המעבר מהוראה פרונטלית להוראה במרחב המייקרי מציב אתגר משמעותי בפני המורים. במרחב זה, המורה כבר לא מהווה את מקור הידע הראשי ללמידה, אלא משנה את התפקיד למנחה המלווה את תהליך הלמידה והחקר של התלמידים.ות. תפקיד זה דורש מהמורה לוותר על השליטה המוחלטת בכיתה ולהתמקד בהנחיה, תמיכה והכוונה.
תפקיד המורה כמנחה
תפקיד המורה כמנחה במרחב המייקרי מתמקד ביצירת סביבה לימודית המאפשרת לתלמידים לחקור, ליצור וללמוד באופן עצמאי.
הנחיית תהליך הלמידה: סיוע לתלמידים.ות להגדיר מטרות -אחת הדרכים לעשות זאת היא למידה בעקבות שאלות שמחפשים להם פתרונות, תכנון תהליך הלמידה ובחירת את הכלים והמשאבים המתאימים. הנחייה כיצד לגשת לבעיה, כיצד לחקור אותה וכיצד למצוא פתרונות.
תמיכה רגשית ומוטיבציונית: עידוד התלמידים.ות, מתן משוב בונה, מתן דגש על תהליך הלמידה שהוא דגש שונה מתוצר. יצירת סביבה תומכת שבה התלמידים מרגישים בטוחים לנסות, לטעות וללמוד מהטעויות שלהם.
הכוונה טכנית ופדגוגית: סיוע לתלמידים.ות להשתמש בכלים טכנולוגיים ובשיטות מחקר מתקדמות, והנחייה בתהליך הפיתוח והיצירה. הסבר כיצד להשתמש בכלים השונים לפי צרכי הפרויקט.
איך להפוך אתגרים בהנחיה במרחב המייקרי לכר למידה פורה
רעש של למידה:
אחד האתגרים המרכזיים הוא החשש מאובדן שליטה בכיתה. השקט של הלמידה מתחלף בתהליכי חקר עצמאיים, במיוחד כאלה המשלבים למידה בקבוצות, ברעש של למידה. קבוצות למידה שנמצאות בתהליך זורם (Flow) מגלים לפעמים התלהבות סוחפת שאפשר להגביל אותה בעדינות, אבל לאפשר אותה ככל הניתן. צריך להבחין בין קבוצות שעושות רעש מתוך למידה והתלהבות לקבוצות שיוצרות רעש של הפרעה ולהתייחס אליהן באופן שונה.
אם נלמד להבחין בין סוגי הרעש ונאפשר רעש של למידה נרוויח- למידה עצמית סוחפת
התאמה אישית:
אתגר נוסף הוא הצורך בהתאמה אישית של ההנחיה לכל תלמיד.ה או קבוצה. במרחב המייקרי, כל תלמיד.ה עובדים בקצב אחר, פעמים רבות בתהליך עבודה שונה משל חבריהם. יש צורך להתאים את ההנחיה לצרכים ולתהליך של כל קבוצה. מומלץ להגדיל לעשות ולתת הנחייה רזה שתעודד מגוון של פתרונות.
אם נאפשר מגוון פתרונות ותהליכי למידה שונים נרוויח- פיתוח יצירתיות
איך עושים את זה? כלים ושיטות להנחיה אפקטיבית
פתיחת שיעור מובנית: פתיחת שיעור בהגדרת מטרות ברורות והנחיות בטיחות. יש להסביר מה מצופה מהתלמידים.ות ולתאר בפניהם את תהליך הלמידה הצפוי בשיעור.
שימוש במשימות ברורות ומובנות: מתן משימות ברורות ומובנות, המאפשרות להם להתמקד בלמידה וביצירה. המשימות צריכות להיות מאתגרות אך ניתנות לביצוע. כדאי גם לכלול שלבים עקרוניים מוגדרים שיקנו מסגרת למידה מאפשרת- למשל, הנחייה לחלוקת תפקידים בין חברי.ות הקבוצה, הקדשת זמן נפרד לשלב התכנון, זמן איסוף חומרים ובדיקת התאמתם, וכו'.
להסתובב בין הקבוצות: כדי לספק תמיכה והכוונה פרטנית. להקשיב, להבין את הקשיים, לנרמל שהייה במרחב של קושי הנובע מהתנסות, אך לא לאפשר לתלמידים להתחפר בקושי ולהיתקע לפרק זמן ארוך מדי. אם יש צורך- לפתוח מסלולי יציאה ברורים ומצומצמים מנקודת ההתחפרות.
למידה "בדיוק בזמן": יש לנו פוסט שלם על זה. אבל עקרונית מדובר על הדרכת התלמידים על כלים פיזיים וטכנולוגיים כאשר הם נזקקים להם ולפי הצורך שהם נדרשים לו. ההנחיה יכולה להיות גורפת לכיתה על כלי שכולם.ן יעבדו בו, או הנחייה פרטנית לקבוצה או תלמיד.ה בהתאם לצרכי הפרויקט.
הערכת תהליך ולא רק תוצאה: מיקוד בהערכת תהליך הלמידה ולא רק התוצאה הסופית. שימת דגש על המאמץ, היצירתיות וההתמדה של התלמידים.ות לאורך תהליך הלמידה ועל אופן פעולתם כקבוצה, ומשוב בונה על התהליך שהם עברו.
סיכום
תפקיד המורה כמנחה במרחב המייקרי דורש שינוי תפיסתי והתאמה של שיטות ההוראה המסורתיות. בראש ובראשונה, התמקדות בהנחיה, תמיכה והכוונה. באמצעות שימוש בכלים ושיטות מתאימים, ניתן ליצור סביבה לימודית המאפשרת לתלמידים לחקור, ליצור וללמוד באופן עצמאי ומעמיק.
המעבר להוראה במרחב המייקרי פותח אפשרויות חדשות ללמידה משמעותית ומעמיקה. המורה כמנחה יכול.ה לסייע לתלמידים.ות לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת פתרון בעיות, ולהכין אותם לעולם המשתנה במהירות.
Comments