תכנות עם רדיו, אופנה (המשלבת מיקרוביט ומייקרים), מוזיקה, מדע ועוד. בחלק התחתון של העמוד, ישנן כרטיסיות תכנות המספקות רעיונות בסיסיים לתכנות עם כרטיסיות ניתנות להדפסה כולל קטעי הקוד בבלוקים והסברים קצרים באנגלית. את הכרטיסיות האלה ניתן לתרגם ולהדפיס או להשתמש בהן כמודל ליצירת כרטיסיות תכנות בסיסיות אחרות לשלבי למידה מוקדמים או כאתגרי העשרה.   מגוון רעיונות נוסף אתר YouTube : בשלבי עבודה מתקדמים, אפשר להציע לתלמידים.ות לחפש ביוטיוב רעיונות ומדריכים לפי הצורך. ניתן לעבוד גם עם וידאו גם באנגלית עם תרגום אוטומטי, למרות שיש גם סרטונים בעברית. בכל אופן, בהדרגה, כדאי לשחרר את התלמידים.ות ממגבלת השפה בעזרת התרגום האוטומטי. בתוך אתר איגוד הרסברי פיי :   https://projects.raspberrypi.org/en/projects?hardware%5B%5D=microbit   פרויקטים יפים, שלב אחרי שלב עם בלוקי הקוד והסברים, באנגלית (וכמובן ניתן לתרגום פשוט בדפדפן האינטרנט). בתוך אתר ארגון החינוך של מיקרוביט :  https://microbit.org/projects/make-it-code-it/   מגוון פרויקטים עם דירוג של רמת המורכבות שלהם, בליווי סרטון, הקוד בבלוקים ובהסברים פשוטים וקצרים (וכמובן ניתן לתרגום פשוט בדפדפן האינטרנט). מומלץ לחשוף את מקורות המידע באיטיות ובהדרגה בהתאם לגיל ולעצמאות הלמידה. וכמובן, מומלץ לעודד את התלמידות.ים להשתמש במקורות המידע כבסיס לשינויים, שיפורים ורעיונות משל עצמם.ן. האם כל התלמידים.ות צריכים.ות לעבוד במקביל על אותו פרויקט? בלמידת חקר פרוייקטלית, עבודה של תלמידים.ות שונים.ות תהיה על פרויקטים שונים. למעשה, ישנה אפילו ציפייה למגוון גדול של תוצרים ולשונות ביניהם. מומלץ לעודד את התלמידים.ות לחקור את הנושאים שמעניינים אותם.ן, ולעודד אותם לסלול את יעדי הלמידה האישיים שלהם.ן.

אז מהי תפיסת "הגן העתידי" בכמה מילים משרד החינוך רואה בגן העתידי סביבת למידה דינמית ומתפתחת, המתאימה את עצמה לצרכים הייחודיים של כל ילד. בגן זה, הלמידה היא פעילה ומשמעותית, הטכנולוגיה היא כלי מרכזי, והקהילה שותפה מלאה. מייקינג ככלי מרכזי בגן העתידי גישה זו, המדגישה יצירה, חקר ופתרון בעיות, משתלבת באופן טבעי בתפיסת הגן העתידי. מייקינג מאפשר לילדים להתנסות, לחקור ולפתח מיומנויות חיוניות לעולם המשתנה, תוך כדי למידה מהנה ומשמעותית. איך מייקינג מתבטא בגן? מרחבי יצירה מגוונים:  פינות ייעודיות בגן מאפשרות לילדים להתנסות במגוון פעילויות יצירה, בנייה וטכנולוגיה. פרויקטים ארוכי טווח:  הילדים חוקרים נושאים שמעניינים אותם, מפתחים פתרונות יצירתיים ומציגים את התוצרים שלהם לקהילה, ובכך מפתחים תחושת מסוגלות וגאווה. טכנולוגיה דיגיטלית ככלי למידה:  תכנות, הדפסה בתלת מימד ויצירת סרטונים מאפשרים לילדים לפתח מיומנויות טכנולוגיות וכישורים דיגיטליים, ההולכים ונעשים חיוניים יותר ויותר. שיתופי פעולה עם הקהילה:  אנשי מקצוע ומייקרים מהקהילה משתפים את הילדים בידע ובניסיון שלהם, ומעשירים את עולמם. למידה דרך משחק:  משחק הוא מרכיב מרכזי בפעילויות המייקינג, מה שהופך את הלמידה למהנה ומרתקת, ומעודד סקרנות וחקר. מייקרים בגן הילדים - דוגמאות מהשטח מייקינג בגני ילדים, בהשראת תפיסת "הגן העתידי", מעצים את הלמידה ומאפשר לילדים לפתח מגוון רחב של מיומנויות וכישורים חיוניים. גישה זו מטפחת יצירתיות, סקרנות, פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה - כלים חיוניים להצלחה בעולם המשתנה של המאה ה-21. מייקינג בגן הילדים אינו רק טרנד חולף, אלא גישה פדגוגית עמוקה ובעלת השפעה ארוכת טווח על התפתחותם של הילדים.