קהילה לומדת - פדגוגיה מייקרית בבית ספר גיל

למידה בקהילה הביאה עימה חדשנות בייצור תוכן פדגוגי בבית הספר. החקר השיתופי של חברי.ות הקהילה מהעובדות בשטח הצליח לדייק את המענה לצורך בית ספרי ובנוסף יצר קהילה של מורים עמיתים שמשתפים פעולה, תומכים ומעשירים בידע אחת את השניה גם מחוץ למסגרת הקהילה.

בית ספר גיל הוא בי"ס על יסודי לתלמידים אוטיסטים בגילאי 12-21 ברמות תפקוד שונות (נמוך, בינוני וגבוה). בחרנו להקים קהילת מורים בבית הספר שתעסוק בפרקטיקות להטמעת הפדגוגיה המייקירת, מתוך אמונה שלמידה מעשייה, חקר, בנייה, ניסוי וטעייה הכרחי לתלמידים על מנת להכין אותם לאתגרי החיים לאחר סיום הלימודים בבית הספר.

כחלק מהקמת הקהילה מיפינו אתגרים ובחרנו מתוחם כאלה הדורשים התייחסות:

• הטרוגניות בין כיתות ברמות תפקוד התלמידים - קושי לתכנן למידה רוחבית ואחידה שתתאים למספר כיתות

• הטרוגניות בתוך הכיתות רמות תפקוד שונות של התלמידים (קושי לייצר שיעור אחד שיתאים לכל תלמידי הכיתה)

• צורך של התלמידים בתיווך (כיצד לייצר מרחב מוגן של ניסוי וטעייה כאשר יש הטרוגניות בכיתה, מהי דרך התיווך היעילה ביותר)

• גיוס של הצוות המסייע לתהליך למידה אקטיבי של ניסוי וטעייה (יש צורך ללמד את הצוות כיצד מתנהלת למידה מייקרית )

אך עם כל האתגרים שעלו האמנו שהלמידה תהיה חיונית והרווח יהיה של התלמידים וגם של הצוות.

המורים בקהילה התנסו בכתיבת יחידות הוראה, יישומם בכיתות, הבאת תיעודיים מצולמים מהשיעורים וחקר שלהם עם חברי הקהילה. כאשר מהם חילצנו תובנות והנחיות לבחירת סגנון יחידת הוראה וכתיבת יחידת ההוראה.

תהליך הלמידה בקהילה העלה את רמת המודעות של חברי הקהילה לאופן עבודתם בשיעורים. הבאה של תיעודים משיעורים בשטח, החקר שהם עשו על התיעודים שכלל משוב עמיתים וחשיבה משותפת על תכנון וביצוע יחידות הוראה נוספות, הביאו לחשיבה ביקורתית אצל חברי הקהילה על יחידות ההוראה שהם העבירו במתודה מייקירת ואף בשיעורים אחרים הם.ן התחילו להסתכל על עבודתם בעיניים ביקורתיות, לחקור ולנסות לעשות דברים בצורה אחרת.

השינוי המשמעותי בצורת ההוראה אצל חברי הקהילה היה האמון שנתנו המורים לתלמידים ביכולות שלהם ללמוד מניסוי וטעיה, ההבנה שיש צורך לייצר מרחב מוגן לצורך כך והחשיבות בשיתוף של הצוותים התומכים (פרא-רפואיים) בתכנון השיעורים (בעיקר מרפאות בעיסוק) והצוות המסייע.